בלי עופרה: נסיכת ההרמות לא מוותרת על כפיים ושרית חדד

טיון אין עם אלמוג לבר \\ האוס ומיינסטרים ומה שבא

תעודת זהות

אלמוג לבר (26), במקור מחולון, צברה כבר קילומטרז' מרשים בלא מעט ליינים קווירים אבל לא רק. שוחחנו אתה לפני סבב הלחימה האחרון אבל כל עוד לא היו מסיבות, המדור נדם, נראה לנו שבצדק. היא מספרת לנו על עצמה, מציינת שאין לה בעיה עם המילה 'פורח' ושסבבה לה לתקלט מיינסטרים, אבל גם מאוד אוהבת האוס אלקטרוני. ישבנים, זוזו!

רוקדת לבד

"כל חיי הייתי סופר סקרנית בנוגע לחיי הלילה. הרחבה, החושך, המוזיקה, הבאסים והחיבור של הדיג'יי עם הקהל, זה עניין אותי ברמות שאני לא יכולה לתאר״, מספרת אלמוג. "נתתי צ'אנס לכל סוגי המוזיקה והייתי גם יוצאת לבד למסיבות. לקראת השחרור הבנתי שאני צריכה לקחת את החלום ברצינות ולהתחיל לבנות את עצמי כדיג'יית. התאמנתי נון-סטופ, שמעתי סוגי רמיקסים וסטים של דיג'יים מהארץ ומהחו"ל".

לדבריה, הרגע הראשון הגדול שלה בתחילת הדרך "קרה בתקלוט באומן 17, כשאני רק בת 21 ומאחורי העמדה, במגה מסיבה של ליין הדרעק".

אלמוג לבר. לא הליצן. צילום: מהנייד

ומה עם פאדיחות?
״הגעתי לגיג והשאלה הראשונה ששאלו אותי היתה – 'אם אני הליצן?' לא הבנתי ועניתי: 'מה, אף פעם לא ראית בחורה שמתלבשת צבעוני?', אז הוא ענה: 'דיברתי על הנעליים שלך'. ואז אני קולטת שבאתי עם נעליים לא תואמות! מדדתי אופציות בבית ושכחתי להחליף אחרי שבחרתי. כמובן ששלחתי מהר מונית להביא לי זוג שהוא זוג!".

"כשהתחלתי לתקלט באמת, הייתי חדורת מטרה לנגן בכמה שיותר מקומות. קיבלתי הצעה לנגן במועדון שנסגר, בטיילת, מהגדולים בארץ באותה תקופה. התרגשתי אבל התגברתי על הלחץ ונתתי את כולי. התקלוט עבר בהצלחה ומשם היומן התחיל להתמלא. ניגנתי בכל הארץ באירועי ענק, נהניתי וחייתי את המוזיקה. אני כל כך אוהבת לראות את הקהל רוקד. אני לגמרי מכורה לזה".

הזמנה לחתונה

איך את מתכוננת לתקלוט?
"בתקלוטים קטנים אני דואגת לרענן את האוזן באולפן שלי בבית, אבל לפעמים גם מרשה לעצמי לבוא פריסטייל ולתת לערב לזרום. אם מדובר בתקלוטים גדולים כמו חתונות למשל, אני מתכוננת הרבה לפני, מפגישות ההיכרות והכנת הציוד הנדרש והגיבויים – אני על זה. לכל חתונה אני גם מגיעה עם עוזר שאוסף אותי שאחראי על כל הפרטים הטכניים, סוחב ומרכיב עבורי את הציוד כי בואי, בכל זאת, אני מנגנת על עקבים".

עד כמה הקורונה הרגה לך את הווייב?
״היא די דפקה לכולנו את המוח. אני ניגנתי לעצמי בגג, חיברתי רמקולים כל יום בשקיעה והתפרקתי. כרגע אני מודה על זה שאנחנו בריאים ומעריכה כל רגע אבל התגעגעתי לאנשים! היה ממש חסר לי לנסות את המוזיקה שלי מול קהל ולראות את התגובות, זה הרי הכי מרגש כשיש אנרגיות מטורפות באוויר".

אלמוג לבר. צילום: אלמוג גבאי

לפני שנתיים אגב העברנו עם אלמוג לילה 

למה הכי התגעגעת?
״התגעגעתי להתאים את עצמי לכל רגע. כל אירוע הוא משהו אחר בשבילי: מקום אחר, אנשים אחרים, עדה אחרת – זאת ללא ספק זכות לשמח".

לבר לגמרי מתכננת לפצות על השנה האחרונה בקיץ הבא עלינו לטובה, "עם כפליים אנרגיות וחגיגות, החיוך לא ירד לנו מהפרצוף יותר. הברים, המועדונים, החתונות – הכל חזר". אה, והכי חשוב לה להזמין אתכם למסיבה הבאה שלה בגינה היפה של הפיי ב-5.6. "זאת תהיה מסיבת גאווה באווירת 'עופרה בלי עופרה'". יאללה, תעלי.

5 טראקים נבחרים

1. רמיקס מטריף שזורק אותי אחורה לתקופה שבה גיליתי את מסיבות הפופ

2. שיר ישן של הרדוול מתקופה קשוחה. הייתי שמה אותו בפול-ווליום באוטו ומדמיינת שמנגנת את זה בפסטיבל

3. גדלתי בעיקר על מוזיקה מזרחית והיא חלק בלתי נפרד מחיי

4. אני חושבת שזה בטופ 3 של השירים הכי אהובים עליי בעולם

5. הנרי וניקה הן המרימות הראשיות. כל פעם שמנגנת את השיר הזה יש לי צמרמורות