אחרי עונה קשה ומלאת תהפוכות, יש סדרה שגורמת להאמין שהכול אפשרי

העונה הקרה. "ליגה ג'", צילום מסך/ כאן 11
העונה הקרה. "ליגה ג'", צילום מסך/ כאן 11

אם את הצבעוניות של הליגות הנמוכות הכרנו עוד בעונה שעברה, העונה הזו הציבה במרכזה את המלחמה על החיים. על הדרך, הסדרה גם הצליחה לעלות ליגה בזכות הצגה של דמויות מורכבות, לספק להן רקע ואפילו, עם קצת מזל, לייצר קתרזיס מושלם. ריקאפ ליגה ג' מסיים עונה וכבר מתגעגע לספיר בוסקילה

10 באפריל 2022

כדורגל, כך אומרת הקלישאה, הוא מראה של החברה. עד כמה שאפשר וכדאי להתעסק בכדורגל כעולם בזכות עצמו – כזה שיש בו סיפורים משלו, טובים ורעים, מנצחים ומפסידים – בסוף הוא תמיד מבטא משהו עמוק יותר. משהו שקיים בלבבות ובמוחות של האנשים שעושים אותו. אלה שיוצקים לתוכו ביטוי לחייהם, לעולם שמתרחש מחוץ לגבולות המגרש.

נדמה שזה היה הקו המנחה שליווה את העונה הנוכחית של "ליגה ג'". אם בעונה הקודמת היא ביקשה רק לתקוע יתד (במונחי הכדורגל), לתת צוהר כלשהו לאנשים ולדמויות שלא רואים בדרך כלל בטלוויזיה, העונה היא ביקשה לעלות ליגה – לא רק להביא את הדמויות, אלא גם לתת להם רקע. לעלות מדרגה ביחסים שלנו עם איתם. כך שלא רק שנתוודע לסיפור של עירוני שדרות, הפועל צפת, שפרעם או עראבה, אלא גם נראה את התמונה הרחבה – הבעיות הכלכליות של צפת, התהפוכות בשדרות, הבעיות במגזר הערבי.

כי הכדורגל, לצד היותו יצרי ואמוציונלי ברמות, הוא גם פלטפורמה כדי להביא את עניין "החיים עצמם". ובניגוד לעונה הקודמת, הטון של העונה הזו היה הרבה יותר עצוב. הוא הראה לא רק את הצבעוניות של הליגות הנמוכות (שבהחלט קיימת), אלא גם את העובדה ששם אין גבולות בין המגרש לבין החוץ – לא רק המשחק, אלא כל דבר הוא מלחמה על החיים. לכל דבר יש השלכות גורליות וקיומיות, המעמד תמיד בסכנה, בטח כאשר בוחנית את השחקן שמצטרף בשני הפרקים האחרונים: נגיף הקורונה.

באופן אירוני, דווקא מול ההצהרות הבוטחות של ראש הממשלה שבוקעות מהמסכים, אנחנו מגלים שוב כמה הקורונה פגעה הרבה יותר במקומות המתוארים בסדרה – כי מה שהקשה את החיים בתל אביב או בחיפה, היה גורלי בהרבה בצפת או שפרעם. אם לקבוצות הגדולות נגרמו הפסדים, את הקבוצות שאנחנו מלווים זה טלטל עד כדי מהפכה של ממש.

הישרדות: החיים האמיתיים. "ליגה ג'", צילום מסך/ כאן 11
הישרדות: החיים האמיתיים. "ליגה ג'", צילום מסך/ כאן 11

ובכל זאת, כמו בחיים, גם בפרק האחרון של העונה הנוכחית זה נגמר בהפי אנד. צפת ושפרעם עלו ליגה, אבי פרץ סגר מעגל בשדרות ומצא מחדש את התשוקה שלו. ומעל הכל, סיפור העל של העונה הזו – ספיר בוסקילה – זכה להשלמה מרגשת במיוחד. מראה של החברה, כבר אמרנו?

כנראה שרק דרך סדרה כמו "ליגה ג'" יכולנו לקבל צוהר אל עולם של מישהי שבוחרת לאהוב אישה, רחוק מהמקום בו זה מקובל והגיוני. כמה קשה ללכת עם האמת שבחרת במקום שבו זו בחירה לא פופולארית, כשהיציאה מהארון יכולה להציב מכשול ממשי בחיים, להציב גדרות בתוך משפחה אוהבת. אבל גם ספיר בוסקילה הצליחה לעלות ליגה. זה קורה גם ברמה המקצועית, שכן היא מצליחה לעבור את המבחנים לליגה ב' (ובדרך אנו נתקלים שוב בשופט מאיר לוי, זכר לימים אחרים), אבל הניצחון האמיתי שלה מגיע בסצנה האחרונה. כשהכל מתחבר והאהבה מנצחת.

האהבה תמיד מנצחת. "ליגה ג'", צילום מסך/ כאן 11
האהבה תמיד מנצחת. "ליגה ג'", צילום מסך/ כאן 11

בעולם האמיתי, זה לא תמיד כל כך ורוד. סיפורי ההצלחה שמגיעים בפרק האחרון והאופטימי הם פוסטר יפהפה – במציאות, יש הרבה סיפורים אחרים של מי שנפלו בדרך. ובכל זאת, טוב ש-"ליגה ג'" איתנו, ואחרי עונה קשה ומלאת תהפוכות שכזו, יש סדרה שגורמת להאמין שהכל אפשרי. כי הכדורגל הוא באמת כמו החיים עצמם – מקרי, הפכפך, אמוציונלי ומאוד בלתי צפוי. וזה הכי מתוק לעלות בדקה התשעים.

ליגה ג', כאן 11. לקריאת כל הריקאפים מהעונה השניה