• Facebook
• Twitter
• Email

קיץ 1998. אני כמעט בת שמונה וכמו כל החברים לכיתה, אני חולה על סרטידיסני. אולי קצת יותר מהחברים, בעצם. נרגשת וסקרנית הגעתי לקולנוע בקניון מלחה כדי לראות סוף סוף מה זה ה"מולאן" הזה שכל הזמן מדברים עליו במגזין "עולמו של דיסני". תובנה ראשונה: מבטאים את זה Mulan ולא Maluan (עוד לא קראתי כל כך טוב אז). תובנה שנייה: מדובר בסרט הכי טוב בעולם. את החודשים הבאים העברתי בהתאבססות על הסרט, היסטריה שתירגע זמנית רק שנה אחר כך עם היציאה של האובססיה הבאה שלי, "טרזן". בדיעבד, הסרט על איש הקופים נראה מעולה אבל לא כתוב כל כך טוב. גם יש לו פסקול בעייתי. "מולאן", לעומת זאת, מרגיש עדכני ורענן כאילו לא חגגנו לו השבוע יום הולדת עשרים.

בלי קשר למסרים וייצוגים, הסרט פשוט עובד – הוא מצחיק, מרגש, אפי, יש לו קצב כיפי, דיבוב עברי מצוין ושירים מעולים (נראה אתכם צופים בו בלי לצרוח על המסך "הם מהירים כמו זרם מיםםםם"). ובכל זאת מילה על הייצוג – "מולאן" הקדים את זמנו אחושילינג והוא האב הקדמון של הגל החדש של גיבורות דיסני מגניבות ובלתי מושלמות. מולאן הייתה הגיבורה הקולנועית הראשונה שבאמת הזדהתי איתה – במקום שאקווה להיות כמותה יום אחד, היא פשוט הזכירה לי אותי. עקשנית, מרחפת, חושבת יותר מדי, קצת קלאמזי – אלה לא בהכרח תכונות רעות, אלה בדיוק התכונות שעזרו לה לעשות דברים גדולים, אז אולי גם אני אוכל. אהבתי גם נסיכות כמו בל, פוקהונטס וסינדרלה, אבל הסיפורים שלהן לא היו סיפורי התבגרות וגילוי עצמי; הן כבר ידעו מי הן, זה העולם מסביב שעוד לא התאים את עצמו.

"מולאן". לגמרי הקדים את זמנו

המערכה האחרונה של הסרט, זאת שבה מולאן צריכה לאזן בין הפרסונה הגברית שאימצה לבין מי שהיא באמת, היא הברקה אמיתית ואחד הדברים הכי מרגשים שראיתי בקולנוע עד היום. זאת ועוד – כשדמויות בדיסני מחפשות בן זוג, הן שרות שיר על הרצון ל"יותר". מולאן שרה על הרצון להרגיש שלמה עם עצמה. היא מצאה בן זוג על הדרך, אבל זה לא היה העיקר. היום אני יודעת שלי שאנג הוא בעצם ביסקסואל ושמולאן היא אחת הנסיכות החרמניות. איך אפשר לא לאהוב את הסרט הזה?

• תרבות
• דיסני
• מולאן
• סרטים
• המסך