את הסצנה שומטת הלסת הזאת כנראה שתחזרו לראות שוב ושוב

"Extraction", שמו של הסרט החדש עם כריס המסוורת' בנטפליקס, תורגם לעברית כ"טיילר רייק: חילוץ". אבל המקור הוא בעצם משחק מילים שמבטיח לנו אקסטרה-אקשן, והסרט ללא ספק עומד בהבטחה הזאת. מדובר ב-90 אחוז אקשן, עם קצת דרמה הכרחית המשמשת כדבק בין הסצנות, ולזכותו של הסרט ייאמר שזה אקשן מן המעלה הראשונה.

הסרט בעצם ארוז בין שני סיקוונסים ארוכים ומורכבים של אקשן, מהטובים שנראו בשנים האחרונות, עם עוד כמה סצנות אקשן בין לבין, וככזה הוא מתאים בול לצפייה בנטפליקס. אמנם הרהב של כמה רגעים היה עשוי להיות מרשים עוד יותר על המסך הגדול, אך הצפייה בבית מאפשרת לעצור ולהריץ אחורה כדי לבחון את הווירטואוזיות של תנועת המצלמה, שקופצת עם הגיבורים מגג לגג, עולה איתם למכוניות באמצע מרדף אינטנסיבי ויוצאת דרך השמשה האחורית המנופצת, ועוד כמה פעלולים שכאלה לאורך 12 דקות של שוט רציף. נכון, "1917" לכאורה אמר את המילה האחרונה בצילום מתמשך, אבל דווקא בגלל שמדובר כאן בסרט נטול יומרות, האיכויות הצילומיות שלו מפתיעות ולעיתים אף מלהיבות יותר. מחיאות הכפיים מגיעות לצלם ניוטון תומס סיגל, שצילם בין השאר את "דרייב" ו"רפסודיה בוהמית".

הסיפור בסיסי והתבנית מוכרת – שכיר חרב עם ניסיון משדה הקרב באפגניסטן ורגשות אשמה כבדים בשל משהו בעברו שרודף את זיכרונותיו (יש להניח שזה בדיוק מה שאתם חושבים), נשכר לחלץ את בנו של ברון סמים הודי שנחטף על ידי ברון סמים בנגלדשי. זאת כמובן משימת התאבדות, אבל במפגש הראשון שלנו איתו אנחנו מתרשמים שיש לו יצר אובדני, כך שזה מתאים. רוב האקשן מתרחש בדאקה, בירת בנגלדש, והאוויר הדחוס בערפיח תורם לסרט אווירה של כאוס אפוקליפטי.

בניגוד לברון הסמים ההודי שיושב בכלא וכספו הוחרם (ולכן אינו יכול לשלם את דמי הכופר), הברון הבנגלדשי אמיר אסיף (פריאנשו פייניולי) מתגורר בארמון ושולט שליטה מלאה במשטרה של דאקה, שמאפשרת לו לסגור את העיר סגירה הרמטית בחיפושים אחר הילד שנגזל מבין אצבעותיו. אמין? מה אנחנו יודעים – זה רחוק. בכל אופן, בסצנה הטובה ביותר בסרט, מחוץ לאקשן, נער אביון בבגדים בלויים ופנים מאובקות מגיע לארמונו של אסיף ומוזמן לשבת לרגע על אחד הכיסאות המוזהבים שמסביב לשולחן האוכל. הנער, שנאלץ לקטוע את אצבעו כדי לרצות את הבוס על כשלונו בלכידת הילד, הוא אחד מחייליו של אסיף. הניגוד הקיצוני בין עוניו לבין עושרו המלכותי של ברון הסמים הוא דימוי עז להבדלי המעמדות שלא פסו מהעולם, והרגע האחד שבו הסרט כאילו מנסה להגיד משהו.

אבל בואו נחזור לעיקר. "Extraction" הוא הפקה של האחים רוסו, שביימו את סרטי "קפטן אמריקה" ואת שני סרטי "הנוקמים" האחרונים. ג'ו רוסו גם כתב את התסריט על פי קומיקס פרי עטו. את מלאכת הבימוי הם הפקידו בידיו של איש הפעלולים סם הארגרייב, שהיה מתאם הפעלולים בסרטי מארוול. הפעם הוא עובד בעולם מציאותי כביכול, והכוריאוגרפיה של האקשן ריאליסטית ומחוספסת, ועם זאת וירטואוזית. זה לא אקשן מופרך נוסח "מהיר ועצבני" אלא משהו שדומה יותר לאקשן הקשוח של סרטי ג'ייסון בורן, וקחו בחשבון שהוא אלים מאוד – כמות המתים כאן גבוהה במיוחד.

כריס המסוורת', על אף מעלותיו הניכרות לעין, לא הצליח עד כה להפוך לכוכב של ממש מחוץ לסרטי מארוול. גם הסרט הזה, אילו הופץ בקולנוע, לא היה משנה את מעמדו. דווקא בנטפליקס יש לו סיכוי למשוך קהל רב, על אחת כמה וכמה בימים אלה. "Extraction" עושה שימוש כמעט אך ורק במימדיו הפיזיים המרשימים ובאטרקטיביות הטבעית של הענק האוסטרלי, ואינו מציב בפניו אתגר כלשהו כשחקן. יש המתלוננים שהסרט נטול הומור, אבל בעיניי זה עדיף על ההומור המאומץ של לא מעט סרטי אקשן גנריים אחרים. עם זאת הנינוחות של המסוורת' על המסך תורמת ליצירת כימיה בסיסית עם הילד שלצידו.

שאר השחקנים די זניחים. הכוכב הבוליוודי רנדיפ הודה מצטרף לאקשן ומקבל כמה קלוז אפים, וכמוהו גם גולשיפטה פרהאני ("פטרסון"). דיוויד הארבור (מפקד המשטרה ב"דברים מוזרים") מתייצב בתפקיד המוכר של "החבר שחייב לגיבור כי פעם הוא הציל את חייו באיזשהו מקום ויוצא שהוא מתגורר בדיוק איפה שהוא צריך אותו עכשיו", והבמאי עצמו מגלם צלף המספק לטיילר הגנה מרחוק. זהו. בתום הצפייה תרצו לחזור ולצפות באותו שוט שומט לסת שמתחיל כחצי שעה לתוך הסרט, כי זה, כאמור, העיקר.

סרט על: כריס המסוורת' נשכר לחלץ ילד הודי חטוף.
לצפות? כן. אקשן מעולה עם קצת דרמה גנרית.

Extraction בימוי: סם הארגרייב. עם כריס המסוורת'. ארה"ב 2020, 116 דק'