לעולם לא עוד. לנו
כמו בכל לילה, גם השבוע מאות מבקשי מקלט הצטופפו בקור ובגשם בתור ללשכת רשות האוכלוסין שבפלורנטין בשביל לנסות להגיש בקשת מקלט. ביקור מצולם במקום הכי עצוב בתל אביב
גם השבוע התייצבו כבר בשעות הערב מאות מבקשי מקלט בתור ללשכת רשות האוכלוסין שבפינת סלמה ואברבנאל ועמדו כל הלילה בקור ובגשם, רק כדי לקוות לתפוס אחד מהתורים הספורים כדי להגיש את בקשת המקלט שלהם. זה כנראה לא יעזור להם. המדינה שהוקמה על הגחלים של רצח העם האכזרי בהיסטוריה ועל בסיס רגשות האשם של העמים שהפנו ליהודים עורף כשאלה חיפשו מקלט מהתופת – המדינה הזו ממשיכה בכל הכוח לקדם את גירושו של מי שבעצמו ברח מרצח עם.
כשנוח למנהיגים שלנו הם לא מתביישים להזכיר את השואה כלקח היסטורי לחשיבות עוצמתנו הביטחונית. כשמישהו מתחנן על חייו כאן, הם לגמרי שוכחים את הלקח המוסרי שלה. כשזה מתאים להם הם משוויצים בחוסנו של המשק הישראלי, ומדגישים כמה זה נס בכלכלה העולמית הרעועה. אבל כשכמה אלפי פליטים, מתוך עשרות מיליונים שבורחים מקרבות ברחבי העולם מבקשים עזרה, המנהיגים שלנו מבהירים כמה לדאוג להם יביא לקריסת החברה. כנראה מבחינתם המסר האמיתי של השואה הוא לא "לעולם לא עוד", אלא לעולם לא עוד *לנו*. ושהיתר יישרפו.
