אמני ישראל למירי רגב: "עזרי לנו להשתחרר מהעבדות"
למעלה מ-230 מוזיקאים חתמו על עצומה שקוראת לשרת התרבות לתמוך בחוק "איה כורם" שמסדיר את זכויותיהם של אמנים מול חברות התקליטים, שעולה מחר לדיון בכנסת
אחרי מאבק ארוך ומתוקשר, תעלה מחר (ב') לוועדת החינוך של הכנסת הצעת החוק להגנה על זכויות אמנים במוסיקה. מטרת ההצעה לשים סוף לחוזים דרקוניים ארוכי טווח שכולאים אמנים באותו החוזה במשך עשרות שנים ללא אפשרות יציאה.
לקראת הדיון בוועדה, לפני קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, חתמו למעלה מ-230 אמנים בישראל על עצומה שקוראת לשרת התרבות מירי רגב לעמוד מאחורי החוק, בו היא הביעה תמיכה בעבר. בין האמנים החתומים על העצומה: אייל גולן, חנן יובל, עופר לוי, ארקדי דוכין, מירי מסיקה, שלמה גרוניך, זאב נחמה, שלמי ברכה, יהלי סובול ועוד.
מי שארגנה את העצומה היא הכוח שעומד מאחורי החוק הזה מזה מספר שנים – איה כורם, אשר סיפור מאבקה בחברת התקליטים "עננה" הגיע עד לבית המשפט העליון, והפך לסמל המאבק בחוזים דרקוניים אשר היו נהוגים עד כה בתעשייה.
בעוד חברות התקליטים, הנלחמות בחוק, טוענות כי הסיכון שהן לוקחות על עצמן בהחתמת אמנים צעירים מחייב אותן להחתימם על חוזים ארוכי טווח, אמנים רבים טוענים כי החוזים הללו אינם מאפשרים להם להתפתח ולהרוויח מיצירתם, וכובלים אמנים צעירים שעדיין לא מכירים את התעשייה לחוזים בלתי הגיוניים ששוללים מהם זכויות בסיסיות לשנים רבות. ברוב העולם קיימים חוקים המגבילים את חברות התקליטים מלהחתים אמנים לחוזים ארוכים מדי ובתנאים אשר שוללים את זכויותיהם.
המוסיקאי חנן יובל, מחותמי העצומה, אמר לטיים אאוט: "העבדות באמריקה הסתיימה במהלך המאה ה-19, אז איך זה שדווקא אצלנו, בארץ המתיימרת להיות דמוקרטית ומתקדמת, ארץ שנושא התרבות והרוח הינו בראש מעיניה, אנחנו מוצאים תופעות עבדות, כאלה שנחשפו לעינינו עם מאבקה של איה כורם לצאת לחופשי?
"אמנים, מטבעם, חזקים ברוח וחלשים בחומר. הם גם מוכנים, לא פעם, בעבור פרסום יצירתם, להתכופף ולהסכים לתנאים מחפירים. אבל מכאן ועד שעבוד עבודתם ויצירתם לעשרים שנה המרחק רב, ומי שמנצל חולשה כזאת דומה בעיניי למי שמוכן לשעבד אנשים. מאבקה של איה כורם, מעבר לאינטרס האישי החשוב שלה, פורץ דרך לאמנים רבים נוספים שנכבלו בחוזים מקפחים לשנים רבות, והצלחתה בכנסת תהווה הצלחה ושחרור לרבים נוספים, כמו גם לתרבות הישראלית בכלל.
יובל מציין ש"גם ביהדות העבד משוחרר לאחר שבע שנים. גם מנישואים כושלים יש דרך להשתחרר. אז איך הגענו שדווקא האמן צריך להגיע לכנסת כדי למצוא דרך אל הדרור?
תמיכה ב'חוק איה כורם' תכבד את פנינו כחברה תרבותית ומתוקנת ואוי לפרצופנו אם חלילה יכשל החוק".
ממשרד התרבות לא נמסרה תגובה עד לזמן פרסום הכתבה.