החרדה והחשש לפני הופעה. הכוח שמצטבר כשמנצחים את זה

1. יצירה

לך תסביר אותה. לך תתן בה סימנים. זה באמת בלתי אפשרי. זאת אומרת, ישנם כלים שבהם אפשר להשתמש אבל זה לא בהכרח יגיע לאיפה שהוא. זאת הקרבה. אתה לא יודע מה יצא מזה, אם זה יגיע לאנשים ואם יקבלו את זה. יש בה יצר כמובן אבל היצירה מאורגנת ונגישה יותר; היא ולא בסיסית כמו היצר. לכן צריך לא פעם הרבה עבודה עד שזה נופל למקום הנכון. זאת לא עבודה קלה: לפעמים שעות עוברות ושום דבר לא קורה, אבל המחויבות של היוצר היא להמשיך לשבת שם למקרה שמשהו יקרה, שאוכל לתפוס אותו. אצלי זה בדרך כלל מתחיל ממנגינה, סבב אקורדים על הגיטרה או המקלדת, לפעמים מכמה מילים שמהדהדות תחושה שאתה אני מסתובב. לא פעם אני פשוט כותב את כל מה שעולה לי בראש בתקווה שאחר כך אני אמצא בתוך בליל המשפטים איזה יהלום, שתי מילים או משפט ומשם אני יכול לצאת לדרך. לאיזושהי דרך.

2. דיג

עבודת היצירה דומה קצת ליציאה לדיג. אף אחד לא מבטיח לך שאתה תחזור עם שלל, אבל אתה חייב לצאת לים ולזרוק את החכה. כשאני מפיק זה קורה גם. כמובן שבמגרש הזה ישנה הרבה טכנולוגיה שמשחקת תפקיד אבל טכנולוגיה, מהפנטת ככל שתהיה, לא יכולה ליצור את הניצוץ (שוב אותו שורש) וכך כמפיק מוזיקלי אני מנסה לגרום לרגעי קסם להתרחש ולתעד אותם. השיר החדש שלי ״עולם דפוק״ התחיל גם הוא ממנגינה שהשמעתי לדורון פלסקוב ובן שופן ערב אחד באלסקה מיוזיק, האולפן שלהם. זה מצא חן בעיניהם וזאת היתה בדיוק האנרגיה שהייתי צריך בשביל לשבת שבועות, לתפור מילה למילה עד שהרגשתי שיש לי את זה. אלעד שודלר, אמן ויוצר נהדר בפני עצמו, היה שם ועזר לי ללכת ולמצות כל כיוון טקסטואלי. תוך כדי כתיבת המילים התקדמתי עם בן דורון על ההפקה של השיר.

3. 3 מפיקים בחדר

שלושה מפיקים בחדר אחד זה עניין לא קל. כל אחד צריך לקבל את המקום שלו ואפשרות לחזון שלו להתגשם. לא פעם חשתי שבגלל שאני גם מפיק – אני עוצר אותם – ולכן לחלק מהסשנים פשוט לא הגעתי. בסופו של דבר כשהרגשנו שלושתנו שיש לנו את זה – בן שופן נכנס למיקס וסגר את המסע הנהדר הזה.

4. הופעות זה עניין אחר לגמרי

בהופעות היצר עובד. הוא זה שפועל וכשהוא לא נמצא הכל קפוא, מנותק, שקול מידי, עשוי מדי ולא מעניין. אם להיות כן, אני לא תמיד מרגיש שאני מגיע לבמה נינוח כמו שהייתי רוצה. אני גם די כועס על עצמי על החרדה והחששות שממלאים אותי לפני הופעה, גם אחרי כל כך הרבה שנים. אבל אחר כך, כשאני מנצח את זה, אני מרגיש מהי כוחה של הופעה. אין פותח לבבות גדול יותר ממוזיקה חיה ומהיכולת לנגן ולשיר אותה לאנשים אחרים.

5. סיירת קטנה וחזקה

ההרכב שלי הוא הרכב חלומות אמיתי, כולם למודי קרבות מוזיקליים שעברו איתי דרך לא קצרה. הראשון שבהם הוא עובד אפרת, הוא אוחז בבאס אבל מי שמכיר את עובד יודע בדיוק על מה מדובר כאן. איש להקת הקליק המיתולוגית שהפיק גם את האלבומים של נוער שוליים לפני 30 שנה והלחין לנו את השיר אמסטרדם הידוע. עובד גם הפיק כמה אלבומים מבריקים לאהוד בנאי שם גם אני וגם רועי שקד ניגנו מאוחר יותר. רועי שקד שמנגן איתי היום תופים היה איתי כמובן בנוער שוליים וניגן איתי גם בהמשך. חוץ מזה עובד אפרת ועבדכם חולקים להקה נוספת בהנהגתו של רונן בן טל שנקראת 'אור כשדים', שעוד רגע תוציא אלבום חדש. אל שלושתנו מצטרף נועם ספרבר, הנשק הסודי שלנו, עם האבלטון והפוש שלו הוא לוקח את הרוק המלוכלך שלנו ומעניק לו מימד אלקטרוני נוסף. אלה המון פרטי טריוויה שיוצרים בסופו של דבר הרכב מגובש, הדוק ויצרי, קצת כמו סיירת קטנה וחזקה.
דודי לוי יופיע במוצאי שבת (27.11) בטרמינל 4 במתחם התחנה (אורח מיוחד: אורן ברזילי). לפרטים נוספים וכרטיסים