פוטומנטה: הצילומים המרהיבים שמחברים בין ארצות הים התיכון

הפוטומנטה היא תערוכת צילום רחבת היקף, שתיערך מעתה אחת לחמש שנים, ואשר מציגה מבטים שונים של צלמים ותצלומים מארצות הים התיכון. התערוכה, הכוללת עשרות משתתפים ממדינות רבות, משמשת כגשר על פני ימים ועמים, גבולות ומחלוקות פוליטיות, ויוצרת אופק שבו הצילום משמש כמפגש מנטלי, אמנותי ונרטיבי להכרת "האחר" אך הקרוב.

התערוכה מוצגת ברחבי מוזיאון ארץ ישראל – בגלריות, בביתנים השונים ובגן הארכיאולוגי. היא נפרסת כמפת ים או כרשת דייגים. אתריה השונים של התערוכה משמשים למבקרים בה כערי נמל וסדרות הצילומים משתלבים עם האוצרות הארכיאולוגיים וההיסטוריים של המוזיאון.

הפוטומנטה מעלה על הדעת רצף מושגים: פוטוגרפיה (צילום), מונומנט (מבנה הנצחה), דוקומנט (תיעוד), מומנט (רגע), ומדיטרנה (הים התיכון) – שהם יסודותיהם של שפת הצילום המתהווה בין שלוש היבשות – אירופה, אסיה ואפריקה. שורשיה העמוקים של הפוטומנטה נסמכים אפוא על מפגשים מיתיים בערש התרבות האנושית. הים התיכון ששימש בעבר צומת דרכים, משמש גם כיום כגשר תרבותי בין מזרח למערב, גשר הצף על פני ימים ועמים, מחלוקות וגבולות פוליטיים.

התמה שנבחרה לפוטומנטה הראשונה היא ריתמוס (מקצב) המתייחס למשקל ולקצב במוזיקה, בשירה ובתנועה. הבחירה בתמה זו מבקשת לומר כי כל סדרת תצלומים, והתערוכה כולה, היא כמעשה של שירה חזותית, ולכן לפוטומנטה ריתמוס משלה – הצילומים, המחשבות, הדעות, המבטים, הרעיונות. הפוטומנטה הראשונה באה לעורר שאלות ולאו דווקא לספק תשובות ישירות. מכאן שאל אף חלקים תיעודיים בתערוכה – הכניסה והיציאה מהתערוכה הם בעלי אופי של "הלך רוח" או של הפלגה בספינה ללא יעד מוגדר וכל אחד ואחת חופשיים בבחירתו – החלשה או החזקה.

האתגר האמנותי-פוליטי להציב תערוכה שכזו במקום כמו ישראל תחת מרחב פוליטי מורכב נראה כמעט בלתי אפשרי – והוא מרכז כובד נוסף של התערוכה. לסמן את האפשרות להציג במשותף – 'תראו, יש גם מכנים משותפים מעבר לים. אנחנו צלמים.ות באומת הצילום – ללא גבולות פוליטיים וסימונים שאנחנו נוהגים לתת'. המבקרים בתערוכה מוזמנים להצמיד לאזנם קונכייה מטפורית, להפליג בין נמליה במעין אודיסאה ולהאזין לריתמוס הפוטומנטה.

הצלמים המציגים בתערוכה מייצגים בעבודותיהם את הפוטומנטה שמשמשת כנקודת מפגש בין דימויים שצולמו מנקודות מבט אישיותית ואמנותיות – מן הים פנימה אל היבשה דרך נופים פיזיים ומנטליים. באמצעותם אפשר לבחון הקשרים חזותיים בין הצלמים ובין מדינות הים התיכון.

אלה הצלמים: מארי אודלו (צרפת/אלג'יריה);  ראידה אדון (פלסטינית-ישראלית); אורית אדר בכר (ישראל); ראאד בואיה (הרשות הפלסטינית/ צרפת); לטיציה בטאליה (איטליה);  פרימוז' ביזיאק (סלובניה); נדיר בוצ'אן (טורקיה); עודד בלילטי (ישראל); הישאם בנוחוד (מרוקו); נועה בן נון מלמד (ישראל); פאתן גדס (צרפת/תוניסיה); דור גז (יפו, ישראל); אנה גלאן (ספרד); מאיה גלר (ישראל); איתמר דוארי (ישראל); עודד הירש (ישראל) ; הינדה וייס (ישראל) ; ורטיגו (ישראל); אלמין זרנו (בוסניה והרצגובינה) ; ראפת חטאב (יפו, ישראל) ; דפנה טל (ישראל) ; ריטי טקסום (מלטה) ; מקס יוהאס (קרואטיה) ; עמאר יונס (כפר עארה, ישראל); דנה לוי (ישראל); לוקה לוקאטלי (איטליה); ניקולס למבוריס (קפריסין); תאודור פאפאדאקיס (יוון); אדריאן פאצ'י (אלבניה-איטליה);  דייוויד פיזאני (מלטה); מריה פנסיני (איטליה); תמיר צדוק (ישראל) ; יורם קופרמינץ (ישראל) ; אדריאן פאצ'י (אלבניה) ; פרנצ'סקה פיקראס (צרפת) ; סינישה רדולוביץ' (מונטנגרו).

התערוכה נפתחה לקהל הרחב בחג הסוכות כמעין "סוכת אירוח בינלאומית" שהקהל והאמנים כולם הם האושפיזין. במהלך התערוכה יתקיימו אירועים מיוחדים, סיורים מודרכים, שיחי גלריה, מופעי מוזיקה ועוד. בימים אלה שנסיעות לחו"ל נראות רחוקות מאתנו, מוזיאון ארץ ישראל מזמין אתכם למסע שייט אמנותי ברחבי הים התיכון.
שעות פתיחה: שני ורביעי 10:00-16:00, שלישי וחמישי 10:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-18:00 // לפרטים נוספים

הכותב הוא אוצר התערוכה