לדפוק התמחות: תעשה גוגל

תרשו לי רגע להיות רצינית. בין "מותו של סוכן" של ארתור מילר ל"גלנגרי גלן רוס" של דיוויד מאמט עוצבה דמותו התרבותית של סוכן המכירות כדימוי מדורדר של החלום האמריקאי. והנה בא "לדפוק התמחות" והופך שני סוכני מכירות חלקלקים לגיבורים – במלוא מובן המילה – בעולם שבו האינטרנט הפך אותם לדינוזאורים, ולכן הם מעוררים נוסטלגיה לימים שעוד היה מגע אנושי בין המשווק ללקוח, לפני שגוגל הכחיד אותו.

זה סיפורם של החברים הטובים בילי (ווינס ווהן, שגם כתב את התסריט) וניק (אוון ווילסון) שמאבדים את עבודתם ומתקבלים להתמחות בגוגל (מקום העבודה הכי טוב בעולם, כפי שהסרט מבהיר לנו באופן מפתה יותר מכל סרט תדמית רשמי), לצד עשרות חנוני מחשבים צעירים עם עולם אסוציאציות שונה.

הם לא יודעים כלום על מחשבים, אבל הם יודעים משהו על יחסי אנוש, וכך הם מצליחים לקבץ סביבם קבוצת מחוננים חסרי כישורים חברתיים ומציעים להם הדרכה אבהית.

התבנית המוכרת מסרטי בית ספר כמו "רחוב ג'אמפ 21" מנוצלת כאן באופן לא מקורי או רענן, אבל צמד הכוכבים (כבר בני ארבעים פלוס) מפגינים את החינניות המיומנת שלהם, ופה ושם יש רגעים נחמדים ואפילו די מצחיקים, כמו הנאומים מעוררי ההשראה שביל נושא סביב הטקסט האיקוני של שנות ה־80 – "פלשדאנס".