ארבעה חודשים אחרי יום הקולנוע הישראלי הקודם שנערך ביוני, יתקיים ביום רביעי, ה-14.10, יום קולנוע ישראלי נוסף. בתוכנית: הקרנות טרום-בכורה של סרטים שטרם עלו למסכים, לצד סרטים שכבר ירדו מהם, וכאלה שעדיין מוקרנים בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בהם "עצמאות" הנפלא, שעלה בחודש שעבר וזכה לאהבת הקהל. כמו תמיד, מחיר הכרטיס הוא עשרה שקלים. לפניכם חמש המלצות על סרטים שכדאי לתפוס ביום הקולנוע הישראלי.
>> מטאליקה נגד אמנים עם אג'נדה פוליטית: ״לשכוח מכל החרא״

הבדחן

גידי דר ושולי רנד שבים לשתף פעולה בסרטם הרביעי יחד, אחרי "אדי קינג", "האושפיזין" ו"אגדת חורבן". רנד, שכתב את התסריט עם הבמאי, מגלם את מוישה שטריקר, מי שהיה גדול בדרני החתונות החסידיות בירושלים, אך ירד מגדולתו משהתמכר לטיפה המרה. עכשיו עליו לגייס 20,000 דולר כדי לחתן את בתו, והוא מקווה לעשות קמבק בחתונת בנו של חבר ילדותו ישראל בומצ'יק (טל פרידמן), שדפק קופה באמריקה. אלא שבומצ'יק הביא איתו לארץ בדחן אמריקאי מפורסם (אילון גולד), והיריבות המתוחה שמתפתחת בין השניים מאיימת להחזיר את שטריקר לתהום שממנה הוא מנסה להיחלץ. "הבדחן" צבר 11 מועמדויות לפרס אופיר, בהן בקטגוריות הסרט, התסריט והמשחק, אך בתום הטקס הוא נותר בידיים ריקות. זאת מעשיה עממית מבדרת, מצולמת ומשוחקת לעילא.

פנתר כפול

זהו סרט בעל פוטנציאל גדול, שממומש רק בחלקו. יואב שוטן גושן עיבד למסך את המחזה פרי עטו (בית לסין, 2021) שנובר בפרשה היסטורית מסעירה: סיפורו האמיתי של העבריין יעקב אלבז, שהיה ממנהיגי תנועת "הפנתרים השחורים", שפעלה בירושלים בראשית שנות השבעים. אלבז יזם פעולות מחאה ואף השתתף בפגישה המתוקשרת של נציגי התנועה עם ראש הממשלה גולדה מאיר. ב-2008, עם פתיחת ארכיון המדינה לעיון הציבור, נחשף במסמכים כי אלבז גויס כמודיע משטרתי בידי רפ"ק אברהם תורג'מן, שביקש לפורר את התנועה מחשש שתפנה לאלימות, בדומה למקבילתה האמריקאית. יעקב זאדה מצוין בתפקיד אלבז הקרוע בין שתי נאמנויות, ואלי מנשה טוב לא פחות בתפקיד תורג'מן. הפרטים ההיסטוריים המרתקים הופכים את הסרט לשווה צפייה, חרף הבימוי הלקוי של מרקו כרמל.

לאן

סרט הביכורים של אסף מכנס היה מועמד לעשרה פרסי אופיר וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים. איהאב סלאמי מגלם דמות המזכירה את זו שגילם לפני חמש שנים ב"ויהי בוקר": נהג מונית פלסטיני שמציץ בלילות על חלונה של אישה אהובה. יש לציין ששני התפקידים זיכו אותו בפרס אופיר. הפעם הוא נוהג ברחובות ברלין, ואוסף במכוניתו אנשים המזמנים לו מיני מפגשים, חלקם אבסורדיים. יד המקרה מפגישה אותו יותר מפעם אחת עם אמיר (עידו טאקו) שעזב את ישראל, והוא מתחיל לדאוג לשלומו. רוב הסרט מתרחש בתוך המכונית, עד שחסן סוף סוף מגיח מתוכה ויוצא להתעמת עם עברו. בסופו של דבר, "לאן" אינו מתגבש ליצירה שלמה הגדולה מסך חלקיה, אך יש בו לא מעט סצנות יפות.

קופה ראשית

כמי שאינה עוקבת אחרי הסדרה המצליחה של כאן 11 איני יכולה להשוות בין הלהיט הקופתי הזה למקור. צפיתי בו ביום הקולנוע הישראלי הקודם שנערך לפני ארבעה חודשים, ונהניתי ממנו בזכות עצמו. זאת קומדיה סימפטית ומשעשעת, לפעמים מצחיקה מאוד, עם דמויות מאוירות היטב, שחקנים מצוינים, תסריט מוצלח מאת יניב זוהר ונדב פרישמן ובימוי קולח של קובי חביה. הפעם עובדי שפע יששכר מסתבכים בעלילת רצח ובילוש, ושלושה מהם הופכים לחשודים נמלטים. אך למרות המצב המאתגר הם לא מפסיקים להיות עצמם (כוכבה מתקשרת לטלוויזיה ממקום מחבואה בבקשה שיחליפו את תמונת המעצר הלא מחמיאה שלה). באחד משיאי הסרט אנטולי נדרש לעשות ניתוח פוסט מורטם מול סטודנטים לרפואה, ומבצע אותו במיומנות של קצב. זה הומור נונסנסי שחור במיטבו. אבל הכוכב האמיתי הוא ראמזי, שמתגלה כבלש וגיבור אקשן מהמעלה הראשונה.

כי את מכוערת

סרטה שובה הלב של שרון אנגלהרט לא זכה להצלחה הקופתית שמגיעה לו. אל תפספסו את ההזדמנות הנוספת לראותו. הסרט מאתגר אותנו עם גיבורה שאינה מבקשת שנאהב אותה, ודווקא בשל כך התאהבתי בה. אביגיל (ריקי רייף סיני) היא חיילת המועמדת לקצונה, אם רק תלמד להיות יותר ממושמעת. אבל דווקא מה שעושה אותה ראויה לקצונה, ככל הנראה ימנע זאת ממנה. כי כשהיא חוזרת הביתה לסופ"ש, עם מטרה מוצהרת לאבד את בתוליה, היא מגלה שאחותה בת ה-15 (אורי אבינועם) נכנסה להריון לא רצוי, ועוד מחבר של אביגיל (בן סולטן) שאף פעם לא התייחס אליה כאל בת זוג פוטנציאלית, מן הסתם בגלל שהיא שמנה ואגרסיבית. אמן של השתיים (יעל אבקסיס) לא מתפקדת, ולכן אביגיל לוקחת אחריות על אחותה. השחקניות הצעירות נהדרות (אבינועם זכתה בפרס אופיר), והדינמיקה האינטימית ביניהן מייצרת תחושה שהן באמת אחיות. זה סרט חי ובועט, ומלא אהבה לגיבורותיו.

• המסך
• יום הקולנוע
• קולנוע ישראלי
• המלצות צפייה
• קופה ראשית