כרטיס קורא עם יערה שחורי
מחברת הספר "שנות החלב" בהוצאת כתר
מה הספר האהוב עלייך?
בימים אלה, "שנות השלושים" של אינגבורג בכמן.
מה את קוראת כרגע?
ערמה של כתבי יד מבטיחים ואת "מי בעניין שלנו" ספר השירה החדש והנהדר של שחר־מריו מרדכי.
איזה סופר היית ממליצה לנו לקרוא?
קלאריס ליספקטור כי אין נפלאה ומחיית נפשות דוממות ממנה.
לאיזה ספר שאמור לצאת את הכי מצפה?
"בית השמחה" של אדית וורטון. מעולם לא ראה אור בעברית ובקרוב סוף סוף כאן.
שורה אהובה מספר?
"בכל מקום שלטים מודפסים באותיות אדומות: 'לתערוכה', 'לתערוכה'. אבל אני לא מחפשת את הדרך לתערוכה, אני מחפשת את הדרך החוצה". (מתוך "בוקר טוב, חצות" של ג'יין ריס).
איזה ספר את אוהבת לתת במתנה?
"אלגנטיות" של קתלין טסרו, ספר בנות חסר יומרות ומשעשע מאוד.
איזה ספר אף פעם לא הצלחת לסיים?
"עלייתה ונפילתה של האימפריה הרומית".
באיזה ספר היית משתמשת כדי לייצב את השולחן בסלון?
"מדריך הטלפונים של הקיבוצים 1991־1992", על אף הציטוט של גנדי שהופיע בו מדי כמה עמודים "אומה נמדדת על פי יחסה לבעלי חיים".
האם את קוראת ספר פעמיים?
בהחלט ואם אפשר גם שלוש. רק בקריאה השנייה אני חדלה להיות חרדה לגורל הדמויות ולעסוק במה שחשוב.
מה מדיניות השאלת הספרים שלך?
כמו מדיניות העובדים הזרים של מדינת ישראל, מדיניות הדלת המסתובבת.
כמה ספרים על המדף שלך הם לא שלך?
אחרי הכול, מיעוטם.
את קונה 4 ב־100?
אני קונה בכל קונסטלציה אפשרית. תמיד נדמה לי שכך אני מצילה אותם מכליה.