בשנים האחרונות שוק הטלוויזיה השתנה מקצה לקצה. מי שלא תמיד הצליחה לעמוד בקצב היא רשת HBO, שהייתה ידועה כבית לסדרות מופת עד ממש לא מזמן, אך מציגה חריקות רמות מאז המיזוג האחרון של האחים וורנר. אבל אחרי כמה שנים קשות ולא מעט פלופים מפתיעים, בחודשים האחרונים מאותת רשת הפרימיום שהיא מוכנה להיאבק עם אפל TV+ על מעמדה בפסגת היצירה הטלוויזיונית.

"Task", דרמת פשע שמכוונת לעונת הפרסים הבאה, היא מין הצהרת כוונות כזאת. היא מציגה סגנון מעט שונה וטייק אינטליגנטי ומקורי לסיפור הישן של הבלש המיוסר שנלחם בפשע. בעידן שבו סדרות פשע מחפשות אקשן בלי הפסקה, "טאסק" בוחרת לקחת את הזמן – ובסוף זה משתלם.

הסדרה עוקבת אחרי סוכן FBI בשם טום (מארק רופאלו) שבעקבות טרגדיה משפחתית עוזב את השטח ומגייס אנשים להצטרף לשורות הבולשת. במקביל אנחנו גם מכירים את רובי, שעובד על משאית זבל בפרברים של פילדלפיה ומנצל את משרתו כדי לעקוב אחרי סוחרי סמים – במטרה לשדוד אותם. בדומה לטום, גם רובי חווה טרגדיה משפחתית. כשמקרי השוד גוברים בתכיפות, טום חוזר לשטח כדי ללכוד את רובי.

"טאסק" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

כבר מהפרק הראשון ברור שהולכים לטשטש כאן את הגבול בין גיבור ונבל, במיוחד לאור הפגמים הרבים בדמות הבלש ובהקבלה שעושים בינו לבין השודד. הבחירה בדמות שמייצגת עובד שקוף לתפקיד השודד מייצרת אמפתיה כמעט אוטומטית כלפיו ומוסיפה לדמות רובד נוסף. ראינו דמויות כאלה בעבר, אך הפעם זה מרגיש יותר אותנטי, בעיקר בזכות המשחק של טום פרפלי בתור רובי, לצד רופאלו שמדגים איך עבודת השחקן באמת יכולה לשדרג את הדמות.

>> מצעד הסטרימינג: דירוג הסדרות הכי מומלצות שצריך לראות עכשיו
>> "העיתון": את השיעור הזה על עיתונות לא תלמדו בשום מקום אחר

טום פרפלי, "טאסק" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

פרפלי מצליח לייצר דמות מגוונת ולא חדגונית, מבלי להיות מרושע שלא לצורך ומבלי שהצופה יטיל ספק בשפיותו. הוא לא איזה גאון קרימינלי מסוכן וגם לא ארכי-נבל פסיכופת, הוא פשוט בן אדם שמנסה לשרוד. מנגד, טום שבסך הכל מנסה לשמור על הבת שלו. כרגע נדמה שזה הולך למשחק של חתול ועכבר ויהיה מעניין מאוד לראות איך זה מתפתח, בעיקר כי "טאסק" לא מגישה אקשן חסר מעצורים, אלא בונה את עצמה לאט עד השיא.

הקצב בסדרה איטי ומדוד, כאמור, וכשיש אקשן הוא לא מתנהל בפיצוצים, תמרות עשן ואיברים מעופפים. אלה קרבות ריאליסטיים שמתמהלים כמו הסדרה עצמה – שקט כשצריך ורועש כשצריך. דוגמה נהדרת היא סצנת הויכוח של רובי והאחיינית שלו, שחיה כביכול תחת חסותו, אל מול הרגע בו הבת של טום עוזרת לאביה השיכור להגיע אל המיטה. מצד אחד – רגע דרמטי חזק שמתפוצץ בזמן הנכון, ומצד שני סצנה שקטה ומכאיבה שלא צריכה מילים כדי להעביר את הרגש שבה. כך יוצא שההקבלה בין השניים מרגישה מציאותית ולא רפטטיבית.

"טאסק" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

כל הדברים האלה מזכירים סרט בשם "מקום בתוך היער", סרט לא מספיק מוערך משנת 2012, ובו מגלם ריאן גוסלינג אופנוען שהופך לשודד, וגם בו מעין הקבלה בין דמות השוטר לדמות הפושע. היופי של הסרט היה טמון בהשפעת המרדף על המשפחות שלהם, ונדמה שמדובר במוטיב שחוזר גם בסדרה. קשה לי להאמין שהדימיון לגמרי מקרי, אך אם בסרט הדגש היה על הקשר הבין דורי, ב-HBO הדגש הוא על המרדף, על כוח המשימה, על הגבול הדק שמציב החוק ועל הבדלי המעמדות החברתיים בארצות הברית של עכשיו.

"טאסק" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

ב-HBO מכוונים גבוה עם "Task", סדרה בניחוח תהילת העבר שלה, יצירה מקורית עם קאסט מעולה וסיפור שמרשה לעצמו לקחת את הזמן. טקס האמי ה-77 יתקיים אמנם בשבוע הבא, אבל HBO כבר עובדת על המועמדויות בטקס ה-78. כדי להרוויח פסלון, יוצר הסדרה בראד אינגלסבי לא צריך לעשות הרבה, רק להמשיך כל מה שהוא עושה עד עכשיו: בנייה איטית של מתח, אקשן נקי וריאליסטי, רגעים דרמטיים מצוינים שמקדמים את העלילה מבלי להאיץ בה. יש פה סדרה שלא ראינו כמותה המון זמן והיא עושה חשק לעוד סדרות בסגנון. כן, כולם נהנים מאקשן ללא מעצורים וסיפורים במהירות של 300 קמ"ש, אבל כשהכל כל כך מהיר ופסיכוטי, פשוט תענוג לראות סדרה שעושה דברים קצת אחרת.
>> "טאסק" // Task // עונה 1, שבעה פרקים (פרק חדש בכל יום ראשון)

• ביקורת טלוויזיה
• HBO
• סדרות מומלצות