הקעקוע שעל הלב שלנו: התערוכה שחורטת את ה-7.10 בגוף ובנפש

"גוסטב קלימט בעקבות שירי ביבס", עבודה של אדית בן גידה (צילום: יחסי ציבור)
"גוסטב קלימט בעקבות שירי ביבס", עבודה של אדית בן גידה (צילום: יחסי ציבור)

המקעקעים של סטודיו גידה חברו לאוצרת מיכל קרסני בגלריה יערה היפואית לטובת התערוכה "חרוט בזיכרון", ובה יוצגו קעקועים שנוצרו על חומר סינטטי דמוי עור ומנציחים את החטופים, את הנרצחים ואת הנופלים בקרבות ככלי להנצחה אך גם לריפוי. בשניים מימי התערוכה תוכלו להתקעקע גם אתם

14 באוקטובר 2024

בשנה שחלפה מאז השבעה באוקטובר ראינו כבר פרויקטים אמנותיים ומחוות תרבותיות מכל הסוגים האפשריים, אבל תערוכה כזאת עוד לא הייתה לנו: תערוכת קעקועים שנחרטו על "פייק סקין", חומר דמוי עור סינטטי שעליו קעקעו אמני סטודיו גידה מגוון קעקועים שנוצרו בעקבות אירועי היום ההוא, חלקם על החטופים, חלקם על אנשים שכבר אינם בחיים וחלקם על ולמען משפחות שאיבדו את יקיריהם.

>> גמישות מחשבתית: 15 תערוכות חדשות שיחזיקו אתכם חזק כל השבוע
>> מילואימניקים בדראג: "מגויסות" מעבד את המלחמה בדרך אחרת לגמרי

התערוכה "חרוט בזיכרון", שתתקיים ב־22 באוקטובר בגלריה Yaara Open Studio ביפו, בשיתוף סטודיו גידה, מציעה מבט ייחודי על קעקועים, מעניקה במה אמנותית לסיפורי גבורה, אובדן ותקווה שנולדו מתוך הכאב והשכול, ומדגימה כיצד אמנות הקעקועים הופכת לכלי הנצחה וריפוי. כל קעקוע בתערוכה מספר סיפור אישי וייחודי, ונוצר בהשראת עולמם הפנימי של הנספים. האמנים משתמשים בטכניקות מגוונות, המשלבות סמלים מעולמות שונים – פרחים, דמויות מיתולוגיות, סמלי אהבה ותקווה – כדי להביע רגשות של אובדן וזיכרון. כל יצירה מייצגת את הקשר העמוק שבין חיים ומוות, כאב ונחמה.

"הקעקוע של עילי", עבודה של דניאל מזרחי (צילום: אלי פולירוק חדד)
"הקעקוע של עילי", עבודה של דניאל מזרחי (צילום: אלי פולירוק חדד)

כך, למשל, בחר המקעקע דניאל ליצור קעקוע לזכרו של עילי ברעם שנרצח בפסטיבל נובה. "עילאי היה אמור להתקעקע ביום ההלוויה שלו, כארבעה ימים לאחר ה-7.10", מספר דניאל. "הוא היה מעריץ של הארי פוטר ורצה לקעקע את דמבלדור אחרי שהשחקן של הדמות נפטר, כמחווה לאהבה שלו לסדרה ולדמות. חיכינו ביחד לתור שלצערנו לא קרה. בחרתי לקחת את העיצוב של הקעקוע שתיכננו, ולתת מקום לקעקוע שעילי רצה על גופו. הוספתי לו את סימן ההכר של עילי, שעסק בהדרכות נשימה ואמבטיות קרח, ונהג להניח על ראשם של המטופלים ברווזון גומי בשביל שישמרו על יציבותם בזמן הטיפול, ובשביל להקליל ולהכניס הומור, כמו הבנאדם המצחיק והאור הגדול שעילי היה".

"עופר", עבודה של המקעקע בן וולפנר (צילום: אלי פולירוק חדד)
"עופר", עבודה של המקעקע בן וולפנר (צילום: אלי פולירוק חדד)

המקעקע בן וולפנר, לעומתו, בחר ליצור קעקוע לזכר עופר קלדרון ובמרכזו קעקוע של עופר על רקע גדר שחורה המדמה חריטה על הקיר של ימים בשבי, ציפור שעפה בין הקרניים של העופר מסמלת את השאיפה לשחרור וחופש. הקעקוע נוצר עבור רותם קלדרון, בנו של החטוף עופר קלדרון שעדיין נמצא בשבי החמאס וחלק ממשפחתו נחטפה ושוחררה. אדית בן גידה, מבעלי הסטודיו, בחרה ליצור קעקוע שמחבר בין ציור קלאסי של גוסטב קלימט ובין התמונה האיקונית של שירי ביבס וילדיה (בתמונה הראשית). המקעקע אביהו בחר ליצור את "היד עם הלב", קעקוע שהיה שייך לעדן זכריה ז"ל שנחטפה לעזה ונרצחה בשבי – קעקוע של לב על האצבע שהיה מזוהה איתה. לאחר שנודע לאמא של עדן על הירצחה עשתה גם היא את קעקוע הלב על האצבע כאות הזדהות.

"לב על האצבע", עבודה של אביהו בן גידה (צילום: אלי פולירוק חדד)
"לב על האצבע", עבודה של אביהו בן גידה (צילום: אלי פולירוק חדד)

"לאחר השביעי באוקטובר הפך הסטודיו שלנו למרחב של ריפוי", מספרת אדית בן גידה, מבעלי הסטודיו. "כשפגשנו אנשים שאיבדו את יקיריהם, הבנו שהשליחות שלנו היא לא רק לקעקע אלא להיות שם עבורם, להקשיב לסיפורים, לבכות איתם ולהנציח את היקרים להם. קעקענו פורטרטים, סמלים ודימויים שנועדו לשמר את זכר הנספים ולהעניק נחמה למשפחותיהם, ולו לרגע". מיכל קרסני, אוצרת התערוכה, מוסיפה: "הצורך לשלב בין הנצחה לריפוי דרך הקעקוע התגלה כמפלט לאנשים רבים. התערוכה מציגה עבודות שנעשו לפני ואחרי השבעה באוקטובר, וכמה שהיו מיועדות להתקעקע אך לא התממשו. זוהי הצצה ראשונה מסוגה לעולם שבו הקעקוע משמש כאמנות ריפוי, בשעה שהיא מתמודדת עם סיפור לאומי קשה שפגע בכולנו".
>> "חרוט בזיכרון", מה-22 באוקטובר (ובמהלך נובמבר בתיאום מראש), יערה אופן סטודיו, שמעון הצדיק 12 // בימים רביעי וחמישי 23-24.10 יתקיימו ימים מיוחדים שבהם מבקרים שירצו יוכלו להתקעקע על ידי אמני הסטודיו.