מנה הגונה של הייפ: תרימו ליבנה, הרסטו בר החדש

בחודש האחרון הפיד התל אביבי הוצף בתמונות בעלות אופי דומה. אנשי סצנת הלילה של העיר מצולמים בתאי שירותים נקיים ומעוצבים לצד גופי תאורת נאון פוטוגניים, שואלים "איפה המקום היפה הזה ולמה כולם מצטלמים שם?". כך התחיל הבאזז סביב יבנה, הרסטרו בר החדש שנבנה על חורבות בר האוויטה, שזכה למנה הגונה של הייפ והפך למקום המדובר בעיר חודש לפני שפתח את שעריו לראשונה – השבוע. הרצת המקום, שהייתה אמורה להיות שקטה, הפכה לחגיגה גדולה כאשר בערב הפתיחה, שלא פורסם בצורה רשמית, עברו במקום יותר מ־300 איש – והמספרים עולים מערב לערב.

את המקום פתחה קבוצת שותפים אקלקטית למדי, כולם מחיי הלילה של העיר: משה חסון ונדב נאמן מכולי עלמא, נמרוד קרני משלוותא וקלרה, רועי פרידמן מבית מעריב, נאור דיין מהאלפאבית, עורך הדין והאמן דוד שיסל (שותף לשעבר בהוסטל 51), הקולנוען שהתקמבק לחיי הלילה אייל אלישע והשף גיא בן הרוש, ששימש במשך שנים כיד ימינו של אייל שני וברזומה שלו טבחות בסלון, הקמה וניהול המטבח של רומנו ופורט סעיד וניהול המטבח של צפון אברקסס. הרכב השותפים מעלה תהיה: איך קבוצה כל כך מגוונת, המורכבת מאנשי לילה מכל קצוות הסצנה, הצליחה להתאגד למקום אחד שעיקרו אוכל?

"נדב נאמן עבד איתי שנים בתקופה שעשינו מסיבות היפ הופ", מספר אלישע, שהופקד על בניית מערך התאורה ביבנה. "הוא פשוט התקשר אליי ואמר: 'פותחים מקום, בא לך להיכנס?'". "נמרוד שם עין על הנכס והראה לי אותו", מוסיף חסון. "ישר ידענו שזה זה". מכאן התחיל תהליך מהיר אך קפדני של בניית קבוצת שותפים חזקה – רובם בלי ניסיון במסעדנות. "לא יכולנו לעשות מקום של אוכל בלי שותף בעל זיקה חזקה לאוכל", מפרט אלישע. "עברנו כל מיני שפים, עם חלקם היינו במגעים רציניים אבל איפשהו זה נפל. עבדתי ארבע שנים בפורט סעיד, במזנון ובסלון וכך הכרתי את גיא. נתקלתי בו במקרה ברחוב זמן קצר לאחר שהוא סיים את עבודתו בקבוצה של אייל שני וזה פשוט היה מנט טו בי".

טעימה ממה שמחכה לכם. יבנה. צילום: נמרוד סונדרס

מה הקונספט של המקום? מה ניסיתם לעשות כאן?
חסון: "הרבה קולות במהלך הדרך שאלו אותנו 'איזו בשורה אתם מביאים?'. וואלה, אין בשורה. אנחנו פשוט רוצים לעשות מוצר טוב שכיף להיות בו. השם המלא של המקום הוא יבנה קומיוניטי קלאב. אנחנו רואים את המקום כמועדון קהילתי לכל הקהלים, בכל המגדרים ובכל הגילים".
שיסל: "יבנה הוא לא מקום של אנשי לילה. זאת קבוצה גדולה עם 'עודף כוח' אבל אנחנו לא משתמשים בכוח היחצני־מסיבתי שלנו כדי להביא לפה אלפי אנשים ולהרים מסיבות. היבנה בא מתוך צורך מסוים שלנו כבליינים; נמאס לנו לצאת כל ערב לאותם מקומות. גם אנשים שבאים מחיי הלילה אוהבים לצאת לאכול ולשתות בירה בסבבה שלהם ומחפשים מקום שהוא לאו דווקא קרחנה עד עשר בבוקר".

יש לכם קהלים עם מאפיינים מאוד שונים. מי קהל היעד שלכם כאן?
שיסל: "חשוב לנו שלכולם יהיה נוח לשבת פה. שזה לא יהיה אובר מגניב או אובר סחי, שאני אוכל לבוא עם אימא שלי בשמונה בערב לאכול ולשתות עם חברים שלי ולהישאר פה עד הלילה".
בן הרוש: "אנחנו מביאים את הקז'ואליות והאוכל הטוב באווירה לא מחייבת מהמקום האישי שלנו. אנחנו רוצים שזה יהיה מקום לאנשים כמונו".

צלו הגדול של אייל שני על המקום לא מפחיד אותם, להפך – הוא משמש נדבך חשוב בעיצוב התפריט של בן הרוש. "אני לא מסתיר את הקשר לאייל שני", אומר בן הרוש, "זה המטבח שהכי עיצב אותי. אבל ביבנה אני העורך של עצמי. אני מוציא כאן סינגל משלי ולא עושה קאבר. עם זאת אני זוכר שאני לא לבד כאן. יש שותפים בעלי דעה ויש עיצוב של מקום שהתפריט צריך להתכתב איתו. אנחנו בתהליך של ניסוי וטעייה". גם על תפריט הקוקטיילים אחראים אנשים מנוסים – אנשי הג'ספר (ראו תיבה).

וכמו התפריטים המוקפדים, כך גם העיצוב, שעליו הופקד חסון. החלל רחב ידיים, נקי ומודרני, ומשלב בין קירות בטון, תאורת נאון באווירת ניינטיז אמריקאית ("אמרו לנו שזה לא כלכלי להביא נאון אבל משה התעקש", אומר בן הרוש) בעיצובה הגרפי של תום מלניק (העובדת בצמוד לכולי עלמא ובית הפסנתר – נ"ב), רהיטים משוק הפשפשים, טלוויזיה ישנה המקרינה וידיאו ארט מתחלף, מטבח פתוח וצמחייה. הרבה צמחייה. "האמת היא שההשראה שלי לעיצוב המקום באה מפינטרסט וטאמבלר", צוחק חסון. "זה פשוט בא טוב בעין. היו רגעים שאמרו לי 'משה, יש כאן יותר מדי צמחים!'". "אין מקום שנראה ככה", מחזק שיסל. "זה מרגש. איך אורי זוהר אמר במציצים? 'אני משיג את המודה'".

היפסטריזם במיטבו. יבנה. צילום: נמרוד סונדרס

ומה לגבי התוכן? בכל ערב עולה די.ג'יי לעמדה וחצר המקום, שכרגע יתומה וממתינה לשיפוץ מסיבי, מסתמנת כאחת החצרות המבטיחות לקיץ הקרוב, עם תכנון להקרנת סרטים, הופעות, תערוכות, וידיאו ארט, מסיבות רחוב ואירועים מיוחדים.

ההקפדה על הפרטים הקטנים והמחשבה מאחורי כל מהלך מסמנת את היבנה כרסטרו בר שייתן פייט הולם למקומות בעלי מוניטין ותיק כגון המנזר, פורט סעיד ורומנו. ניתן רק לקוות שההייפ הנלווה למקום אינו זמני. כמו ששותפי המקום קובעים: "היבנה כאן כדי להישאר".

מה אוכלים ושותים ביבנה?

התפריט, שעליו מופקד השף גיא בן הרוש, מתכתב כאמור עם האוכל המוערך של הבוס, אייל שני, ויהיו בו מנות מתחלפות מדי יום. תוכלו למצוא בו, למשל, מנת ירקות פשוטה לכאורה, המכילה בטטות (סגולה וכתומה), תפוח אדמה ובצל שרופים במעשנת, בתיבול שמן זית ומלח ים; סלט נאון – סלט ירקות שורש זוהרים כגון סלק סגול, ורוד וצהוב, גזר צהוב ואדום, קולרבי, צנון וחסה (עד 70 ש"ח למנה).

בקוקטיילים במקום: קוקטייל יבנה – פינלנדיה, סן ז'רמן, מלפפון, נענע, לימון, סירופ סלק (44 ש"ח); פאלרמו – בקרדי, מרטיני ביטר, ורמוט לבן, סן ז'רמן וטוויסט תפוז (44 ש"ח); פלוריאנפוליס – לונדון היל ג'ין, סן ז'רמן, סירופ בירת חיטה, מיץ אננס, לימון וג'ינג'ר אייל (46 ש"ח); טנג'יר – ורמוט לבן מתוק, סן ז'רמן, פסטיס ולימון סחוט (44 ש"ח); ברוז' – לונדון היל ג'ין, ורמוט לבן מתוק, מרסקינו, ביטרים ובזיליקום (46 ש"ח); אלברקרקי – קורוויזייה VS, שרטרז, סירופ וניל, לימון סחוט, דש ביטרס שוקולד וקצת סודה (61 ש"ח); פוקשימיה – לונדון היל ג'ין, מרסקינו, לימון סחוט וסימפל סירופ (46 ש"ח) ועוד.

יבנה, יבנה 31 תל אביב, שני־שבת 19:00־אחרון הלקוחות, 6821888־03