אסף אלבס הוא זמר ויוצר, ובמקביל עובד במינהל קהילה בעיריית תל אביב-יפו, שנחשף בשנה האחרונה מקרוב לתושבות ולתושבים שאיבדו את בתיהם בעקבות המלחמה מול איראן. בימים אלה הוא מוציא את "אני אשיר", שיתוף הפעולה הרביעי שלו עם המפיק המוזיקלי והגיטריסט שיקו פלדמן, שנע על הציר שבין בלדת פסנתר לרוק סוחף. תפסנו אותו לשיחה אורבנית כדי לסחוט ממנו המלצות על הפלאפל המיתולוגי של הילדות, גינה סודית בצפון הישן ובית דפוס פלורנטינאי עם נשמה. וגם: למה רחוב פינסקר עדיין מרגיש לו כמו פצע פתוח, ואיזו הופעה בלבונטין 7 סידרה לו את הראש?
>> מהאולפן של רם אוריון עד חוף הילטון. העיר של שגיא צורף
>> עצי תות, פחמימות וקולנוע שהפך לבית. העיר של אביב זיו
>> מחווה למדונה וקולבים עם חלומות יקרים. העיר של מיכל אמדורסקי

1. בית הספר לאמנויות תל אביב

לא הרבה מקומות מסוגלים, בשעת חירום, לפתוח את הדלת לעובדי החירום של עיריית תל אביב ולמאות תושבות ותושבים שבתיהם נפגעו, בזמן שהם עצמם מתמודדים עם נזקי נפילת טיל. אבל זה בדיוק מה שעשה בית הספר לאמנויות תל אביב, שנמצא בלב השכונה שספגה את ההדף מהנפילה ברחוב יהודה הלוי. כבר כשנכנסתי אליו במסגרת עבודתי בחירום הבנתי שמדובר בבית ספר עם נשמה. מנהלת בית הספר ומנהל הבית דאגו לכל פרט, כדי שנוכל לעבוד בנוחות ולהרגיש בבית. המקום הפך למרחב מוגן ולנקודת מפגש לתושבי השכונה: מבוגרים, משפחות עם ילדים, צעירים עם כלבים, אימהות עם תינוקות ובני נוער. דווקא במרחק צעדים ממוקד הנפילה נוצרה קהילתיות, ברגעים שבהם הכל מסביב התערער. מאז אני חושב עליו לא רק כמקום של אמנות וחינוך, אלא כמקום שהצליח להפוך פחד לתחושת ביטחון ובית.
לויד ג'ורג' 2

2. מתחם בצלאל ורחוב טשרניחובסקי

הקשר שלי לשוק בצלאל התחיל עוד כשהייתי ילד. ההורים שלי הביאו אותנו לשם במיוחד כדי לאכול פלאפל, ואני זוכר היטב את שורת הדוכנים ואת כמויות הסלטים החופשיים, שנראו לי אז כמו נהר צבעוני שאין לו סוף. אני עדיין זוכר את הפיתה הטרייה, הטחינה שנשפכה מתוכה, כדורי הפלאפל הרותחים והצ'יפס המנופח, שבמשך שנים ניסיתי למצוא שוב במקומות אחרים.היום המשרד שבו אני יושב נמצא במתחם בצלאל. למרות המרחק ממוקד נפילת הטיל ברחוב פינסקר, רחוב טשרניחובסקי ספג פגיעות בבתים ובעסקים, ועוצמת ההדף פגעה גם במבנה שלנו. מבחינתי, מתחם בצלאל הוא החיבור בין תל אביב של הילדות שלי לעיר שבה אני עובד וחי חלק גדול מהיום.
מתחם בצלאל ורחוב טשרניחובסקי

3. גן ברנדר

לגן ברנדר יש פינה חמה אצלי בלב. הוא נמצא בקצה רחוב יהושע בן נון, מוסתר היטב וכמעט לא מורגש למי שחולף באזור ברכב. מאחורי השקט שלו מסתתרת קהילה פעילה של תושבות ותושבים מכל האזור, ואפילו מעבר לירקון.
בגינה הכרתי תושבת פעילה בימים של טילים מהדרום, ומהר מאוד נוצר בינינו חיבור שהפך למיזם קהילתי של מפגשים, אירועים ופעילויות. בשנה האחרונה חלק גדול מהמפגשים עבר מהגינה למקלטים, בעקבות הנפילות והרסיסים שספג האזור. אני אוהב במיוחד את המעבר החד משדרות נורדאו הסואנות לשקט הכמעט כפרי של הגינה. באחת מתקופות המלחמה חילקו לא רחוק משם חלות לשבת, עטופות בציורי ילדים ובברכות לימים טובים יותר. זה היה רגע קטן שסיכם בשבילי את המקום הזה: שכונה, קהילה והרבה לב.
יהושע בן נון 74-76

4. בר גיורא

אני מגיע לבר גיורא לא מעט, וב-2025 קיימתי שם הופעה חיה. הקסם של בר גיורא הוא קודם כל האנשים: צוות שמקבל אותך תמיד בחיוך, באווירה טובה ובלי יותר מדי פוזה.
זה מקום שמתאים כמעט לכל דבר, מהופעות מוזיקה וסטנדאפ ועד הרצאות ואירועים. אבל מעבר לבמה ולבר, יש בו הרבה לב. חלק מאנשי הצוות נפגעו בתקופת המלחמה, ובמקביל הבר פעל כמוקד לגיוס ציוד וסיוע לחיילים בחזית. בשבילי בר גיורא הוא מקום שאירח אותי כאמן, הפך לחלק מהדרך שלי והוכיח שגם בתקופות הקשות ביותר אפשר להמשיך לייצר תרבות, קהילה ורוח טובה.
אבן גבירול 30

5. דפוס משולם

את דפוס משולם הכרתי דרך עבודתי בעיריית תל אביב-יפו. אמרו לי, "תיגש למשולם, הוא כבר ידאג לך", והם צדקו. ההיכרות הפכה לחברות שעזרה לי לקדם פרויקטים חשובים, גם במסגרת עבודתי בעיר וגם בחיי המקצועיים.
אבי, הבעלים של בית הדפוס הוותיק בפאתי פלורנטין, הוא מהאנשים שיודעים לחשוב אחרת, במיוחד בעיתות משבר. כשהעבודה מול מוסדות תרבות, אמנים וחברות הפקה כמעט נעצרה, הוא יזם הדפסה ללא עלות של פוסטרים עם תמונות החטופים, כדי לסייע בהעלאת המודעות בקרב עסקים ואנשים פרטיים. גם אחרי שהאזור שלו נפגע במלחמה האחרונה, הוא המשיך לפתוח את העסק ולעזור ללקוחות למצוא פתרונות יצירתיים. כזה הוא משולם: שירות עם חיוך גם בימים קשים, הרבה מעבר למה שמצפים מבית דפוס. במקום נמצאת גם תערוכת פוסטרים מעבודותיו לאורך השנים, ששווה ביקור בפני עצמה.
מעון 28

הפצע הפתוח במרכז העיר

אחרי נפילת הטיל במרכז תל אביב ישב הצוות שלנו קרוב לשלושה שבועות בסמוך לזירת הפגיעה, בלב ההריסות, בשיא החום וההמולה. טיפלנו במקרים הקשים ביותר של תושבים שאיבדו את בתיהם וכמעט איבדו את חייהם. מאז נדמה שכמעט דבר לא השתנה. למרות הרצון לחזור לשגרה, האזור עדיין פגוע, סגור בחלקו ולא משוקם. זה לא שהרחוב עצמו לא אהוב, אלא שהוא עדיין מרגיש כמו פצע פתוח. ברור ששיקום לוקח זמן, אבל כשאזור מרכזי בעיר נשאר כך במשך תקופה ארוכה, התחושה היא שלא רק המבנים נשארו פצועים, אלא הסביבה כולה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של יהוא ירון בלבונטין 7. את יהוא הכרתי במהלך המלחמה, אחרי שביתו נפגע והוא נאלץ להתמודד עם כל המציאות הבירוקרטית שהתלוותה לכך. הקשר בינינו התהדק דרך שיתוף הפעולה בסינגל החדש שלי, "אני אשיר".
בהופעה הוא ויתר על הפקה גדולה ועלה עם פסנתרן, כשהוא עצמו מנגן על הבס. מה שתפס אותי במיוחד היה שהוא בחר לנגן ממש במרכז הקהל ולא על הבמה. הקרבה הזאת הזכירה לי כמה חשוב לי לא רק להופיע מול אנשים, אלא להיות איתם באמת ולהעביר אליהם את השירים שלי, עד שיום אחד הם ישירו אותם יחד איתי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
זו בחירה אישית מאוד, אבל השיר "יהיו ימים" שכתבתי. הוא נולד מתוך הצורך להאמין שגם אחרי תקופות קשות יגיעו ימים טובים יותר. בזמן המלחמה גיליתי שהמילים שכתבתי לאחרים הן בדיוק המילים שאני עצמי צריך לשמוע.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
סיוע לדרי רחוב. יש אנשים וארגונים שעושים בתחום הזה עבודת קודש, אבל הצורך תמיד גדול מהיכולת. לפעמים תרומה קטנה, ארוחה חמה, ציוד בסיסי או כמה שעות של התנדבות יכולים לתת לאדם תחושה שהוא לא שקוף ושמישהו עדיין רואה אותו.

מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
לא אדם אחד, אלא כל מי שעדיין מנסה לשרוד את השנה האחרונה, ובעיקר אנשים שחיים לבד, בלי גב כלכלי, פיזי או נפשי. במסגרת העבודה פגשתי לא מעט תושבות ותושבים שנשחקו מול הבירוקרטיה, הטפסים והמרדף אחר הזכויות שמגיעות להם בעקבות המלחמה מול איראן. היו שם הרבה חוסר אונים וייאוש. אלה האנשים שצריך להרים להם עכשיו. לעזור להם למלא טופס, להתקשר עבורם, ללוות אותם או פשוט לא להשאיר אותם לבד. כל מי שיכול לעזור, צריך.

מה יהיה?
הלוואי שידעתי. אני רק מקווה שעוד יש סיכוי לעתיד טוב יותר, ושלא נצטרך לעבור עוד מלחמה.

• העיר שלי
• ❤ תל אביב
• מוזיקה