עומר ורובל, תל אביבי במקור, מחזיק בכמה עסקי אוכל ובילוי ותיקים – הולי בר בהר סיני, וודו וקבוצת בתי הקפה Kooper & Pako. "לפני עשור פתחנו את הספוטניק באלנבי, ואיתו גם את רדיו אנטנה, שאותו ניהלתי בפועל כמעט כל שנותיו. כבר 12 שנה אני מתקלט יחד עם איתמר קלמן בשם Ita & Vroob, וניגנו בפסטיבלים בארץ ובעולם לצד האמנים הכי גדולים", הוא מספר, ומגלה שבקרוב תחשוף הקבוצה מותג קפה חדש, שייפתח לקראת סוף השנה. זאת העיר שלו.

1. ברבוניה

מקום שהוא מוסד עם אותה פתיחת שולחן כבר 20 שנה, ואין הרבה מקומות שעדיין מביאים קנקן סודה. אנחנו אוהבים להגיע לארוחת שישי מוקדמת, לפני שהמקום מתמלא, וחובה להזמין קוביות לוקוס.
בן יהודה 192, תל אביב

ברבוניה. צילום: זיו שדה

2. בר מימון

אוכל טעים ואחלה שפריצים, הכי נעים לשבת. חן וליאון הבעלים, שהיו גם שותפים שלי פעם בספוטניק, מארחים כמו שרק הם יודעים – הם נותנים תחושה של בית, מקום שתמיד כיף לחזור אליו, כזה שאתה מגיע אליו “רק לבירה אחת” ונשאר לשעתיים.
רמב"ם 5, תל אביב

בר מימון (צילום אינסטגרם/barmaimon.tlv)

3. סורסטו

בכל פעם שבא לי לשתות איזה יין מעניין, אני קופץ לסורסטו. עידן, שהוא גם הבעלים של האובן קובן הצמוד (שגם טעים מאוד), מארח וממליץ תמיד על היינות הכי טובים שיש. בימי שישי יש צהריים יווני, תפריט פצצה, ועל הדרך, שוק וינטג’ בכיכר.
הארבעה 16, תל אביב

סורסטו (צילום אינסטגרם/sorsetto_tlv)

4. ורובל אופטיק

משקפי שמש וראייה הכי יפות בעיר, צוות מקצועי וציוד ברמה הכי גבוהה שיש, חנות בוטיק אמיתית. מי שמחפש את האופנה הכי עדכנית, מותגי בוטיק שלא תמצאו בשום מקום אחר, ויחס אישי אמיתי, חובה להכיר. משקפי ראייה זו חוויה אחרת לגמרי (ולא כי אני משוחד), מרגישים למה זה מוסד של 30 שנה.
דיזינגוף סנטר, תל אביב

ורובל אופטיק (צילום אינסטגרם/werubeloptic)

5. גדעון קלאס תאורה

אני מת על תאורה, וכשאני רוצה משהו דווקא וינטג’י, אני הולך לקלאס תאורה בלוינסקי. יש שם מיליון גופי תאורה וזכוכיות מיוחדות, ותמיד פתוחים לייצר משהו חדש ומותאם אישית. גם חנות וותיקה מאוד, אין הרבה כאלה שנשארו בעיר.
וולפסון 23, תל אביב

גדעון קלאס תאורה (צילום אינסטגרם/gidon_clas_lighting)

מקום לא אהוב בעיר:

יש כמה מקומות שתמיד כולם מדברים שחייבים לעשות איתם משהו, כמו כיכר אתרים, אבן גבירול עם השיפוץ שלא נגמר ועוד. דווקא מתחם הר סיני, סביב בית הכנסת הגדול, הוא דוגמה קלאסית: אחרי שנים שהעירייה סוף־סוף החליטה להתחיל בשיפוץ, מסתבר שזה הולך לקחת מעל שלוש שנים. התחושה היא שהעירייה אומרת לעצמה “העסקים יתמודדו ויעברו את התקופה”, בלי לחשוב יותר מדי על ההשלכות. במקום ללוות, לשמור על תקשורת ולראות איך אפשר לעזור בתקופות כאלה, זה פחות קורה. יכולת הספיגה של העסקים בעיר ירדה משמעותית, אנחנו כבר מהקורונה בתוך לופ של חוסר שגרה, ומגיעים לסיטואציות האלה עם הלשון בחוץ.

רק עוד שלוש שנים. הדמיית כיכר בית הכנסת הגדול העתידית בהר סיני. צילום: יח"צ

השאלון :

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
היום של חזרת החטופים בכיכר החטופים היה אירוע של פעם בחיים. האנרגיות באותו רגע היו משהו מיוחד, זה הרגיש כאילו מועקה ענקית יורדת מהלב. פתאום היה אפשר לנשום, לנסות לשמוח קצת יותר, ולהרגיש שאנחנו באמת מתחילים לחזור לשגרה.

כיכר החטופים (צילום: אלון גלבוע)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
פחות יצירה ספציפית, אבל דווקא משהו בתקופה של המלחמה גרם לי לחזור לשירים ולטראקים ישנים שהייתי אוסף פעם, כאילו להיזכר איך זה היה אז. יש בזה משהו שמחזיר רגעים של תמימות ושל השראה טהורה, ואני רק מקווה שתקופות כאלה של יצירה יחזרו שוב, כמו שהיו פעם.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לעמותת "שומר אחי". אם יש משהו שלא מדברים עליו מספיק זה החיילים שנפגעים בנפש. כל שבוע יש עוד ועוד סיפורים מצמררים על חיילים שהתאבדו, וזה פשוט שובר את הלב. הארגון הזה מנגיש סיוע נפשי דיסקרטי וללא עלות למשוחררים ומשוחררות מצה"ל, מציל חיים בשקט, בלי יחסי ציבור, ודווקא בגלל זה חשוב לדבר עליו יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל בעלי העסקים, האמנים והיוצרים שלא מאבדים תקווה. למרות השנים הקשות שעברנו, ולמרות כל השיפוצים והאתגרים שהעיר הזו עוברת, הם ממשיכים לעשות פה תרבות, לייצר חיים, ולהחזיק את תל אביב חיה ובועטת. הם הסיבה שהיא עדיין מרגישה כמו תל אביב שאנחנו רוצים לשמור עליה, לפני שנתחיל לאבד חלק חשוב מהזהות ומהאווירה שהעיר הזאת נותנת.

מה יהיה?
העיר תעבור עוד כמה סיבובים, אבל היא תחזור לעצמה, רק קצת אחרת. אולי רגישה יותר, אולי עייפה, אבל עדיין עם קפה טוב, אוכל טוב ומוזיקה, ועם אנשים שלא מוותרים על הרגעים הקטנים.

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• הר סיני