מעילה באמון היא המצב הקיומי שלנו. אין דבר ששובר את ליבי יותר

לפני כמה ימים ביקרתי את הוריי. הם מלווים את כל הקריירה שלי – הצופים הנאמנים ביותר בכל הצגה, השותפים לשמחות, לחששות וגם לביקורת. ישבנו ודיברנו על השנים שעברו, על הדרך שעשיתי מהתחלה צנועה כשחקנית קולנוע, דרך הבמה התיאטרונית, אל כיסא הבמאית ועד שהקמתי את קבוצת התיאטרון שלי, "אנסמבל אספמיה". במשך השנים העזתי גם לכתוב עיבודים, עיבודים-משותפים, ניסיונות ראשונים להכניס את קולי האישי אל תוך המחזה.

הכתיבה לא באה לי טבעית. לשבת לבד מול מחשב ולברוא עולם במילים – זה לא העולם שממנו באתי. אני רגילה לסטודיו, לדיאלוג, לאנרגיה שבין אנשים.
ובכל זאת, באותה שיחה משפחתית, אמרתי כמעט בלי לחשוב: "אני מחזאית".
אבא עצר אותי ואמר: "את שחקנית ובמאית, לא מחזאית".
ואמא מיד קפצה: "ברור שהיא מחזאית – היא כותבת מחזות!"

>> הפסטיבל ששואל איך ממשיכים מכאן ולאן (ואיך נפרדים ב-20 דקות)
>> זקוקים למגדלור: תערוכת "שלום לך" היא מפגש לרודפים אחר השלום

והנה, צדקה. הפעם אני באמת המחזאית. "השתקפויות" הוא המחזה הראשון שכתבתי לגמרי לבד והוא גם האישי ביותר שלי.
ההצגה מתרחשת כמעט בזמן אמת, בחדר חזרות. במרכזה במאי תיאטרון – אדי (המגולם על ידי אייל שכטר) – שמביים מחזה שכתב על זוג במשבר נישואין סביב ערכים ואמון. דמותו של אדי נולדה מתוך מיזוג של כמה במאים שעבדתי איתם כשחקנית צעירה ויש בה גם לא מעט ממני. אדי מביים שני שחקנים: תום, שחקן ותיק ובעייתי (תומר גלרון), וגוני, שחקנית צעירה חסרת ביטחון (יולי מובצ’ין).

זהו מחזה על תהליך היצירה עצמו – על יחסי הכוחות, על המקומות שבהם אמנות ואגו נפגשים."
השתקפויות" הוא עוגת שכבות של מציאות ובדיה, תיאטרון בתוך תיאטרון. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא שההצגה מצחיקה. זו סאטירה עדינה, אירונית, שמביטה בעולם התיאטרון בקריצה אוהבת.אני נמצאת בכל אחת מהדמויות: בזיכרונות של השחקנית שהייתי, במילותיו של הבמאי, וגם ממש על הבמה, מגלמת את דריה, אשתו של אדי – הדמות היחידה שאינה שייכת לעולם התיאטרון.

ובתוך המחזה שאדי עצמו מביים, הזוג הנשוי מתפרק סביב השאלה הבוערת כל כך: האם להישאר בישראל ולהילחם על דמותה, או לחפש חיים רגועים ושפויים במקום אחר. קשה לתאר את ההצגה. צריך לבוא ולחוות אותה. היא נוגעת בשאלות של זהות ושייכות, מאבקי כוח בין נשים וגברים, מקומה של האישה בתיאטרון. אבל מעל הכול, היא עוסקת באמון, או אולי במעילה באמון. אני מרגישה שמעילה באמון היא כמעט המצב הקיומי שלנו בשנים האחרונות – באמנות, בזוגיות, בחברה ביחסי אזרח ומדינה – ואין דבר ששובר את לבי יותר .
>> "השתקפויות" // בכורה: חמישי 20.11 20:30/18:00 // תיאטרון ניקו ניתאי, תל גיבורים 5 תל אביב // פרטים, תאריכים נוספים וכרטיסים כאן