כמעט בכל עיר גדולה בעולם יש מקום כזה. בית מיתולוגי של תרבות, שבהיסטוריה שלו משתקפים המוזיקה, הבידור והתיאטרון המקומיים, ומאות אלפי אנשים פקדו ופוקדים אותו לאורך השנים. בעיר שלנו, שלא נפסקת, צוותא היא בית כזה. בזיכרון הראשון שלי מצוותא, אם גילי אינו מטעה אותי, ראיתי בשחור-לבן, בערוץ היחיד שהיה אז, את עמודי התווך – גיבורי וגיבורות התרבות שלנו: שלום, חוה, יוני ויהודית, תמוז, אריק לביא, דורי בן זאב, יוסי בנאי, הדודאים, יהונתן גפן ודני ליטני, ועוד.
>> צוותא חוגגת 70: שלומי שבן, נונו ודיקלה בפסטיבל ״החופש ליצור"

כצעיר, טרום צבא, התחלתי לפקוד את המקום. לשבת ב"צוותא" זה ליטרלי לשבת בצוותא. כמעט בכל רגע נתון בהופעה או בהצגה שאתה צופה בה, אתה רואה וחש גם את מי שמשמאלך, מימינך וממולך. הישיבה הזאת בחי"ת מכנסת את כל מי שבאולם אל הבמה. הקהל הופך פרטנר. זאת מידת חשיפה ואינטימיות שמחייבת את כל מי שעולה על הבמה. עד היום, בכל פעם שאני זוכה להופיע ב"צוותא", האינטימיות הזאת, הקרבה, החשיפה – זה כמו "טיונר" שמכוון אותך, מראה אנושית שתובעת ממך לתת את הכי טוב שלך. מת על זה. כשעל זה נוספת הידיעה שעל הקרשים האלה שאתה מהלך עליהם היו כל גיבורי וגיבורות התרבות שגדלת עליהן/ם, אז בכלל. הרבה חוויות של התעלות זכורות לי מצוותא: "מאמי", "דודה" של דני וגידי, "קידוש" של הספרי, "ג'וני שב משדה הקרב" של איציק ויינגרטן, וההצגות של חנוך לוין: "סוחרי גומי", שחודש בשנות השמונים, "שיץ", "הג'יגולו מקונגו".

חלק מהאהבה הגדולה שלי למקום הזה נובע מהאופן שבו הוא מכבד את ההיסטוריה של התרבות שלנו, את מי שעשה ועושה אותה. זכיתי להשתתף בערבי מחווה רבים על בימת צוותא שהוקדשו לחיים גורי, לאמיר גלבוע, לדני הורוביץ, לאחים בני ואורי ברבש, לעלי מוהר ועוד. "איש'ל ורומנצקה", סיפור קצר של חנוך לוין, הפך בהנהלתו המוזיקלית של יוסי בן נון ואיתי, כמספר, לקונצרט עם 18 נגנים והזמרת גוני כנעני. זה היה אקספרימנט מאוד לא שגרתי, שרק האמון של חיימון, מנהל צוותא, והשידוך של נעם סמל אפשרו אותו. המופע זכה להצלחה גדולה עד שהגיעה הקורונה… אבל כן… גם זה קרה בצוותא.

"מה יש הערב בצוותא?" זאת שאלה שאני שואל עד היום. כשיש לי ערב פנוי, תמיד יש סיכוי ליפול שם על ערב של יוצרים צעירים, לגלות את הדור החדש בסטנדאפ או בקומדיה או ב"פסטיבל תיאטרון קצר" הנהדר, שחושף כישרונות כתיבה צעירים ודור חדש של שחקנים/יות. תענוג. ההגדרה של בית כוללת בעיניי השתייכות, זהות, מקום שבו אתה גדל ברוח, אתה מגורה ומועשר, מרחיב דעת ובא חשבון עם המקום שאתה חי בו. בגלל זה, בשבילי, לרדת במדרגות ל"צוותא" זה תמיד כמו לבוא הביתה. 70 שמח לבית שלנו.

פסטיבל "החופש ליצור", לציון 70 שנה לצוותא, יתקיים לאורך חודש ספטמבר. דרור קרן ישתתף ב-4.9 בשעה 11:00 במפגש הראשון בסדרה "זה הכל בינתיים? בינתיים זה הכל!", בעריכת ובהנחיית נעם סמל וד"ר מוטי זעירא, וב-8.9 באירוע "70 שנות צוותא", בקטע מתוך "אוי אליאס" לצד מוני מושונוב וליליאן ברטו.

• יוצרים כותבים
• צוותא
• דרור קרן