הסופרת והמשוררת נירה ג'רסי גת חוגגת יום הולדת גדול, וזו הזדמנות לחזור לחנות הספרים של אביה, לשטיחים שעיצבה בהשראת הים ולפיקוסים של ילדותה. בונוס: למה היא מודאגת מהיעלמות הצל ברחובות
נירה ג'רסי גת היא סופרת, משוררת ומעצבת טקסטיל, ילידת תל אביב, והיא תחגוג יום הולדת 80 ב-1 בדצמבר. רגע לפני שהגיעה לגבורות היא פרסמה את רומן הביכורים שלה, "אנדראו" (הוצאת שתים), שזכה לביקורות משבחות. אביה היה הבעלים של רשת חנויות הספרים הצרפתית המיתולוגית "אלשיך", שהסניף שלה בפינת דיזנגוף ופרישמן הפך למוקד עלייה לרגל של אנשי רוח ותרבות. בין המבקרים בחנות היו ז'אן פול סארטר, סימון דה בובואר ואלי ויזל, לצד אנשי רוח ישראלים כמו נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי. לכבוד יום ההולדת העגול ביקשנו ממנה לקחת אותנו לסיבוב בתל אביב שלה.
1. רחוב עמנואל הרומי 7
זה בית ילדותי. כאן נפקחו עיניי לראות את העולם. באותם ימים חצר הבית שלנו פנתה אל רחוב של חול, מרחב פתוח ושמש בוהקת. עם הזמן סללו כביש ונטעו עצים, והיום יש כאן שדרת פיקוסים ענקיים שענפיהם משתרגים אלו באלו, מטילים צל כמעט מוחלט ויוצרים תחתם מראה של שביל ביער טרופי.
2. חנות הספרים אלשיך
כאן הייתה ממוקמת חנות הספרים "אלשיך" בבעלותו של אבי. זו הייתה אחת החנויות היפות בארץ, שזיכתה את מתכננה, האדריכל היינץ פנחל, בפרס רוקח לאדריכלות. החנות נפתחה בשנת 1958, בתקופת ירח הדבש ביחסי ישראל וצרפת. עד מהרה הפך המקום למרכז תרבותי שמשך אליו סופרים, אמנים וקהל של שוחרי השפה הצרפתית. "אלשיך" ברחוב דיזנגוף נסגרה בשנת 1985, אך רבים מוותיקי תל אביב עדיין זוכרים את החנות בגעגועים.
דיזנגוף 103, פינת פרישמן
3. נמל תל אביב
במקום שבו נמצא היום אולם אירועים, מרחק צעדים ספורים מקו המים, שכן עד אמצע שנות התשעים בית המלאכה לשטיחים אמנותיים "ארבל", שבו עבדתי כמעצבת. בכל יום, עם בואי למקום, הייתי עוצרת ומתבוננת בים ובגלים, והמראות האלה היוו השראה לרבים מהשטיחים שעיצבתי. מתחם הנמל הוא כיום אתר בילוי פופולרי, אך באופן מפתיע המקום כמעט ריק מאדם בשעות הבוקר המוקדמות, ונעים במיוחד לצעוד לאורך טיילת העץ, ליהנות מהבריזה וממראה הים הפתוח.
4. גינת דובנוב
אחת מפינות החמד הירוקות במרכז תל אביב, ובה שילוב של עצים ותיקים וצמחייה חדשה, מתקני משחקים, בריכת נוי ואלמנטים פיסוליים. בכניסה לגינה פועל בית קפה קטן ופתוח בשם "ספסל", המציע משקאות חמים וקרים, כריכים ומאפים טריים, והופך את השהייה בגינה לחוויה מושלמת.
5. מוזיאון תל אביב לאמנות
הבניין הראשי הוא אחד המבנים היפים בעיר, ומהווה בעצמו יצירת אמנות פרי תכנונם של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר. אני מחבבת במיוחד את המבואה רחבת הידיים על שם משולם ריקליס. התקרה הגבוהה, מראה הרמפות המשופעות ויצירות האמנות המוצגות בה משרים עליי בכל פעם מחדש תחושה חגיגית. אני נוהגת להשתהות כאן לפני שאני פונה אל אחת הגלריות או לאחד האולמות במוזיאון.
מקום או תופעה לא אהובים בעיר
אני אוהבת את תל אביב על כל חלקיה, ואין בה מקום שאינו אהוב עליי. אבל אני מבקשת להתריע נגד תופעה מדאיגה של כריתת עצים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. לצערי, יזמי תמ"א 38/2 מבקשים ומקבלים מהעירייה אישורים לכריתת עצים ותיקים בחצרות בניינים המיועדים להריסה ולבנייה מחדש. התופעה חמורה במיוחד לנוכח העובדה שלרוב לא ניתן לטפח עצים גבוהים סביב הבניינים החדשים, משום שהחצרות הן למעשה משטחי בטון מעל חניות תת-קרקעיות, שעליהם מניחים שכבת אדמה רדודה המתאימה לצמחייה נמוכה, בעוד שעצים זקוקים לתשתית עמוקה. ככל שמתרבים הבניינים החדשים האלה, כך נעלמים העצים, והרחובות נותרים ללא צל, חשופים לשמש היוקדת. חשוב מאוד שהעירייה תיתן דעתה לנושא, תדרוש שמירה על עצים קיימים ותחייב תכנון מותאם לשתילת עצים חדשים.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע של תזמורת המהפכה, "אני ואתה – מנגנים עם אריק איינשטיין", בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים. חוויה מרתקת המשלבת נוסטלגיה עם חדשנות.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
השיר של המשורר ישראל בר-כוכב, "עוד מעט יבוא נשיא ארצות הברית". בר-כוכב מציג באירוניה את תקוות השווא והציפיות ממנהיגים פוליטיים. השיר נפתח ברצף הבטחות וציפיות: "עוד מעט יבוא נשיא ארה"ב", "עוד מעט נשיא הרשות", "עוד מעט ראש הממשלה", וממשיך בתקווה לשלום, לשובם של הנעורים, הילדות והאהבה. בהמשך השיר הוא ממחיש כמה עדיפים בעיניו האמנים ומבטם המפוכח על המציאות, כשהוא מעמיד את האדריכל ברונלסקי מול הפוליטיקאי ברלוסקוני, את המשוררת היפנית אונו נו קומצ'י מול פילגשי מצרים, ואת קבוצת הציירים "הפרש הכחול" מול אלף סוסים. עמדת המשורר, האמיצה ונטולת האשליות, מעוררת השראה.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ל"לובי 99" ול"אחים לנשק".
מי התל אביבי או התל אביבית שהכי צריך להרים להם כרגע?
בימים אלה, כשגוברים הקולות המפלגים והקולות האנטי-ליברליים, אני רוצה להודות ולהביע את הערכתי העמוקה ליאיר קדר, פעיל חברתי, במאי ומפיק סרטי תעודה. יאיר קדר פועל רבות למען הקהילה הגאה, והוא גם היוזם של "העברים", הפרויקט המופתי ליצירת סרטי תעודה ביוגרפיים על משוררים וסופרים בתרבות העברית והיהודית. בנוסף לאיכותו המעולה של כל אחד מהסרטים בנפרד, ייחודו של המיזם הוא גם בהרכב הדמויות המתועדות, המייצגות יחד את הגוונים השונים בתרבות היהודית: ביאליק ולאה גולדברג, זלדה ור' דוד בוזגלו, זאב ז'בוטינסקי, שלום שבזי, עמוס עוז, ז'קלין כהנוב, פרויד ועוד רבים.
מה יהיה?
הרבה תלוי בנו. חייבים לפעול למען ישראל דמוקרטית וליברלית.
