כת הסייטן – גדרה 26
בנות כת הסייטן מבקרות בגדרה 26, מה היה בקינוח שהעליב אותן?
בימים שקדמו למהפכת היורופסקי היו יושבות הצמחונית והטבעונית על סלט עלים (פלוס פקאן! פלוס פקאן!) ומיץ פז, אך מאז שהטופומאניה השתלטה על העיר השתיים סובלות מעודף בחירה.
הביקור בגדרה 26, שבה הוסיפו לתפריט הקבוע מנות מהצומח, הוכיח שוב שעודף בחירה גורם לצמד הבנות להזמין את כל התפריט – לא משהו שמירי בלקין הייתה ממליצה עליו, אבל שויין. על הקובה הטבעונית עם הסלק והבמיה (39 ש"ח) השתלטה הצמחונית, בעוד הטבעונית לא נשארה חייבת וזללה בהנאה לינגוויני תרד (48 ש"ח) בתוספת טופו בחמאת בוטנים (46 ש"ח). השתיים חלקו באומץ (לא מנדיבות חלילה, רק מהרצון לא להשמין לבד) מיקס פטריות שכלל פטריות פורטבלו, פטריות יער ואנוקי בקארי צהוב (62 ש״ח). כך היה גם עם מנת אורז ירוק עם פול ושקדים (24 ש״ח) ומג׳דרה עיראקית אדומה (24 ש״ח).
אמנם כשהארוחה נגמרה לא נותרה להן כל יכולת לנשום, אך כשהגיע הקינוח בצורת אגס (25 ש״ח) השתיים לא יכלו שלא לחוש עלבון קל – שהרי אגס, עסיסי ככל שיהיה, לעולם לא יהיה קינוח. בטח לא כשהוא מגיע כאגס בלבד (על פאי לא שמעתם?) ובטח לא כשלוקח לאותו אגס חצוף 20 דקות שלמות להגיע לשולחן. בדיוק כמו לילה סוער שבסופו אין אורגזמה.
מבחן חלב הסויה: אין. לא כל כך ויגן פרנדלי מצדם.
מה עושים הקרניבורים: יש להם אופציות רבות משלהם (השמועה אומרת שמדובר באופציות טובות). את הצלחות שלנו שיעזבו בשקט (אצלנו אנחנו יודעים שטעים, לא צריך להסתפק בשמועות).
חוכמת הטופו: ויתור על מוצרים מהחי עדיין לא גרם לנו לוותר על הסם של המאה הזאת – סוכר. וכשהוא בא בצורת שוקולד, מה טוב. אז תזרקו את הפאקינג אגס לפח!