"כחולות": במופע המחול שיצרתי, אין מחסומים של גיל. התנועה היא לכולן

אני כוריאוגרפית, וכחלק מהאג'נדה האמנותית והחברתית שלי, יוצרת עם נשים מבוגרות בנות 65-85 שאינן רקדניות מקצועיות. המפגש עם הגוף המבוגר שהשנים רשומות בו מפתיע ומרגש אותי בכל פעם מחדש, התאהבתי בו. גיליתי את ה"אסתטיקה הפיזיולוגית" של הגוף הזה שיש לה השלכות בעלות ייצוג אישי חברתי ופוליטי. אלה הם הנושאים שמעסיקים אותי בחיים ובמרחב האמנותי.

"כחולות", יצירתי האחרונה, עלתה בבכורה בפסטיבל ישראל 2020 בשיאה של הקורונה בגרסת און ליין ובלייב בפני קהל מצומצם. למרות הקשיים והמגבלות, קבוצת הנשים שרוקדת בה שהוגדרה כ"קבוצת סיכון" – הגיעה לבכורה. הישג לא מובן מאליו! ביולי הזה יעלה המופע בבכורה תל אביבית בסוזן דלל, וסוף סוף תפגוש קהל.

את תהליך היצירה של "כחולות" התחלתי יחד עם אורית גרוס, שותפתי ליצירה, עם שאלה אחת: מה הדבר שאדם מבוגר חושש ממנו? התשובה הייתה: פחד מנפילה, פחד מהעדר שיווי משקל ומקרקע לא יציבה. בדקנו בסטודיו כיצד הגוף המבוגר מתמודד עם מצבים אלה ומנכס את הקרקע הלא יציבה והופך אותה לבית עבורו. מתוך החקירה הגופנית צפו על פני השטח שאלות על מקום, שייכות וזהות. הדהודים מהמציאות החברתית והפוליטית של חיינו כאן חדרו אל לבה של העבודה.

במופע, 12 הנשים חושפות יחד את הביוגרפיה הקבוצתית שחקוקה בגופן, ביוגרפיה הקשורה ברעיונות חברתיים-לאומיים ובאתוס הציוני שלרגליו הן התחנכו. בו בזמן הן פורמות אותה ומפנות מקום לארוס ולגוף האישי. רעיונות קולקטיביים נבנים ומתפרקים ועולות שאלות בנוגע לנאמנות, לזהות לגוף ולבית. Blue Zone הוא שם היצירה באנגלית. אלה הם אזורים בעולם שתוחלת החיים בהם ארוכה במיוחד וזאת בזכות חיי קהילה בהם לכל אחד, מצעיר ועד זקן, יש מקום שווה. בדומה לרעיון הזה, המנגנון הכוריאוגרפי של "כחולות" מעלה מחשבה על תנועה המתפקדת כמערכת אקולוגית, ובכך ייחודה וכוחה.

לצד עבודתי ככוריאוגרפית, הקמתי ב-2009 בית לסדנאות גילה בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר. במרחב הזה אני מפתחת מתודולוגיה לשפת "גילה" אשר חוקרת את הוויית ההתבגרות והזקנה דרך הגוף והתנועה. עם השנים, נוצרה קהילה של נשים מרחבי הארץ, בעלות תשוקה וסקרנות גדולה לרקוד, לחקור את הגוף וליצור. אני פועלת ליצירת מרחב אמנותי לנשים בגיל הזה, ולקידום הרעיון של חיים בחברה המאפשרת התפתחות ומימוש עצמי גם בגוף הבוגר.

חשוב לי לציין את השינוי שמתרחש בשנים האחרונות בעולם האמנות: הדלתות נפתחות למה שאנו מציעות. העבודות שלי עולות בפסטיבלי מחול מקצועיים בארץ ובעולם. השנה היינו אמורות להופיע ביפן, גרמניה, אנגליה ועוד. ועדיין, הגילנות בחברה שלנו עדיין קיימת. עבורי האמנות היא דרך להעלות את סוגיית הזקנה על סדר היום הציבורי. אני מאחלת לנו כחברה שנדע ליצור ולקיים כאן "אזור כחול" כמו זה שיצרנו ב"כחולות".
המופע "כחולות" בסוזן דלל, החל מה-2.7. לפרטים נוספים והזמנת כרטיסים