חשש לשיטפונות: תושבי דרום תל אביב יסבלו במיוחד מהגשמים

לא מספיק שהרחובות שם מטונפים, שהדירות מתפוררות ושקשה למצוא המבורגר טוב – עוד מעט מגיע החורף ואיתו הבעיה הגדולה ביותר של דרום תל אביב: נהרות במקום כבישים. נראה שגם השנה איש לא טרח לטפל בזה.

הסיבה להצפות היסטורית. חוקר העיר דני רכט, עורך האנציקלופדיה המקוונת תל אביב 100, מסביר שעוד לפני הקמת העיר היו באזור שני שטחי הצפה גדולים: שולי נחל איילון (שכונת הארגזים, התקווה, עזרא, מכבי החדשה ומונטיפיורי) ואזור הבאסה (הביצות) ביפו (שכונת מכבי הישנה, יפו ופלורנטין).

"בשנות ה־20־30 השטחים האלו לא נכללו בשטחה המוניציפלי של תל אביב״, מסביר רכט. ״בשטחים שכן נכללו, כמו גן מאיר וסביבת משק הפועלות צפון (רחוב אד"ם הכהן של היום), הקימה העירייה מפעלי ניקוז כבר בשנות ה־30־40. כשבוחנים מפות ישנות רואים במרבית המקומות חפיפה בין שטחי שכונות הצריפים העניות לשטחי ההצפה. השכונות נבנו מלכתחילה על שטחי הצפה משום שהקרקע שם הייתה זמינה וזולה במיוחד. הן סופחו לשטח המוניציפלי של העיר רק לאחר קום המדינה״. מלכתחילה לא זכו בשכונות הללו לפתרונות מתאימים לבעיות הביוב והניקוז. גם כיום, בהיעדר תכנון מסודר לאזורים הללו, לא נמצא פתרון מתאים לבעיה.

עניים ומוזנחים

נסרין ווידאד, תושבת יפו, בת 42 ואם לחמישה, חוששת מאוד מהחורף שבפתח. גם השנה היא תיאלץ להתמודד עם ההצפות. "כבר עכשיו אני מתחילה להכין את הבית לחורף״, היא אומרת. ״נהיית פה ממש ביצה שכל המשפחה צריכה איכשהו לחיות בה. כל מה שנמצא בגובה 20 ס"מ מהרצפה ומטה מוצף ונהרס״.

אחת השכונות שסובלות באופן הקשה ביותר מהצפות החורף היא שכונת הארגזים בדרום מזרח העיר. השכונה, על בתיה האירעיים שחלקם נבנו ללא היתר, נמצאת במקום נמוך שאליו מתנקזת כמות גדולה של מי נגר. "בכל חורף אנחנו חסרי אונים – ללא ניקוז, ללא תשתיות", מספר יעקב ליאור, תושב השכונה. "הבית שלנו מוצף עד לגובה הברכיים, וכל מה שיש לנו לעשות הוא לחכות שהמים יתנקזו בעצמם או להזמין שירות שאיבה מיוחד על חשבוננו. כל הסיפור הוא תוצאה של הזנחה פושעת של שנים- אנחנו חיים בלי תשתיות ובלי מענה של הרשויות. השאיפה של העירייה היא שתושבי השכונה פשוט יעזבו בגלל כל הצרות, כדי לאפשר ליזמים ולכרישי הנדל״ן לבנות מגורי יוקרה בשטח שאנחנו גרים בו".

המצב המשפטי השורר בין תושבי שכונת הארגזים לבין העירייה מורכב, כפי שמסביר עו"ד ניר דינס. "העירייה, ביודעין, לא גובה מרוב התושבים הללו ארנונה, אך גם לא מפתחת בשבילם תשתיות ניקוז וכבישים. ההצפות שחוזרות על עצמן כל חורף הן חלק מהסטטוס קוו העדין הזה״.

הפתרון: גינות ניקוז

האדריכל גיא נרדי, אשר גיבש עם אדריכל הנוף ליאור לווינגר וסטודיו אורבנוף את תוכנית האב לניקוז תל אביב־יפו, מסביר את המורכבות של אתגר ניהול מי הנגר בעיר. ״הבעיות מתחילות כאשר מערכת הניקוז התת קרקעית לא עומדת בלחץ״, הוא אומר. "היום, ככל שבונים יותר ומכלים שטחים פתוחים, הבעיה רק מחריפה".

אז שכונות הדרום העניות מוצפות בזמן שמרכז העיר השבע נשאר יבש?

"גם במרכז העיר התשתיות ישנות, בלויות והמצב בעייתי. העירייה משקיעה הרבה משאבים בשכונות הדרום, וצריך לזכור שלהתחיל לטפל בתשתיות באזורים העניים זה עניין יקר ומורכב מאוד. כשעבדנו על תוכנית האב חזרנו והדגשנו שאפשר להפוך את התהליך הזה להרבה יותר זול, בלי להטמין צינורות עצומים וחדשים בעומק הקרקע. אנחנו יכולים להשתמש במתקנים העירוניים הקיימים, כמו פארקים וגינות, על מנת לייצר פיתוח נופי שיעניק פתרונות להחדרת מי הנגר, לחיסכון במים להשקיה והקלה על מערכת הניקוז הכללית. מובן שלעירייה יש עדיין המון מה לעשות בכל האזורים בעיר. פרויקטים של התחדשות עירונית הם הזדמנות חשובה ומרכזית לטיפול בתשתיות, גם בשכונות הדרום".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: בשנים האחרונות בוצעו פרויקטים לשיפור מערכת התיעול בהשקעה של מאות מיליוני ש"ח, וכתוצאה מכך, חלה ירידה דרסטית בהצפות ובשיטפונות ברחבי העיר. שכונת הארגזים הנה שכונה המיועדת לפינוי בינוי במסגרתו יחודשו גם התשתיות. בימים גשומים פורסת העירייה צוותים לשאיבת מי גשם. לצד אלה, חשוב להדגיש שהעירייה לא יכולה להבטיח שלא תהיינה הצפות, בעיקר במקום שהוא אינו מוסדר ומרובה בנייה בלתי חוקית ופלישות. ביפו בוצעה השקעה של יותר ממיליארד ש"ח, ובארבע השנים האחרונות לא הגיע מידע על הצפות משמעותיות.