"אנשים מתים" הערב: אריק שגב הולך למות. והסדרה שלו גם

יום שני הקרוב (26.2) תתקיים הקראה ציבורית, ראשונה מול קהל, של סדרה שככל הנראה לא הולכת לראות אור יום – אלא אם יהיו הפתעות חיוביות. אבל ממתי זו התקופה להפתעות חיוביות? "זה לא הזמן לסדרה כזו" נקרא האירוע, שיתקיים במרכז "ת"א תרבות דה וינצ'י", ויארח שורת אמנים מרשימה להקראה של שלושת פרקי הסדרה הראשונים. את הסדרה "אנשים מתים" כתב התסריטאי האהוב עלינו אריק שגב, שיצר אותה בהשראת סיפור חייו, והמחלה הסופנית איתה חי בשנים האחרונות.

>> מעבר לכל דמיון: זו לא רק סאטירה מצוינת, זו התקפה על תרבות הווק

כך נכתב על הסדרה בעמוד האירוע: "אריק שגב, תסריטאי מיזנתרופ בן 42 מגלה לחרדתו שמחלה סופנית אומרת שתצטרך לחיות עד המוות, ומסכים בחוסר רצון לחזור מהפרישה הכפויה שיצא אליה ולכתוב קומדיה עבור הכוכב הכי גדול בשמי הבידור הישראלי, ומי שהיה פעם, מזמן, כששניהם עוד היו אנונימיים, חברו הטוב ביותר. חוש ההומור השחור, הגס והדוגרי עד אימה שחולים סופניים מפתחים במהלך ההתמודדות עם מחלתם כפי שניתן לכתוב אותן ממקום ראשון הוא הסיבה שהתאגיד רכש את שמונת פרקי הסדרה, אבל גם הסיבה שחלק מבעלי ההחלטה חשבו כי אחרי האסון שהתרגש על ישראל ב-7 לאוקטובר הקהל לא יקבל בקלות קומדיה שכזו על נושא שכזה".

תודו שאתם מסוקרנים. גם אנחנו הסתקרנו, וכך גם השחקנים שישתתפו בהקראה (ביניהם רבקה מיכאלי, אורי גבריאל, מיקי קם, יונתן ברק, עדו מוסרי ועוד), לכן פנינו לשגב כדי שיכתוב לקוראנו הרהורים על הסדרה, מחשבות על החיים – כל דבר שרק יחפוץ. אבל כותב בשבוע שלפני הקראת פרוייקט חייו – או שמא סוף חייו – הוא שק חרדות עטוף במחסום כתיבה. לכן במקום טקסט קוהרני, המקסימום שהעורך מתן שרון הצליח לדלות ממנו זו שיחת וואטסאפ, אבל אחת שמצליחה לתאר בדיוק מי האיש, ולמה אתם רוצים לשמוע את התסריטים שיצר לסדרה שמי יודע אם אי פעם תצא.

אריק
» טוב, אני יודע שאני יוצא פה בוז, אבל בגלל שהקריאה ממש ביום שני אז אני ברייטר'ס בלוק מטורף.
מתן
» אתה לחוץ מהקריאה? היא תהיה מעולה, אתה גאון.
אריק
» נגיד, אבל כרגע אני תסריטאי מובטל שעומד לקפוץ מעל הפופיק.
» אולי תתניע אותי עם שאלות על הסדרה, ולפי זה אכתוב?
מתן
» קצת קשה לשאול על משהו שאין לי מושג מה באמת הולך שם. אני יודע רק שהסדרה עליך ועל המצב הרפואי שלך.
אריק
» סבבה, שולח לך את הפרקים שנקרא ותשאל.
מתן
» רציני?
אריק
» אני לא זה עם בעיית הדד ליין.
» אצלך.

מתעסקת באנשים מתים. רבקה מיכאלי שתשתתף בהקראה. צילום: דנה מאירזון

מתן
» טוב, אני רק באמצע הפרק הראשון, ונראה לי שאני מבין למה חוששים מהסדרה שלך. אבל שאלה אחת כבר יש לי, בטח לאור העלייה של חולי אהבה השבוע, מה בעצם הבעיה של הטלוויזיה עם להראות מוות בצורה אמתית?
» שלא לדבר על הזווית היהודית…
אריק
» זו לא בעיה עם מוות.
» אנחנו מדינה שכבר בגן פאקינג למדת על השואה.
» זה עם הקומדיה שיש לנו בעיה, כי "זה לא מכובד"
» כי "שאנשים לא יצחקו"
» והגיע הזמן שנתבגר
» בתגובה ל"שלא לדבר על הזווית היהודית": ברור. אתה יודע שבספר הבדיחה והחידוד השם 'היטלר' מופיע יותר פעמים מ'הרשלה'?

מתן
» אז מזה הם מפחדים? שקומדיה לא תרגש?
אריק
» את זה אף פעם לא הבנתי.
» צחוק זה לא רגש?
» הרבה יותר אותנטי מרגשות אחרים, אני יכול להבטיח לך. צחוק לפחות אי אפשר לזייף.
מתן
» אז תרגש, אבל מה עם מי שבאמת מרגיש שזה לא מכובד?
אריק
» זה הכי צורם לי, כי בתור סופני אני יכול להעיד שמוות מכובד זה לא משהו שקורה.
» אף פעם.
» אז תוציאו את הראש מהתחת, ותפסיקו לעשות מהמוות כזה.
מתן
כזה מה?
אריק
» לא יודע, אמרתי לך שאני בבלוק.
» בכל מקרה, עד שלא תפסיקו לעשות עניין מהמוות, אני לא חושב שתוכלו לחיות.

יש פה מישהו מת? יונתן ברק (צילום: באדיבות המצולם)

מתן
» אני אחרי פרק שני.
אריק
» מצחיק בינתיים?
מתן
» שואל ברצינות?
אריק
» אני כבר מכיר את הבדיחות אז אני לא צוחק.
» אבל מה השאלה השנייה?
מתן
» איך גורמים לצופים לאהוב דמות מיזנתרופית?
אריק
» השאלה היא למה בכלל צריך.
» אנחנו בעידן טלוויזיוני שנכתב על ידי טוני סופרנו, שאין בו שום תכונה אהובה. הוא בוגדני, הוא שוביניסט, הוא גזען, הוא חסר מצפון.
» שנדבר על האוס?
» או על "היורשים"? יש דמות אהובה במשפחת רוי?
» חוץ מזה שאני לא מיזנתרופ.
» אני מיזנפוב, כלומר נרתע מאנשים.
מתן
יש מילה כזו?
אריק
» לא חושב.
» בגלל זה היא מתארת אותי הכי טוב.

מתן
» טוב, אז לדד ליין הראשון כבר לא נספיק.
» אבל לפחות אני בפרק השלישי.
אריק
» הפרק האהוב עליי.
מתן
» נראה לי שאני יודע למה.
אריק
» כי יש בו קטעים שכתבתי רק השבוע.
מתן.
» אה, אז לא ידעתי. אבל כן רציתי לשאול שאלה כבר קודם, אחת שאתה עונה עליה בסדרה.
אריק
» לא אני. אריק.
» אנחנו שני אנשים שונים.
מתן
» יאללה גם כן אתם היוצרים וההפרדות שלכם. נו, אז תענה גם אתה – החיים זה באמת הסיטקום הכי טוב?
אריק
» לא, החיים לא מצחיקים.
מתן
» אה, כי בסדרה אתה באמת אומר משהו אחר.
אריק
» אריק אומר.

זמין? אריק שגב והחתולים. צילום באדיבות אריק שגב

מתן
» בכל מקרה, לא ממש עשינו ספוילר.
אריק
» בוז. לא מאמין בספוילרים. זה אותה חשיבות עצמית מופרזת, שחס וחלילה לא יקלקלו לך את הסיפור. בתור כותב הסדרה אני יכול להגיד לך שכמעט כל שורה בסדרה מרמזת על הסוף.
» מה שלא עומד בסתירה לזה שחודשים בכלל לא ידעתי אותו, אבל כשכתבתי אותו הוא נראה לי הכי מתבקש.
» ספוילר לחיים שלכם. אנשים מתים.
» בגלל זה קראתי ככה לסדרה.
מתן
» טוב, גם הטור הזה מת, אלא אם נוציא אותו מהשיחה הזו איכשהוץ
אריק
» סורי, הייתי אומר שבגלל יום שני אני לא מצליח להתרכז, אבל אתה יודע שאני ככה גם ברגיל.
מתן
» אפשר לומר.
» אבל אם אנחנו כבר מסיימים, ואם אנחנו כבר על הספויילר האולטימטיבי – אתה די הרבה זמן "על הקצה", יש לך ניחושים או תחושות מתי כבר לא תהיה איתנו?
אריק
לא מעניין אותי מתי אני אמות, השאלה היא אם אני חי בכלל עכשיו.
"זה לא הזמן לסדרה כזו", יום שני ה-26.2, 17:00, לאונרדו דה וינצ'י 13, לרכישת כרטיסים