שיתוף הפעולה המסקרן של שני אייקוני חיי הלילה התחיל לפעול במתחם הר סיני המתחדש, ואם אתם לא נלהבים לקראת "סוף" (Suf), כנראה שמעולם לא ידעתם לבלות. מנות באווירה יוונית-טורקית בפרשנות חופשית, אלכוהול מהטיפ של הטופ ואופטימיות קוסמית. "אם ניכשל, הכישלון יהיה מפואר. כך או כך, עסק מדשדש זה לא יהיה"
למרות השנים שחולפות, יש נקודות ציון בעיר שתמיד יהיו מזוהות עם מסעדות מסוימות, גם כשהן נסגרו מזמן. מגרשי הטניס שמצפון לעיר לעולם יזכירו את רוקח 73 המנוחה, החלל שצמוד למלון דן יישאר לנצח משכנה של רפאל, והמקום שבו פועלת מסעדת אמש בלילינבלום חרות בזיכרון כלוקיישן שבו רקדו על שולחנות בננוצ'קה. מתחם הר סיני, לפחות באזור מסוים בו, הוא שם נרדף לשישקו, שעבר ללוקיישן ליד שוק הכרמל, ולסנטה קתרינה עליה השלום. כעת, בחלל שבו פעלה המסעדה המוערכת של שף תומר אגאי נפתח סוף (Suf), בר־מסעדה שמחבר בין שתי קבוצות מסעדנות מהמובילות בעיר – התדר והבסטה.
>>גדולים בתחומם: 7 מתחמי הבילוי החמים ביותר בתל אביב
"התדר חברים טובים וכבר שנים שאנחנו מדברים על לעשות משהו יחד", מסביר אבירם כץ מבעלי הבסטה. "אנחנו מביאים קולינריה, גישה ושירות והם מביאים את הלייט נייט, תוכן מוזיקלי וקהל מגניב. אנחנו יודעים לשתות בירה בבוקר אבל אין לנו מושג מה קורה בעיר בשתיים בלילה, ולהם יש". במבט ראשון מבחוץ, נראה שמעט מאוד השתנה מימי סנטה – הקולונדות המקושתות עדיין שם, וכך גם העציצים גבוהי הקומה. רק מגרש החנייה איננו, כחלק מהשינויים שעוברים על המתחם ועל רחוב אלנבי כולו.
במרפסת המקורה האווירה סולידית. מוזיקה בווליום שמאפשר שיחה ושולחנות עגולים כאילו נועדו לדייט אינטימי. בפנים התמונה שונה לגמרי: מטבח פתוח על תקן הצגת תיאטרון שאינה עוצרת לרגע, ומולו בר ארוך וסקסי. ריח בשר צלוי בגריל פחמים מתערבב בניחוח בצק אפוי שמשוטח על סאג' גדול, ושקשוק מחבתות מתערבב בשקשוק שייקרים אלכוהוליים. התפריט מתפרש על פני מנות בגדלים שונים, ובשיטות הכנה שונות. "תפריט בראסרי במהות שלו עם פתיחים, ראשונות ועיקריות כמו מסעדה קלאסית מפעם, בלי צלחות חלוקה". יוון וטורקיה בפרשנות חופשית מהוות את עמוד השדרה, בתוספת זליגה לאיטליה, מזרח אירופה והמזרח התיכון. בקיצור: מטבח שאפשר לומר עליו "בואו נעשה שיהיה לכם טעים ולא חשוב מאיזו עדה".
מחלקת הפתיחים משקפת את הנ"ל בלחם סאג' רך עם זיתים ולאבנה (28 ש"ח), פאבה (28 ש"ח), ריקוטה בדבש (32 ש"ח) ודג כבוש עם סלט תפוחי אדמה (49 ש"ח), כאשר בראשונות תמצאו למשל סשימי דג עם שומר ותפוזים (78 ש"ח), קלמארי פריך וטרטור (69 ש"ח), טרטר חאלבי (82 ש"ח) וביצים עלומות עם יוגורט כבשים וחמאה מזוקקת (58 ש"ח) – מעין מרק חמים וחמצמץ שנעשה עוד יותר סמיך ועשיר כששוברים את החלמון, מנה קלאסית לריפוד הבטן בערב של שתיה מאסיבית.
אם עד כאן הבחירה הייתה קשה, משלב "מיוחדי הבית" ואילך היא כמעט בלתי אפשרית, כי הכול נשמע טעים: פרוסות דקיקות של פסטרמה טלה עם חמוצים וחרדל עוקצני (68 ש"ח, מומלץ להוסיף תמורת 15 ש"ח פרוסת לחם מחמצת ממאפיית עמיתה), חורטה וגבינת מנורי בגריל – טייק אוף מתרד על המנה היוונית מירק מקומי מריר (58 ש"ח), גוזלמה תרד וטולום (62 ש"ח) וכיסוני מנטי שמנמנים במילוי טלה, שנשלפים מתוך סיר אידוי גבוה (58/75 ש"ח לשלוש/חמש יחידות).
מחלקת "על האש" מציעה שיפוד מצוין של תמנון חרוך עם תבשיל שעועית לימה וזיתי קלמטה (98 ש"ח), סובלאקי פרגיות על פיתה סאג' (92 ש"ח) ועוד מנות בשר ופירות ים על גחלים. מתחתיה, ממש בקצה התפריט, נמצאים מה שבעינינו נחוו כהיילייט של הערב – עלה רחב של פסטה בעבודת יד, עם תבשיל לחי עגל שהתבשל במשך 24 שעות בתבלינים חמים (98 ש"ח), ו"ציפור קטנה" של מזקקת יוליוס – בקבוקון צ'יפורו, תזקיק יווני מקליפות ענבים בגרסה חסרת רחמים (40 אחוזי אלכוהול) ונאמנה למקור. ביס פסטה ושלוק צ'יפורו, והעולם נראה לפתע הרבה יותר ידידותי. ואם כבר אלכוהול, אנשי הבסטה מביאים איתם רשימה נאה של קוקטיילים, שפריצים ויינות לא שגרתיים, מרצינה יוונית דרך כתום סלובני ועד סיידר תפוחים מחבית של נעמה סורקין. מהם לא היינו מצפים לפחות מכך.
הערב ב-סוף מתחיל רגוע בשתי החזיתות, במרפסת ובפנים. ככל שהשעות נוקפות המוזיקה מתחזקת והבר מקבל אופי בלייני מובהק. עם מספיק אלכוהול בדם אפשר לדמיין איך ייראה המתחם העתידי, שבשלב זה עדיין תחום בגדרות מתכת. החזון והשכנים הנאים מעודדים את השותפים. "זה יהיה אזור נהדר ואנחנו ממילא רצים מרתון", מסכם כץ. "הכניסה של בית הכנסת עוברת לאלנבי, כמו בשנות הארבעים, ובמקום מגרש החנייה תהיה פיאצה יפה. אנחנו בעורף נחלת בנימין הקווסאני וההומה, וסביבנו יש אנשים טובים – התדר, ההולי, התאילנדית בהר סיני והבר מולאם. אם ניכשל, הכישלון יהיה מפואר. כך או כך, עסק מדשדש זה לא יהיה".
הר סיני 2, שני-שבת מ-18:00 (שעות פתיחה בהרצה)
