בדקתי כמה אלימות מינית הייתה כאן לאורך הקיץ. הייתי חייבת להפסיק מרוב שזה נורא

לא מלמדים הסכמה בבתי הספר.
מלמדים את הנערים והנערות שלנו מתמטיקה, ספרות, וספורט אבל לא מדברים איתם על סטטיסטיקות, על תהליך השיפוט בישראל בנושאי אלימות מינית, על מיניות בריאה, על ההשפעה החברתית של צפייה בפורנו, ועל איך לקבל סירוב בצורה טובה. חבל. שיעור כזה דווקא יכול להיות מאוד מועיל לנו, אחת מתוך אחת שהוטרדה, 1 מתוך 3 שעברה תקיפה מינית, 1 מתוך 5 שנאנסה ו-1 מתוך 6 שנאנס. לפי מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי אלימות מינית, בכל יום יש בערך 230 דיווחים על מקרי אלימות מינית. כל יום. עשיתי סריקה מהירה (ליטרלי 20 דקות) בגוגל ובטוויטר כדי לנסות להבין כמה מקרי אלימות מינית הגיעו לתקשורת במהלך הקיץ האחרון, והייתי חייבת להפסיק מרוב שזה נורא. 

גבר כבן 70 ביצע עבירות מין בנכדתו בת ה-12. 
גבר בן 22 נעצר בחשד שאנס עובדת אחרת במלון בחוף ים המלח 
גבר בן 38, שהורשע במעשה מגונה בעבר, ביצע עבירות מעשה מגונה בילדה בת 11 שהלכה ברחוב.
גבר בן 44, סוכן דוגמניות, חשוד בפגיעה מינית של מעל 20 נשים.
גבר כבן 30 הכה את בת זוגו אחרי שגילתה (לכאורה) שביצע מעשים מגונים בילדה בת 10 ושיש נערות רבות שהוטרדו על ידו באינטרנט. 
גבר בן 24, עבריין מין משוחרר, נעצר בחשד שניהל התכתבויות מיניות עם עשרות ילדות
גבר בן 26 ביצע סדום בילד בן 10 בעל צרכים מיוחדים. 
גבר בן 60 ביצע מעשה מגונה בילדות בגילאי 7-9 בבית מלון בבת ים. 
גבר בן 30, חונך במוסד לימודים, ביצע מעשים מגונים בנער בן 14 שלמד שם לפני שנתיים. 
גבר כבן 30 חשוד בכך פרץ לדירה של אישה מבוגרת, וכששם לב אליה, הכה אותה וניסה לאנוס אותה. 
גבר בן 20 מואשם בעבירות מין בידידתו בזמן שישנה אצלו אחרי ששתו אלכוהול. 
גבר בן 29 שידל נערה בת 14 לשתות אלכוהול ואז ביצע בה מעשים מגונים וניסה לאנוס אותה.
נער בן 18 חשוד בביצוע מעשים מגונים בשלושה ילדים בגילאי 8-10 בבית הכנסת
גבר בן 40 הואשם בניסיון אונס של קשישה בת 83 בבית אבות.
גבר בן 32, הואשם שביצע מעשה מגונה ומעשה אונס בקטינה, לאחר שזו נכנסה לביתו כדי לשתות מים.
גבר בן 36, הואשם בך שבעת שנהג במונית סיפק לנערה סמים מסוכנים, לקח אותה למלון בעיר, שם תקף אותה וביצע בה עבירות מין חמורות. 

לא, גם לא בגלל שהיית שיכורה. #מאמינהלי (צילום באדיבות "כולן")

כל הסיפורים האלה, שהם קמצוץ מתוך המקרים שקרו בפועל, ואיכשהו עדיין מאשימים את אלה שנפגעו. אומרים שההוא היה דיג'יי מוצלח, וההוא מורה מעולה, וההוא שכן טוב, אז כנראה שהיא משקרת. במקום לנסות לעצור את האנשים האלימים ולמנוע מהם לפגוע באחרות, החברה כולה עושה גסלייטינג לנפגעות, ושואלת: "מה לבשת?", "למה היית בשעה הזו בחוץ?", "למה הלכת לשם?", "מה זאת אומרת 'קפאת'?", "למה לא נלחמת?", "למה לא התלוננת?"; אנחנו כחברה כל כך ממהרים לפקפק בגרסתן וגרסתם של נפגעות ונפגעים, עד שזה מתעתע גם בתודעה של הצד שנפגע ובסוף הנפגעות מפנימות את התפיסה המעוותת הזו, שהן מדמיינות, ממציאות, משקרות. הן מאשימות את עצמן על זה שפגעו בהן. 

כבר שנים שאנחנו ב'כולן' עובדות על שינוי השיח בישראל סביב אלימות מינית והאשמת הקורבן, בין אם זו העבודה המתמדת שלנו ברשתות החברתיות, ארגון הפגנות או הופעות במדיה המיינסטרימית. שנים שאנחנו מפיצות את המסר שאף אחד ואף אחת לא לבד, והכאב הזה הוא אמיתי ומשותף. שנים שאנחנו צועדות יחד בצעדת השרמוטות, תוך קריאה ששום דבר הוא לא הזמנה לאונס ושגם שרמוטות אסור לאנוס. שנים שאנחנו תומכות ומשכנעות את החברה להאמין לנפגעות אונס, והגיע הזמן שניתן לעצמנו את אותו היחס. הגיע הזמן להגיד לעצמי שאני לא אשמה, שאני לא לבד, ושאני מאמינה לי.

#מאמינהלי (צילום באדיבות "כולן"

זה כמעט מצחיק – כל כך נכון לנו להאמין לנשים אחרות, להילחם עבור צדק בשבילן, לעמוד מאחוריהן ולתת להן כתף – אך איכשהו בכל זאת, עדיין קשה לנו לעשות אותו הדבר עבור עצמנו. ברור לנו שההיא לא אשמה, אבל אני כן. ההיא לא אחראית למה שקרה לה, אבל אני כן. זה לא הגיע לה, אבל לי כן. אני מאמינה לה, אבל לא לעצמי. מתוך המחשבות האלו שרדפו כל קורבן אלימות מינית לאחר פגיעה, נולד הנושא של צעדת השרמוטות השנה – מאמינה לי. כדי לתת לנו את המקום להרגיש את הפגיעה ולהחלים ממנה ולגדול ממנה. 

השבוע, לכבוד סוף הקיץ, תחילת השנה החדש ולקראת צעדת השרמוטות, יצאנו לצבוע את תל אביב בורוד, ולהדביק שלטי 'מאמינה לי' ברחבי העיר. במפגן מרגש ועוצמתי עמדו פעילות ופעילים ברחבת הבימה, והחזיקו שלטים עם משפטי האשמה עצמית מחוקים, והביטוי "מאמינה לי". יחד, קראנו לכולם וכולן להגיע ולצעוד איתנו למען כל נפגעות ונפעגעי אלימות מינית, ויותר מזה, לצעוד למען עצמן. 

#מאמינהלי (צילום באדיבות "כולן")

שואלים אותנו "האם זה משפיע בכלל?" או "זה שווה את זה?" והתשובה החד משמעית היא כן, זה ממש שווה את זה. בתי הספר אולי לא מלמדים הסכמה או כבוד בסיסי, אבל אנחנו רואות איך בזכות הפעולות שלנו ברשתות, בתקשורת ובשטח – השיח הציבורי משתנה. יותר ויותר נפגעות ונפגעי אלימות מינית בוחרות להאמין לעצמן ולא לשתוק. אנחנו רוצות להאמין שהיום בזכות פעילות של נשים וגברים נגד השיח המאשים והמבזה של הקורבנות – נשים רבות מרגישות יותר בנוח לדווח ויודעות שתהיה להן תמיכה ממאות אלפי א.נשים שיעמדו מאחוריהן במסע שלהן לקבלת צדק.

>> המסע הזה רק מתחיל. בואו והצטרפו אלינו ב-15.10 בצעדת השרמוטות בסימן #מאמינהלי