אופס, סטטיק וג'ורדי גמרו לבד

שיר הגאווה הרשמי נשמע כאילו יצא ממחולל שבור, שנשען על הגימיק המזרחי קצת יותר מדי חזק. כדי להוסיף חטא על פשע, הוא גם מנותק בצורה שלא תאמן

יא חביבי תל אביב. בן אל, נסרין וסטטיק (צילום: משה נחומוביץ')
יא חביבי תל אביב. בן אל, נסרין וסטטיק (צילום: משה נחומוביץ')
24 ביוני 2020

מבט זריז על שירי הגאווה הרשמיים שיצאו בישראל בעשור האחרון מגלה נוסחה שעובדת פצצה: קחו זמר או זמרת מזרחיים, עיטפו אותם בפופ אמריקאי (אופציונלי), עשו שימוש נרחב במילון אבן שושנה והופ – יש לכם להיט ביד. זה אולי מגניב לשנוא נוסחאות, אבל העובדה היא שזה באנקר. עובד כל פעם מחדש.

"תל אביב" של עומר אדם וליין האריסה מ-2013 הוא הזכור מכולם, אבל הוא בהחלט לא היחיד: היה לנו את דודו אהרון ותותית ("קצפת עם תות"), די.ג'יי אונלי ואישתר ("בלונד ושחור"), מוטי טקה והאריסה ("טוקור"), האחיות כרקוקלי עם מאור אדרי ("מי מחפש אותי") ועוד ועוד – ואפשר לזרוק פנימה גם את "מלכת השושנים" של עדן בן זקן, שלא היה שיר גאווה רשמי, אבל אומץ בקהילה במהירות.

הניסיון האחרון שייך לסטטיק וג'ורדי, שניסו לרכוב על הגל עם "חביב אלבי" בביצוע סטטיק, בן אל ונסרין קדרי. אבל העניין עם נוסחאות הוא שבזכותן קל מאוד לזהות זיופים. השיר הזה כאילו יצא ממחולל שירי גאווה, ולא אחד מוצלח: גם בלי לחפש עומק בשירי פופ, חלק מהשורות בו פשוט סתומות ("איך אני אוהב את הצליל, שהלב שלי עושה ברגיל", נגיד); הניסיון להרים לקהילה ולתל אביב יצא מביך ומתחנף – אולי כי כל היוצרים המעורבים סטרייטים?; והלחן חסר השראה ולא סוחף אפילו לרגע.

קביעת האלמנט המזרחי בשירי גאווה הוא אחד הדברים הכי משמחים שקרו פה. הגבר המזרחי ההומו של האריסה הפך להיות סמל תל אביבי, ולכן גם ישראלי – והוא זה שמבדל את המצעד פה משאר העולם. שיר הגאווה הרשמי משקף את זה מדי שנה, ומוכיח שוב ושוב כמה נראות יש למזרחיות בקהילה הגאה. זהו גם קלף השיווק של עיריית תל אביב ומשרד התיירות: בכל שנה תל אביב נצבעת בצבעים אקזוטיים והופכת לאי סקסי של שפיות במזרח התיכון.

בשורה התחתונה, כולם מרוויחים והאינטרסים של כולם נענים – המסחריים, הקהילתיים והמזרחים. אבל "חביב אלבי" דורך ברגליים גסות בשדה פורח, ורומס את כל היופי שצמח בו. אני לא אומרת שהאינטרסים של המעורבים היו מסחריים גרידא – רחוק מזה. אבל אי אפשר לזרוק את כל הקלישאות לסיר אחד ולצפות שנאכל הכל – כן, כן, אפילו שבישלתם במיוחד לנו.

והערה לסיום: שיר הגאווה מיוצר מדי שנה במיוחד למצעד. השנה לא יתקיים המצעד בגלל הקורונה, ויכול להיות שזו הייתה הזדמנות לעשות משהו אחר, משמעותי יותר. עיריית תל אביב, שמשתתפת בהפקת השיר, בחרה לקיים את אירועי הגאווה בסימן "המהפכה לא הושלמה" – אבל לזה אין זכר בשיר החדש. הוא מתמקד במגוון של הקהילה הגאה ומכוון בעיקר כדי לשמח, אבל הלך הרוח בשטח שונה מאוד. רק לפני שבוע התאבד חן לנגר, מפצועי הברנוער, טרנסיות עדיין מותקפות ברחוב והמצב רחוק מלהיות שמח. "חביב אלבי" הוא שיר מנותק, וסטטיק וג'ורדי נתפסו בקלקלתם. אם להשתמש במילים שכתבו, הפעם הם לא נזהרו וגמרו לבד.