בשבוע הבא נשאג ביחד: נו, ואם אני שרמוטה, אז מה?

צעדת השרמוטות ב-2019 (צילום באדיבות "כולן")
צעדת השרמוטות ב-2019 (צילום באדיבות "כולן")

הרצח שובר הלב של ליטל מלניק ושאר פרשיות הפגיעה המינית של השבועות האחרונים הם עוד הדגמה לאופן שבו המדינה, התקשורת והחברה הישראלית מאשימות את הקורבן. בדיוק בגלל זה נוסדה צעדת השרמוטות תל אביב-יפו. ובשבוע הבא היא חוזרת אל הרחובות. בואו איתנו

לכל אישה בישראל קראו שרמוטה מתישהו. כי שכבנו עם מישהו, כי סירבנו לשכב עם מישהו, כי תפסנו את מקום החניה האחרון, כי לא ויתרנו על מקומנו בתור, כי עמדנו על שלנו, כי בחרנו את מה שנכון לנו מבלי לבקש רשות. המילה "שרמוטה" משמשת להשפיל ולהשתיק נשים. כל אחת מאיתנו בסכנה שהמילים שלנו, המעשים שלנו והקיום שלנו במרחב הציבורי יושתקו במילה משפילה וצורבת אחת.

שרמוטה היא לא מילה שמתארת את ההתנהגות שלך – אלא את עצם קיומך הלא מתנצל. שרמוטה היא מילה שנועדה להסיר אחריות מכל מי שפגע בך. אם את שרמוטה, קיבלת את מה שמגיע לך. זה לא דיון תיאורטי. שוב ושוב אנחנו רואות איך המדינה, התקשורת והחברה כולה משתמשות ב"הבאת את זה על עצמך" כדי להאשים את הנפגעות ולהתנער מאחריות על העוול שנעשה להן. החברה מסמנת נשים מסוימות ככאלה שמותר לפגוע בהן, הלכה למעשה. מערכות החוק מתנערות מהאחריות להגן עליהן, כלי התקשורת מתנערים מהאחריות לסקר באופן אובייקטיבי. אם את שרמוטה, זו הבעיה שלך.

כולנו מופקרות. לקראת צעדת השרמוטות 2021 (צילום באדיבות "כולן")
כולנו מופקרות. לקראת צעדת השרמוטות 2021 (צילום באדיבות "כולן")

נשים שתמונותיהן הופצו ללא הסכמתן בפרשת הטלגרם שהתפוצצה לאחרונה, קיבלו במשטרה תגובות מאשימות כגון "למה הצטלמת ככה". רוב מכריע של כלי התקשורת התעלמו מהפרשה, כאילו שאם את בוחרת להיות מינית בסיטואציה ספציפית את הופכת למותרת לכל צורה של אלימות. גם הרצח שובר הלב של ליטל מלניק נופל לאותה קטגוריה של הפקרות. נשים ונערות באישפוז פסיכיאטרי – מערכת היררכית ומורכבת רגשית – לא זוכות לאמון המערכת ולהגנה בסיסית. דיווחים על אלימות מינית מטואטאים מתחת לשטיח כי מי בכלל יאמין לך.

כדי להוסיף חטא על פשע, גם היום בתקשורת יש שמדווחים על "מערכת יחסים" בין נערה בת 17 וגבר בן 49 שצמחה מתוך ניצול מעמדו, במקום לקרוא לילד בשמו – ניצול ואלימות מינית כנגד נערה בסיכון. למרות צו הרחקה שהוציאה סבתה של ליטל, לא נעשה דבר. אם יש למדינה את האפשרות להעמיד פנים לשבריר שניה שבחרת את זה, גם אם החוק אוסר על "מערכת יחסים" כזו באופן גורף, את מותרת, ולא יהיה מי שיגן עליך.

מאמינות לעצמנו. פעילות "כולן" בדרך לצעדת השרמוטות 2021
מאמינות לעצמנו. פעילות "כולן" בדרך לצעדת השרמוטות 2021

דוגמא נוספת מהימים האחרונים היא פרשת אריה לוין, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה בילדים, שמואשם בתקיפה של מספר מטופלות, כולל "בעילה בהסכמה של בת 14", ותודה לתקשורת על הדיווח המכובס. פתאום נראה שהם שכחו את קיומה של המילה "אונס". צעדת השרמוטות היא המקום שבו אנחנו אומרות: לא עוד. לא ניתן למילה הזו להטיל עלינו אימה. גם אם תקראו לי שרמוטה – גם אם אני שרמוטה – אסור לאנוס אותי. לא משנה מה לבשתי, מה שתיתי, למי חייכתי, שום דבר הוא לא הזמנה לאונס.

אנחנו צועדות, כי אנחנו יודעות מה המחיר החברתי שמשלמת מי שחושפת את הפגיעה שחוותה – האשמת הקורבן, פשפוש בהרגליה ועברה וזלזול בחומרת הפגיעה. אנחנו צועדות מדי שנה כדי לתת קול לכל מי שנפגעה ובחרה שלא לספר. אנחנו צועדות כי לכל נפגע.ת מגיע לשמוע את המילים #מאמינהלך.

לא חסרות סיבות טובות. צעדת השרמוטות 2021 (צילום מסך באדיבות "כולן")
לא חסרות סיבות טובות. צעדת השרמוטות 2021 (צילום מסך באדיבות "כולן")

בכל שנה אנחנו מגלות מחדש עד כמה רדיקלית היא הדרישה שלא להאשים את הקורבן, אלא את התוקף. וזו המילה הפוגענית הזו שמעוררת עניין ושיחה ומאפשרת לנו להגיע למאות אלפי ישראלים וישראליות, שנחשפים למסרים פמיניסטיים מהפכניים בזכות הפרובוקציה. אכן, בחברה בריאה ושוויונית יותר, היה כבר ברור שהפרובוקציה האמיתית היא לא המילה "שרמוטה" ואפילו לא הבחירה שלא להיעלב ממנה – אלא העובדה שנפגעות ונפגעי אלימות מינית הופכות לשק חבטות של חברה שמגוננת על הפוגע במקום על מי שנפגעה.

גם השנה יגיעו לצעדת השרמוטות אלפי א.נשים, וביחד נצעק את כל מה ששתקנו כל השנים. נתמוך אחת בשנייה, נשמיע את קולן של מי שלא מוכנות עדיין לצעוק את הפגיעה שלהן ונחבק את הילדה, הנערה והאישה שהיינו כשנפגענו ושתקנו. אנחנו מזמינות אתכן ואתכם לתמוך במחאה באמירה ברורה: שום דבר הוא לא הזמנה לאונס. ומקוות לראות אתכם ואתכן איתנו ב15.10, בשעה 9:00 בכיכר אתרים.

ראו הזמנה זאת כאישית. צעדת השרמוטות 2021
ראו הזמנה זאת כאישית. צעדת השרמוטות 2021