מכות. קללות. גז פלפל. מי מתעלל בילדי דיזנגוף סנטר?

ב-1 בנובמבר טוויטר געש סביב ציוצי בחירות ממוחזרים, ודווקא בגלל כל ההמולה הזאת שהציפה אותנו בלט אחד הציוצים היחידים שהעז להתעסק בנושא שאינו קשור לבחירות, אך הוא חשוב לא פחות. קובי אוז, סולן טיפקס (כ-13.8 אלף עוקבים) כתב כך: "ציוץ זועם: פעם שניה שאני ואשתי נתקלים בבני נוער קצרי שיער, ממותגים, חלקם עם כיפות, שעולים במיוחד למקום המפגש של ילדי הסנטר ומקיפים אותם כדי ללעוג, לצלם ולהתנהג בבריונות אליהם במקום היחיד הבטוח שלהם. כשמזמינים אבטחה הם הולכים ומיד במעלית באים תוקפים אחרים". הציוץ של אוז היה מעט תמוה בעיניי. "ילדי הסנטר" לדורותיהם – אלו שפעם היו קוראים פריקים, לעיתים רחוקות בלאקרים, מדי פעם פאנקיסטים, אחר כך ילדי אימו, אבל תמיד "ילדי הסנטר" – הם נוכחות ותיקה, מוכרת ואפילו אהובה בדיזנגוף סנטר. אז מה קרה להם?

כתבתי "ילדי סנטר" בגוגל כדי לראות מה השתנה. כתבה של כאן 11 בשם "ילדי הסנטר – הדור הבא" (מספטמבר 2021) עולה מיד בחיפוש, ובה רואים שבני הנוער שפוקדים היום את הסנטר הם אחרים לגמרי מהמטאליסטים המגודלים שהלחיצו אותי כשהייתי בגיל הרלוונטי. המקום נשאר מקדש לתרבות אלטרנטיבית, רק שאת המטאל החליפה אנימה יפנית ואת הסכינים שהיה אפשר למצוא בקרבם לעיתים בדורות הקודמים החליפו תהיות מורכבות על מגדר. דבר נוסף שניכר מהכתבה – הם חבר'ה לא אלימים, אפשר לומר אפילו פגיעים, וביניהם נערות טרנסיות, נערים א-בינאריים, חובבי קוספליי, או סתם ילדים שלא מוצאים שייכות בקהילה המקומית שלהם וצריכים מקום מפגש עם חבר'ה אחרים שמרגישים שונים מהמיינסטרים (החלק הזה לא השתנה).

בסרטון ניתן לראות קבוצה גדולה מאוד של נערים מתפרעים, הופכים ספסלים וצועקים "מוות לסנטר! מוות לסנטר!"

הלכתי לדבר עם "ילדי הסנטר – הדור הבא" במקום המפגש הקבוע שלהם. חלקם היו נראים כמו שהכתבה תיארה אך חלקם גם היו נראים יותר כמו שזכרתי את ילדי הסנטר של פעם. הצגתי להם את הציוץ של קובי אוז ושאלתי אם היו שם ביום הבחירות כשהתרחשה האלימות המתוארת. כולם כולל כולם הנהנו, הם הרי בסנטר כמעט כל יום.

אחד מהם, נער בן 18 עם שיער שחור ארוך וחיוך רחב בשם סהר (השמות המלאים שמורים במערכת – רר"ר) התקרב אליי וסיפר לי מה התרחש: קבוצת נערים הגיעו בשלוש בצהריים לגג של הסנטר, שם התקבצו חלק מ"ילדי הסנטר" המדוברים, והחלו להפריע ולהציק ליושבים במקום. "הייתה אנדרלמוסיה מוחלטת. לקחו ספסלים והעיפו אותם, לקחו מקלות במבוק מהאדניות והתחילו להיטפל איתם לילדים כמו עם חרבות".

סהר הראה לי סרטון בו ניתן לראות בשעות אותו ערב קבוצה גדולה מאוד של נערים מתפרעים, הופכים ספסלים וצועקים "מוות לסנטר!" שוב ושוב. בגלל שבסרטון מוצגים קטינים (משני הצדדים של התקיפה), אין לנו את האפשרות לפרסם אותו כאן, אבל כן נוכל לציין שבאמצע הסרטון נראה מאבטח מבוגר נכנס לזירה בשאננות, מסתכל לצדדים ולא עושה דבר. "ואז קרתה תקרית גז הפלפל", מוסיף סער.

תקרית גז הפלפל?!
"כן. הם נשארו עד שבע וחצי, אחרי זה הם חזרו לכיוון הרכבת. זה קרה שם". ליה, נערה טרנסג'נדרית בת 19 מתערבת בעדינות בשיחה כדי להסביר את האירוע. לפי ליה, היא תיארה איך היא וחבריה הלכו לתומם חזרה לתחנת הרכבת בזמן שלטענתה, רוססה בגז מדמיע על ידי אחת מחבורות הבריונים שבאו להתנכל להם בסנטר. ליה וחבריה רצו והתפזרו לכל עבר, ולדבריה חלקם ברחו בטעות לכיוון הכביש וכמעט נדרסו.

מישהי נוספת מצטרפת אלינו לשיחה. אני טועה ושואל "איך קוראים לך?" והם מעירים לי בנימוס להשתמש בלשון פניה "אתם" ועונים שקוראים להם "יאני, או נאנו". יאני/נאנו דווקא מנסים למצוא נקודת אור קטנה בפרשה. "דיברתי איתם ולחלק קטן מהם דווקא הצלחתי לגרום להבין שצריך לשאול לשון פניה".

והאחרים?
"חלק בעטו בי והלכו, חלק נשארו וניסו להבין מה יש לי בין הרגליים".

אל תלכו, ילדי סנטר. יש פה חנויות שיתגעגעו אליכם. חלון ראווה בחניון דיזנגוף סנטר (צילום: נתלי מון)

מדובר, אם כך, לא באירוע בודד אלא בחלק מתופעה ממושכת של קבוצות נערים המגיעות במיוחד לסנטר כדי להתנכל לילדי הסנטר. אלו אמנם תמיד סבלו מהצקות פה ושם, אבל המצב הנוכחי והבלתי נסבל, בו הם נתונים להיטפלויות תדירות התחיל לפני שנה – לדברי בני הנוער במקום, לאחר שידור כתבת "ילדי הסנטר – הדור הבא" (355 אלף צפיות ביוטיוב בלבד). ברור שזו לא הייתה המטרה של הכתבה, אלא למעשה ההיפך המוחלט ממנה, אבל לפי מושאי הכתבה וחבריהם, ספציפית בעקבותיה החל גל של אלימות שהגיע לבערה הגדולה ביותר, במקרה או שלא במקרה, בערב יום הבחירות.

"השעות הכי גרועות הן שעות הערב של סוף חופשים. זו כבר שגרה", אומר סהר, "אנחנו יודעים כבר לעבור למקום משני שפחות מדברים עליו, ולכן זה מקום בטוח עבורנו". צורות ההתנכלות אגב, שונות ומשונות: לא רק מכות או קללות אלא גם דברים "יצירתיים" יותר כמו השלכת דגים על הנערים, זריקת שאריות אוכל ושתיה ממקדונלדס. יש אפילו ביריון אחד שמגיע קבוע ונובח כמו כלב.

לאן הם ילכו אם הם יעזבו את המקום? דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רונלד)

את המקום הראשון בקטגוריה המפוקפקת של "החוויה המסוכנת ביותר" אפשר לתת בקלות לאיתמר, נער החובש כובע טמבל ועונד שרשר כסף. "מישהו הוציא עליי סכין בלי שום סיבה. אמרתי להם, שמעו, זה לא הקטע שלי, אם אתם רוצים אז אנחנו נלך מפה, אנחנו לא בקטע של אלימות. הם הוציאו סכין עוד פעם, ורק אז הגיעה האבטחה".

מה באמת מצב האבטחה פה?
"לא הייתה פה אבטחה ולא היה פה אף אחד. המאבטחים נשארים פה רק כדי לומר לנו לשמור על השקט גם כשאין צורך".

איך זה יכול להיות? בסוף הסרטון מיום הבחירות נראה מאבטח.
"הם באים לעיתים ממש רחוקות".

המצב, כאמור, התדרדר עד כדי כך שרבים מילדי הסנטר נוטשים את המקום, שנתן מפלט לילדים מתת-תרבויות אלטרנטיביות מאז שנות ה-90. "בקבוצות וואטסאפ של 'ילדי הסנטר' רוצים לנטוש את המקום הזה וללכת למקומות אחרים", אומר סהר, "כי בסופו של דבר מה שהופך את המקום הזה זה לא המיקום אלא האנשים".

מהנהלת דיזנגוף סנטר נמסר: "אנו מגנים בתוקף כל סוג של אלימות. מזה שנים שאנו מטפחים קהילות של צעירים ומציעים לבני הנוער בית בטוח, בין אם מדובר ביוזמות פרטיות שוטפות שלנו או בפעילות משותפת עם עמותת על"ם בשטחנו. בכל מקרה בו נדרשת התערבות, אנו מטפלים מיידית, בשיתוף פעולה עם גורמים בטחוניים פנימיים וחיצוניים. הביטחון האישי של מבקרינו הוא ערך עליון וילדי הסנטר אינם חריגים גם בתחום זה, לכן הסנטר מחזיק שומר ייחודי לאזור פעילותם במהלך כל השנה. מקרה ההצקה שאירע ביום הבחירות טופל מיידית לאחר התערבות מאבטחי הסנטר, שהרחיקו את המטרידים מהשטח. כל הסנטר מרושת במצלמות ביטחון, ואנו מנהלים מערך אבטחה גלוי וסמוי לשמירת רווחת העובדים והמבקרים".

דוברות המשטרה סירבה להגיב מכיוון שלא הצלחנו לספק לה תאריכים ושעות מדויקות בו הוזמנה המשטרה למקום, אותן ניסינו לברר מול המרואיינים, אך ללא הצלחה.