לידיעת הביביסטים: 8 פעמים שיאיר לפיד עשה שטויות בטלוויזיה

14 ראשי ממשלה היו עד היום לישראל. והם באו מכל הסוגים; היו לנו שגרירים ורפתנים, מצביאים ועיתונאים, גנרלים, סטארטאפיסט וגם סמנכ"ל שיווק רהיטים אחד. אבל סוג אחד עוד לא נכנס בשעריו של האקווריום: איש טלוויזיה. יאיר לפיד, שהתמנה השבוע לתפקיד הבכיר ביותר בפוליטיקה הישראלית, היה אדם שעבר לא מעט בחיים – אבל לא קריירה רגילה עבור מי שהתגלגל להיות רוה"מ (אם להיות הראשון, מלבד יאיר לפיד עצמו, שמשתמש ברצינות בביטוי אותו המציא בסדרה שכתב, "חדר מלחמה").

לא מעט מהקריירה של לפיד עבר על המסך שלכם. הוא שיחק בסרטים וכתב סדרות, השתתף בפרסומות והגיש תוכניות – מראיונות אחד על אחד, לטוק שואוז גדולים בערבי שישי, ועד להגשת משדר החדשות המרכזי של ערוץ 2. אז לכבוד מינויו של לפיד לתפקיד החדש בקריירה שלו, בה הוא אולי יקבל אפילו יותר זמן מסך מאי פעם – זה זמן טוב להזכיר לאיש עם הג'ל מאיפה הוא הגיע. אלו הם שמונה רגעי זהב מוזרים במיוחד מהקריירה הטלוויזיונית שלו:

ההטלת מס וגם פירסמת?

האיש שיום אחד יספר בטלוויזיה ש"אסור לו לשתות בשידור חי", פעם לא כל כך התרגש מאלכוהול. הוא אפילו פרסם אותו. בפרסומת שלפנינו משנות ה-80, חבר הקבינט הבטחוני לעתיד יוצא למשימה נועזת בעורף האויב, כשהוא גולש ממסוק לעבר משאית מלאה בבקבוקי בירה מסוג "גולדסטאר". המשימה מוכתרת בהצלחה, ובדרך אפילו מופיע כנען, בנו של מוטי קירשנבאום ז"ל בהופעת אורח חמודה (וגם דני ליטני, או מישהו שנשמע בדיוק כמו דני ליטני). מה אפשר ללמוד? קודם כל, שלא ממש כדאי למסות בירות, כמו שלפיד ניסה לעשות פעם כשר אוצר; אבל יותר מכל – שיאיר לפיד היה ונשאר חתיך הורס. מילה של גבר.

בחסות עירית לינור

היום כנראה שעירית לינור לא ממש תשמח על הפרט הזה בביוגרפיה שלה, אבל היא בעצם הייתה זו שהעניקה ליאיר לפיד את תפקיד הפריצה שלו, עם הסרט "שירת הסירנה" (נכון, זה קרה דווקא בקולנוע, אבל הסרט בהחלט שודר מספיק בערוצי הסרטים השונים בשביל להתאים להגדרה). לפיד מופיע כאן בתפקיד עופר שטרסברג, שהיה דושבאג עוד לפני שהמציאו את המילה (בכל זאת, שנת 1991), שמסגביר לטלילה, גיבורת הסרט (דלית קהן) למה היא פשוט חייבת להיות איתו. בסוף הסרט (אני מצטער על הספוילר, אבל היו לכם 30 שנה לראות אותו), שטרסברג נשאר לבד, כמובן, כיאה לדושבאג שצריך לבוא על עונשו בסוף הסרט.

ישיבת שרים אינטימית

היום, יאיר לפיד ומרב מיכאלי הם שני ראשי מפלגות, שותפים בממשלה (למי שגדל בשנות התשעים קשה אפילו לכתוב את המילים האלו), אבל פעם הם היו שני מגישי טלוויזיה במעמד מאוד מסוים. במונחים של היום, אפשר לקרוא להם "יפים ונכונים". שניהם עבדו אז בערוץ הראשון: הוא הגיש את תכנית האירוח המצליחה של יום שישי, היא הגישה תכנית אחרת ב-19:30 בערב. פעם אחת אפילו ניסו לטעון שהם יצאו, ובקטע שלפנינו הם ממש הלכו עד הסוף. לפחות לפי התסריט, זה קרה במסגרת תכנית אחת של "סוגרים שבוע", שבו במהלך פתיח היתולי ניסו "לחפש" את יאיר לפיד שנעדר במפתיע לפני השידור. הם מצליחים למצוא אותו באולפן שלה, מאחורי ספה, בעיצומו של דיון מעמיק בענייני האומה. אל תפספסו את אלי האנה בתצוגת המשחק הנוראית שראיתם בחיים שלכם.

"אני לא מבין כלום בזימרה"

עדיין בשנות התשעים ועדיין ב"סוגרים שבוע": הפעם כתבת חוץ קצת מוזרה על שעון הקיץ שנכנס לחיינו, ובו לצד מעין גירסה מוזרה של "ג'ייווקינג" (פינת השאלות הידועה מהתכנית של ג'יי לנו), קיבלנו גם הזדמנות להתרשם מכישורי הזמרה של ראש הממשלה לעתיד. אין ספק שבעוד לכתוב הבנאדם יודע ועל כישורי המנהיגות שלו יש עדיין ויכוח ער – לשיר זה פחות הצד החזק שלו. וסליחה גם מסמיר שוקרי האגדי, שהלהיט הגדול שלו "רונה שלי את רונה" נשחט כאן באכזריות. יאיר יאיר האיש שבשלטון, כמה שירים הרגת היום?

האקדח במערכה הראשונה

יש סיכוי שהיום הם גם ישבו ככה? מתוך "סוגרים שבוע"

שני הטוענים לכס בבחירות נובמבר 2022 חלקו פעם מסך בנסיבות אחרות לגמרי. זו לא היתה הפעם האחרונה שבה בנימין נתניהו התארח אצל לפיד בתכניותיו השונות (פעם אחת זה קרה אפילו אחרי קריסתו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, שבה נתניהו מחק את סלידתו הידועה מהאיש והשתדל להיראות ממלכתי), אבל זו היתה פעם מעניינת במיוחד. זה קרה בפברואר 1995, נתניהו היה אז יו"ר האופוזיציה, רבין היה ראש הממשלה והרחובות בערו מהמחאה שהנהיג נתניהו נגד הסכמי אוסלו. בקטע שלפנינו, הוא מתייחס לפערים הגדולים בסקרים – וגם מביע תמיכה נלהבת בחוק הבחירה הישירה, שכנראה היה הסיוט שלו אם היה מתממש בימים אלה.

אתה שרוף אצלי

פרשת "השרוף" שווה כתבה נפרדת (או שש), אבל היא ללא ספק כללה את אחד הרגעים המכוננים בקריירה הטלוויזיונית של לפיד. זו אולי היתה החשיפה הגדולה בחייו העיתונאיים – הרגע שבו ניצב לפניו חיים צינוביץ', שפעל אז תחת הכיסוי של סיפור אנושי מזעזע על זמר מזרחי שנכווה בכל חלקי גופו, וגילה לעולם כולו שהוא עומד מאחורי הברווז העיתונאי הגדול בתולדות ישראל. רגע שכל צופה טלוויזיה של שנות האלפיים לא ישכח לעולם, ולו רק בגלל הפעם הראשונה שבה הזיוף שמרכיב את הטלוויזיה נחשף דווקא על המסך בדרך מאוד עוצמתית. לשקר הזה דווקא היו רגליים.

השמועה של ברקו

ראיונות רבים קיים לפיד ב"אולפן שישי". ישבו אצלו פוליטיקאים מישראל ומחו"ל, אנשי עסקים ומפורסמים שונים. אבל דווקא הראיון הזה כנראה זכור הכי טוב מארבע השנים שבהם הגיש את תכנית החדשות המרכזית של יום שישי בערב. אייל ברקוביץ', כדורגלן לשעבר עם אמביציות לשמיים, רצה מאוד לאמן את נבחרת ישראל והוביל קמפיין תקשורתי סוער כדי להפעיל לחץ על ראשי ההתאחדות לכדורגל. זה נגמר במסיבת עיתונאים בלתי נשכחת, שבה ירה לכל הכיוונים (ובעיקר לכיוון של הפרשן דאז, ויריבו משכבר הימים, אלי אוחנה). אחרי שמסיבת העיתונאים נגמרה, "ברקו" קפץ לביקור באולפן של יאיר לפיד כדי לדבר על החלומות שלו, אבל בעיקר כדי לחשוף את החלום של יאיר: "שמעתי שאתה רץ לראשות הממשלה", הוא אמר לו חצי בצחוק. 12 שנה אחר כך, הבדיחה הזו התיישנה טוב מאוד.

נוקאאוט

לא חשבתם שבאמת נסיים ללא הקטע הזה. הוא הקטע הכי ישן – וגם הכי מוכר – ברשימה, אבל החשיפה שלו הגיעה יחסית מאוחר. הימים היו הימים הראשונים של יאיר לפיד בפוליטיקה, וחורשי רעתו של האיש ניסו לתקוע מקל בגלגלים של הקריירה הפוליטית המבטיחה שלו. אחד המהלכים היותר מוזרים ומצחיקים נגדו היה הדלפת הקטע הזה, שבו לפיד הצעיר נכנס לקרב אגרוף קצר (וכואב) מול צדוק "טייסון" כהן. שלוש דקות בלבד זה נמשך, בהן לפיד החטיף – ובעיקר חטף – עד ש"טייסון" הידוע לשמצה ניצח. היו אז כאלו שחזו אורך חיים דומה גם לקריירה הפוליטית שלו. בין אם אתם מאוהדיו או משונאיו, אפשר בהחלט לקבוע שבפוליטיקה לפיד ממש לא התקפל אחרי שלוש דקות.