"אם כל הפוקסים": זיו קורן חושף את הסיפורים מאחורי התמונות הנדירות

מהיום שאני מחזיק מצלמה, כבר יותר מ־25 שנה, אני עוסק בסכסוך הישראלי־פלסטיני בדגש על ביטחון ישראל – פיגועים, מבצעים ופעולות צבאיות. הספר “תמונת מצב" נותן הצצה נדירה ליחידות מיוחדות שמעולם לא ראינו – סיירת מטכ"ל, למשל, שמהיום שהוקמה לא ליווה אותה צלם אזרחי. מעבר להישג הוויזואלי מדובר בהישג עיתונאי אמיתי.

העבודה הזאת כרוכה לעתים בסיכון גדול, ולפעמים אני מצלם את מה שאני יכול ולא את מה שאני רוצה. הרבה פעמים אני אומר לעצמי, אם הייתי יכול לצאת מהשורה ולתת לחיילים לבוא אליי לפריים זה היה מושלם. איך עושים את זה בלי להפריע להתרחשות? למדתי לייצר דפוס התנהגות. אני פועל לפי קוד אתי מחמיר ואף פעם לא מביים תמונות. כשאני מצטרף לצוות, הדבר היחיד שאני מבקש מהחיילים בתדריך הוא להתעלם מהנוכחות שלי. אל תהיו לי רמבואים ואל תתחבקו לי. ישנם דברים שיכולתי לעשות במסגרת אזרחית שפה הופכים לבעיה. לדוגמה צילום בחושך מוחלט בלי פלאש כדי להוריד את הנוכחות שלי למינימום. הלוואי שיכולתי להיות דני דין, אבל אני עושה את המיטב במסגרת שבה אני יכול לפעול.

← "תמונת מצב", Urban Gallery , שד' רוטשילד 51 תל אביב, פתיחה: שבת (10.11) 20:00, כניסה חופשית