למה לא ברביבאי: היא אישה. היא חדשה. וזה לא מספיק לעיר הזאת
הניתוק מהרוח התל אביבית, הקמפיין החלש (שלא באשמתה) ונעדר החזון לעתיד העיר, ההתבטאויות המדאיגות בנושאי תחבורה ועירוניות, הפסיביות מול ההפיכה המשטרית. לא חסרות סיבות לא להצביע לאורנה ברביבאי. ורוני בר שמחה למנות את כולן
בואו נתחיל מזה שאין לי שום דבר עקרוני נגד אורנה ברביבאי. היא נראית כמו אישה שצריכה להיות בפוליטיקה, עתירת הישגים כאלופה הראשונה בצה"ל, ומאז כניסתה לפוליטיקה היא מתנהלת גם בה באופן מעורר הערכה. אני אישה והייתי שמחה לראות יותר נשים בראשות יותר ערים. אין לי גם שום דבר עקרוני בעד רון חולדאי. גם אני, כמו כל אזרחית דמוקרטית סבירה, חושבת ש-25 שנים בראשות העיר זה יותר מדי. אבל הרצון בהתחדשות שלטונית ובייצוג נשי הם לא תנאים מספיקים כששוקלים למי להצביע בבחירות האלה, הן פשוט חשובות מדי.
>> למה לא חולדאי: צריך לדעת מתי ללכת הביתה. עכשיו זה זמן טוב
מערכת הבחירות הזאת לא הייתה הוגנת לברביבאי. היא לא הייתה יכולה לעשות קמפיין בזמן המלחמה, בעוד חולדאי כראש העיר שוטט לו בין חמ"לים והשיק פארקים חדשים ומחודשים ברחבי תל אביב-יפו. אבל גם כשהייתה לה הזדמנות לפרוץ את הדממה התקשורתית לגבי הבחירות, לא שמעתי ממנה שום דבר מעניין, שום חזון פורץ דרך לעתיד העיר, שום תפיסה חדשנית לגבי ניהולה. חיפשתי ראיונות שלה, חיפשתי התבטאויות מפתח שלה, חיפשתי סיבה באמת טובה להצביע לה. שמעתי רק הצהרות עמומות שגובלות בפופוליזם.
שום דבר שאורנה ברביבאי אמרה לאורך המרוץ שלה לראשות העיר, ועוד יותר מכך בדרכה הציבורית והפוליטית לפני כן, לא מעיד על זיקה מיוחדת לתל אביב. לפני הצגת מועמדותה היא מעולם לא התבטאה בשום נושא שקשור לתל אביב-יפו, ומעולם לא עמדה בקולניות לצד הרוח התל אביבית כשזו הותקפה שוב ושוב בידי מכונות הרעל של נתניהו. אני מוכנה להתערב שרוב תושבי העיר אפילו לא ידעו שהיא תל אביבית עד שיאיר לפיד שלח אותה לכבוש את בניין המועצה. גם חולדאי לא היה תל אביבי במיוחד כשנבחר לתפקיד ב-1998, אבל עברו 25 שנים ולזמן יש גם יתרונות. עכשיו הוא תל אביבי כמו פיתה ב-70 שקל.
הניתוק של ברביבאי מתל אביב מתגלה כמשמעותי כשהיא מדברת על סוגיות עירוניות מרכזיות ואקוטיות כמו דיור ותחבורה. לקח לנו, התושבים, כמה קדנציות טובות לשכנע את חולדאי לאמץ עמדות פרוגרסיביות בכל הקשור לתחבורה ציבורית, תכנון עירוני, שבילי אופניים והפסקת תעדוף הרכב הפרטי. אין לתל אביב זמן לשכנע עוד ראש עיר שמרן עם תפיסת עירוניות של רס"ר בבקו"ם שרוצה להוסיף נתיבים לכבישים כדי "לצאת מהפקקים" ולדאוג למקומות חנייה לכולם. מדבריה של ברביבאי בנושא נראה כאילו כלל לא עקבה אחר ההתפתחויות בתפיסה האורבנית בעשור האחרון, והיא לגמרי עשויה להחזיר את העיר לאחור בתחום החשוב הזה. דווקא סגניתה המיועדת, ציפי ברנד, הציגה חזון מעניין במהלך מערכת הבחירות ונראית כמו מועמדת מתאימה בהרבה ממנה.
יש הרבה דברים שצריך לשפר ולתקן בתל אביב, אבל אורנה ברביבאי לא שכנעה אותי שהיא בהכרח יודעת מהם וכיצד לשפר אותם. זאת תהיה הפעם הראשונה שאני מצביעה לחולדאי בכל מערכות הבחירות שהתמודד בהן, לא מעט כי הייתה לו קדנציה טובה שבה תל אביב התקדמה ברוב החזיתות. גם העמידה הנחושה שלו בקפלן נגד ההפיכה המשטרית עומדת לזכותו, בזמן שאת ברביבאי לא ראינו שם, לא שמענו מספיק ובטח לא בווליום הרצוי מול הגל הפשיסטי ששטף את הארץ, ממש כמו הבוס שלה יאיר לפיד. וזה כבר דיל-ברייקר אמיתי. אני רוצה ראש עיר אישה. אני רוצה ראש עיר חדש. אני אמתין בסבלנות להזדמנות הבאה. ולמועצה? תצביעו חוזה-חדש-מרצ. האנשים שהובילו את המחאה יודעים מה לעשות עם הקול שלכם.