אלפי התלמידים שהפגינו הבוקר יכולים ללמד את הרפי פרצים של העולם שיעור בדמוקרטיה
שר החינוך קיבל הבוקר תשובה ניצחת לדבריו החשוכים שפגעו בתלמידים הכי קרוב שאפשר, וגם האיומים של משרד החינוך לא עזרו. את ה-100 שלהם בבגרות באזרחות התלמידים כבר הרוויחו ביושר
זו הייתה, לפני הכל, אחת ההפגנות המרגשות בתולדות העיר. לא היה בה את הזעם והכאב שבהפגנות הנכים והאתיופים, לא את תחושת העלבון של מחאות השוויון ולא את האווירה המהפכנית של צעדות הצדק החברתי ומשבר האקלים, אבל אלפי התלמידים שהגיעו הבוקר לכיכר רבין הביאו איתם דבר אחד חשוב: אור. הרבה אור בתוך אוקיינוס החושך של שר החינוך רפי פרץ.
כבר כמעט התרגלנו להתבטאויות הגזעניות והלהט"בופוביות של בכירי הציונות הדתית, אבל אז הגיע שר החינוך ושרף לבני הנוער את הלב. ההתבטאויות שלו פגעו פגיעה ישירה בחברים שלהם, במשפחות שלהם, הכי קרוב לבית ולפעמים ממש במרכז הסלון. את התשובה הראויה לדבריו החשוכים וחסרי האחריות הוא קיבל הבוקר: אלפי תלמידים מכל רחבי העיר (ולפחות אוטובוס אחד שהגיע מאבן יהודה) עמדו בכיכר רבין שטופת השמש, גאים ומחייכים, ואמרו לו במילים רהוטות וחדות שהוא עשה את הטעות של הקריירה שלו.
הנואמים על הבמה היו תלמידים, המארגנים שהפיקו את ההפגנה בשלושה ימים היו תלמידים, הקהל שלא הפסיק לשיר על שוויון זכויות וצדק חברתי הורכב ב-95 אחוז מתלמידים. על פי דיווח בהארץ איים משרד החינוך על מנהלים שלא ישלחו את תלמידיהם להפגנה, כאילו מבקש לתת לצעירים המפגינים שיעור בסיכול הדמוקרטיה, אבל עד שרפי פרץ יפוטר אין שום סיבה שהם יתחשבו במה שיש למשרד החינוך לומר. אם להסתמך על מה שקרה הבוקר בכיכר, אין להם גם שום כוונה כזאת.
הדוברים על הבמה היו מאופקים וציטטו את הרב קוק ואת א.ד גורדון, אף אחד מהם לא קרא לשר להתפטר או לראש הממשלה לפטר אותו, אבל בניגוד להפגנות הא-פוליטיות האנמיות שהתרגלנו לראות בעשור האחרון זה דווקא נתן לדברים שלהם משנה תוקף. הם הציגו דרישה בלתי מתפשרת לשוויון זכויות ולערכים הומניסטיים ואוניברסליים, התנגדות נחרצת לגזענות ואפליה על כל רקע ועמידה חסרת פשרות נגד הניסיונות לפלג ולשסע את החברה הישראלית לשבטים של שנאה. את ה-100 שלהם בבגרות באזרחות הם כבר הרוויחו ביושר.
לא בטוח כלל שתהיה המשכיות למחאת התלמידים הספציפית הזאת. המציאות הישראלית מתגלגלת מהר ועצבני. בעוד שבוע רק מעטים מאיתנו עוד יזכרו בזעם שעל כיסא השר במשרד החינוך יושב אדם ששבר בגסות ובאטימות את ליבם של מאות אלפי ילדים ישראלים. אבל התלמידים שהיו בכיכר בבוקר המואר והזורח הזה יזכרו, וכל אדם בוגר שראה אותם והתרגש יזכור את התקווה שפרפרה בו לפתע בזכותם. כל אחד מהתלמידים האלה יכול ללמד את הרפי פרצים של העולם שיעור בדמוקרטיה, ואולי ביום לא רחוק אחד הם אכן ילמדו אותם. לא אבדה תקוותנו.