שף איתנו כאן: המסעדות הכי טובות בתל אביב שנפתחו מחדש
על אף המשבר הענק שעומד בפני תחום הקולינריה המקומי, ועל אחת כמה וכמה כזה שישפיע על מסעדות היוקרה, המטבח העילי מתחיל לחזור לשגרת מלחמה. אלו 11 המסעדות שפתחו מחדש מאז המלחמה, כדי שתוכלו ליהנות מקצת ניתוק - אם יש לכם מספיק כסף
את נזקי המלחמה על תחומי הקולינריה הישראלית נתחיל להבין באמת לעומק רק בחודשים הקרובים. כבר עכשיו ראינו מסעדות שנסגרות, מסעדות שמשנות פורמט לאוכל יותר נגיש ומסעדות שחוזרות לפעילות בלי תפריט, בשיטת שלם לפי בחירתך. ובזמן שכולם מנסים למצוא אחיזה חדשה במציאות מפעם, גם מסעדות היוקרה התל אביביות מתחילות להתאושש ולחזור, עם סיכון לא קטן ותהיה בנוגע לאם הקהל בכלל מעוניין בזה. ויש רק דרך אחת לגלות. אספנו את כל מסעדות הפיין-דיינינג הטובות ביותר שחזרו לפעילות בשבועות האחרונים – בשבוע הבא יצטרפו אליהן גם ג'ורג' וג'ון של תומר טל והסלון של אייל שני – ויספקו לכם ערב יוקרתי בלתי נשכח, אם מישהו עוד זוכר מה זה.
היבה
שף יוסי שטרית עושה דברים מדהימים במסעדה שלו, ולדרוש חצי מהתשלום מראש הוא רק אחד מאותם דברים מדהימים. נשאיר את הסופרלטיבים למבקרי המסעדות שעפו ברובם על הארוחה בת 15 המנות ששטרית מגיש שם, ונסתפק באנדרסטייטמנט: אין הרבה חוויות קולינריות ברמה הזאת בישראל.
היבה
OPA
שיראל ברגר, שזכתה בתואר שפית השנה בתחרות פרסי האוכל של טיים אאוט בשנת 2019, נקטה בצעד אמיץ כשהחליטה לבסס את המסעדה שלה על ירקות ופירות בלבד. כיוון שכך, הנטייה הטבעית היא לשייך את OPA לטבעונות, אלא שלמעשה מדובר באטלייה שעושה כבוד לתוצרת חקלאית ומתייחס אליה כאמנות, וזו גם העדשה שדרכה צריך לשפוט אותו. ומי שזוכר את נקניקיית הגזר המיתולוגית יודע על מה אנו מדברות. המסעדה נפתחת מחדש עם תפריט מצומצם ומוצרי מעדנייה.
OPA
טאיזו
המסעדה האסייתית של השף יובל בן נריה היא קוטפת הפרסים הקבועה של טקס פרסי האוכל – מתואר המסעדה החדשה הטובה של השנה ובהמשך המסעדה האסייתית הטובה ביותר והמסעדה הטובה ביותר נקודה. התפריט מציג פרשנות אישית צבעונית ובועטת לקלאסיקות מהמזרח והוא תמיד מצליח לחדש. בין אם במנות מנקאי (סופרפוד שבן נריה שותף בפיתוחו) או בפיצה שעשתה גלים בימי הקורונה – טאיזו אינה רק מניה בטוחה אלא ממש יוניקורן.
טאיזו
יפו־תל אביב
למרות מעמדו של השף חיים כהן כסלבריטאי־על, קשה לכפור בכנות כוונותיו, שממשיכות להקרין על עבודתו לאורך השנים. יפו־תל אביב משקפת בדיוק את נקודת המוצא של כהן, אוכל אורפלי של אמא מלווה בהשפעות אירופאיות שרכש במרוצת הזמן. מתוך טאבון שבלב המסעדה מגיעות מנות שפורטות על מיתרי הנפש, מטבח חף מציניות ומהתחכמות, ששואף להזין את הסועדים ברגשות חמימים של ניוקי סרטנים ושישברק (תמצאו אותו ברשימת המנות המיתולוגיות שלנו).
יפו תל אביב
משייה
"אז איך האוכל במשייה? במילה: פנטסטי. במשפט: כל כך מוצלח, שהזמנו את אותה המנה פעמיים. פעמיים! כלומר, כל האוכל היה נהדר, אבל פעמיים במהלך הארוחה הגיעה לשולחן מנה כל כך טובה, כל כך טעימה, כל כך וואו!, שכל מה שרצינו היה לטעום אותה שוב. זה עד כמה האוכל של משייה מוצלח". לא נגענו, כל הפרטים כאן.
משייה
אנימאר ודריה
צמד המסעדות-מלון של שף הלל תווקולי חוזרות, כשבאנימאר תמצאו צ'יג קופטה טורקי, גבינת ג'יבני צרובה עם עלי גפן, סיגר טלה ומרגז ואורזו סרטנים כחולים שמייצגים את מטבחי הים התיכון בצורה אלגנטית, צבעונית ונדיבה ששמעה הגיע עד דובאי. אנימאר היא מוסד ששומר על איכות ויציבות וראוי לכן להערכה. דריה, לעומת זאת, היא כבר נטיית הלב של תווקולי במלון הילטון. זוהי אמנם מסעדה כשרה אך כל מי שדורך בה – כולל מבקרים אכזריים במיוחד – נפעם מעושר הטעמים. קונספט שבמרכזו דרך המשי מתורגם לתפריט עכשווי ואוריינטלי־מסורתי, מעין אלף לילה ולילה בגרסה קולינרית כשהנוף הוא עוד בונוס.
אנימאר, דריה
הבסטה
המסעדה המינימליסטית למראה בפאתי שוק הכרמל שהיא חלומם הרטוב של שפים ופודיז. חומרי גלם עונתיים נחשקים ורעיונות שמלוקטים בשיטוטים בארץ ובעולם יוצרים חוויה קצת שיכורה ומלאת תשוקה לבישול, ושיקוף של סלואו פוד במלוא הדרו.
הבסטה
סנטה קתרינה
אחרי שתומר אגאי עבד במטבח של אלן דוקאס, היה יד ימינו של חיים כהן ביפו תל אביב והסתובב להנאתו בטוסקנה, הוא פתח את סנטה קתרינה כמגרש המשחקים שלו. אוכל מקומי שנושק למטבח הסורי, הלבנוני והפלסטיני משקיע יותר בתוכן ופחות בנראות. כאלו הן המנות של אגאי: עשויות באהבה, לא מתיימרות ופשוט טובות.
סנטה קתרינה
פרא
"עם תפריט שמתחלף כל יום ומאפשר שינויים והמצאות תוך כדי תנועה, ועם הכישרון שנשפך שם כבר עכשיו בכמויות, ברור ש'פרא' הולכת להיות אחת הפינות הכי עמוסות בתל אביב", כתב המבקר שלנו על המסעדה של יוצאי רותי ברודו. מאז פרא הולכת ומשתבחת והפכה כבר למקום המדובר של השנה האחרונה.
פרא
טוטו
פייבוריטית של רני רהב, אווירת מועדון סגור לחברים ומחירים שקשה לעמוד בהם, אבל הטעם – הו הטעם. "השילוב בין הניוקי הרכים והנעימים לבין הערמונים בעלי הגוף וטעם האדמה והריקוטה שעוטפת את הכל, יוצר ביס מהאגדות. והשילוב הזה כל כך סוחף שהמח מסרב ברגע הראשון לקלוט מה קורה כאן, אבל אז, שניה לפני שאתה מרים גבה, כל החתיכות של הפאזל המהמם הזה נופלות למקום, וסופה מסחררת של רגשות משאירה אותך חסר מילים, רק עם רצון עז לקחת את הצלחת אליך וללקק את הרוטב עד הטיפה האחרונה". אין צורך להרחיב.
טוטו
