המדריך המלא: 10 הכללים לרכישת יצירות אמנות מבלי לקרוע את הכיס

מימין פרינט של ניצן מינץ ודדה משמאל ציור של טל גולני. כל הצילומים של רעות ברנע, מתוך האוסף הפרטי
מימין פרינט של ניצן מינץ ודדה משמאל ציור של טל גולני. כל הצילומים של רעות ברנע, מתוך האוסף הפרטי

מתברר שאתם לא חייבים להיות טייקונים גדולים כדי לרכוש אמנות טובה ולמלא את הבית (או הדירה) שלכם ביופי. רעות ברנע, פריקית של אמנות, צברה אוסף נאה על בסיס התפיסה הזו ועכשיו משתפת אתכם בעשרת כללי האצבע שלה. זה עדיף בהרבה על פוסטר של איקאה, האמינו לנו

9 במאי 2021

בשנתיים האחרונות התחלתי לקנות אמנות. בקטנה. ממש בקטנה. כאילו, הייתי מתה לעשות את זה יותר אבל על פניו, אמנות היא עניין יקר. לצד העובדה הקצת מצערת (אך הגיונית) הזו הגעתי למסקנה שאין הרבה דברים נוספים שגורמים לי אושר יותר מלתלות לעצמי בבית עבודה של אמן או אמנית שאני אוהבת. באמת. מלא אושר. לא יכולה אפילו להסביר כמה. זה לא הפתיע אותי כי אני ידועה כאחת שמתרגשת מאמנות על בסיס די יומיומי, מה שכן הפתיע אותי הוא שבזכות זה גיליתי שגם אנשים סביבי, כאלה שלא בהכרח מתעסקים וחיים את התחום בכל רגע נתון, רוצים לרכוש גם הם.

יצירה של זויה צ'רקסקי
יצירה של זויה צ'רקסקי

ואז מגיע עניין הכסף, שרוב הזמן הוא באמת מגביל (אם לא הייתי מוגבלת בו בטוח שכבר הייתי קונה פי מיליון, אפילו שבדירת שני החדרים וחצי שלי כבר אין יותר מקום לתלות כלום). אבל, במהלך השנים האחרונות בהן אני נטועה עמוק בתוך הסצנה המקומית, גיליתי גם אני שאפשר לקנות אמנות, מדי פעם, גם בלי לשבור תכניות חיסכון. זה לא חייב להיות עשרות אלפי שקלים וזה אפילו לא חייב להיות אלפי שקלים. לפעמים גם במאות אפשר למצוא דברים לא רעים שיעשו לכם שמח בלב הרבה יותר מעוד פוסטר מאיקאה. איך? איפה? טוב ששאלתם:

עקבו אחרי אמנים ברשתות: אנחנו ב-2021, בסיומה של שנת סגרים, וגם האמנים שלא ממש היו בקטע למדו בעל כורחם להשתמש ברשתות החברתיות (כלומר פייסבוק ואינסטגרם. בטוויטר עדיין קשה יחסית לאתר אותם). שווה לעקוב בלי קשר, כי למה לא להעשיר לכם את הפיד באימג'ים יפים, אבל גם כדי להישאר בעניינים ולהיות מודעים לאירועי סטודיו פתוח ומכירות פרטיות שאמנים מקיימים לא פעם, שבדרך כלל מפורסמים רק ברשתות – אז אם לא תעקבו, לא תדעו. בנוסף, יש אמנים שמציעים מקבצים של עבודות באמצעות קטלוגים דיגיטליים, שישלחו אליכם למייל אם רק תעקבו ותתנו סימן. ואם אתם מכירים ואוהבים את הסגנון וסומכים על האמן – גם ככה כבר אפשר לקנות.

לכו לאירועי סטודיו פתוח ומכירות פרטיות: זו כנראה הדרך הכי שווה היום לרכוש אמנות איכותית במחירים סבירים. לא *כל* האמנים עושים את זה, אבל כשהם כבר עושים את זה – זו הזדמנות פז לקפוץ לסטודיו, להתרשם מכל מה שעומד למכירה (ואולי, אם יהיו נחמדים אליכם, גם ממה שלא). תסמכו על האמנים שהם יודעים לתמחר את העבודות שלהם ואל תתחילו להתמקח משל הייתם בדוכן בקאווסאן, אבל תביאו בחשבון שאם יהיה להם כיף בחברתכם – אולי גם תקבלו מחיר יותר סבבה. מעבר למכירות בסטודיו עצמו, יש גם אירועי מכירה פרטיים, כמו למשל סלון החורף של האוצרת קרן בר-גיל בביתה ברמת השרון (איך יודעים מתי? עוקבים!) ועוד יוזמות מהסוג הזה, שאפשר להתרשם בהן מעבודות של כמה וכמה אמנים במקביל.

יצירה של ורד אהרונוביץ
יצירה של ורד אהרונוביץ

צאו לראות תערוכות: אם לא תצאו, תסתובבו ותכירו – גם לא באמת תדעו מה קיים בשוק. נכון שהכל היום באינסטגרם, אבל כשמדובר באמנות יהיו מצבים בהם תשנו את דעתכם ב-180 מעלות כשתראו את העבודה במציאות. משהו שנראה לא משהו בכלל על גבי המסך יכול להתגלות כדבר שהכי ירגש אתכם פייס טו פייס, וגם להפך. לא צריך להיות מהמפריזים כמוני שמנצלים כל דקה פנויה שלהם לטובת העניין, אבל סיבוב תערוכות פעם בכמה חודשים יעזור לכם לקבל קצת מושג לגבי סצנת האמנות המקומית המאוד עשירה שפועלת פה, ובטוח לגלות עוד הרבה כאלה שלא היכרתם – שיש מצב שגם תרצו לארח אצלכם בסלון.

השתתפו בסיורים מודרכים: אם יצא לכם פעם להיכנס לגלריה ולהרגיש שאתם לא מבינים כלום, קודם כל – ברכות, אתם לא היחידים. אם הייתם רוצים להבין (והייתם, ברוב המקרים), נסו להגיע לתערוכות בזמן שהאמן או האוצר נמצא בחלל התערוכה, או הכי טוב – השתתפו בסיורים מודרכים. יש הרבה כאלה בעיר (וגם בארץ), ונכון שאמנות היא בעיקרה מדיום ויזואלי אבל לפעמים ההסבר עושה את כל ההבדל. ותמיד יכול להיות שמשהו שנראה לכם במבט ראשון לא מובן או לא ברור – יהפוך להיות בדיוק הדבר הזה שהכי תתחברו אליו.

מורן קליגר (מסגרת שחורה), שלוש גלויות מפרויקט הגלויה הסודית ביריד צבע טרי ושתי עבודות של אמנית הרחוב אימג'נרי דאק (הברווז הדימיוני)
מורן קליגר (מסגרת שחורה), שלוש גלויות מפרויקט הגלויה הסודית ביריד צבע טרי ושתי עבודות של אמנית הרחוב אימג'נרי דאק (הברווז הדימיוני)

בקרו במכירות התרמה: מכירות התרמה הן עניין מאוד פופולארי בארץ (וגם בעולם). מדובר בדרך כלל בתערוכות קבוצתיות גדולות ומרובות משתתפים שמוכרות במחירים נגישים (עד נגישים מאוד) יצירות אותן תרמו האמנים לטובת מטרה ראויה כזו או אחרת. בין הגדולות והפופולאריות אפשר לציין את המכירה השנתית למען ספריית לוינסקי, את "לחם ושושנים" של ארגון מען וסינדיאת הגליל ועוד. גם גלריות שיתופיות כמו חנינא ו-p8 מקיימות אחת לשנה תערוכות מכירה שהכסף שנאסף בהן הולך לטובת המשך תפעול הגלריות (שאינן מסחריות בשאר השנה). בכל אלה אפשר למצוא עבודות במחירים של אלפי ואפילו מאות שקלים, ובאמת שלפעמים יש בהן אחלה מציאות. השנה, כמו כל דבר אחר בעולם בערך, גם חלק מהן עברו לפורמט מקוון, אבל אם הן כן מתקיימות פיזית – שווה לעשות את המאמץ וללכת לראות בעיניים, ואז לבחור.

תגיעו מוקדם (או מאוחר): אם מדובר במכירות רשמיות סטייל ספריית לוינסקי, שהמחירים בהם הם קבועים, שווה תמיד להגיע כמה שיותר מוקדם, לפני שהדברים השווים נחטפים. העניין הזה תקף על אחת כמה וכמה בירידים מסוג "צבע טרי" (סליחה, על מי אני עובדת, אין מסוג. אלא אם כן אתם פוקדים בקביעות את "ארט באזל", זה *רק* יריד צבע טרי) – אליו באמת כדאי להגיע מוקדם. אבל דווקא במקרים של סטודיו פתוח, למשל, שאין בו מחירים קבועים מראש, יש סיכוי שאם תגיעו שנייה לפני הסוף תוכלו לקבל מחיר ידידותי אפילו יותר (על מה שנשאר, כמובן).

יצירה של אורן פישר
יצירה של אורן פישר

רכשו פרינטים במהדורות מוגבלות: אין לכם תקציב ליצירת אמנות מקורית? קנו פרינטים במהדורות מוגבלות. לא מעט אמנים מציעים כאלה של העבודות שלהם, בין אם מדובר בצילום (מה שנפוץ יותר) ובין אם בציור. לאור העובדה שמדובר בפרינט המחיר יורד משמעותית ואפשר למצוא כאלה שווים בהחלט בכמה מאות שקלים. רק שימו לב שהוא ממוספר וחתום, אחרת מה זה שווה.

בקשו מתנות משותפות מחברים: אתם חוגגים יומולדת? מעבר דירה? חתונה? גירושים? חברים שואלים אתכם מה אתם רוצים במתנה? בקשו אמנות. נכון שאם אתם לא מסתובבים עם אנשים מהעשירון העליון (שבטח קוראים לזה "מילייה") רוב החברים שלכם לא יוכלו להרשות לעצמם לפרגן לכם ביצירה מדי שנה, אבל – מה רע בלבקש מכמה חברים להתאגד יחד? ובמקום עוד דינר במסעדת שף או סופ"ש בצימר בצפון, לפנק אתכם בעבודת אמנות מקורית? תחשבו על זה, זה סידור לא רע בכלל.

יצירה של עידו מרקוס
יצירה של עידו מרקוס

הציעו בארטרים: פעם, כך מספרים, מנשה קדישמן ז"ל היה יושב במסעדות וכשהגיעה העת לשלם היה מוציא דף ועט, ובמקום כסף – משאיר ציור. היום לא בטוח שזה יתקבל באותה הצורה (אלא אם כן אתם קדישמן, אבל בואו), אבל זה לא אומר שלאמנים אין צרכים ורצונות כמו לכולנו – מה שחלק ניכר מהם יסכימו לקבל בחינם, תמורת עבודות. אז אם יש לכם שירות, או מוצר, או כל דבר אחר להציע שבדרך כלל הייתם גובים עבורו תשלום, תחשבו על להציע אותו לאמן החביב עליכם תמורת יצירה. כי גם הם ישמחו למסאג', גם הם קונים יין וגם הם צריכים מדי פעם בייביסיטר לילדים. סתם, זורקת רעיונות.

מצאו לעצמכם חברים אמנים: יש לכם חברים מוזיקאים שמארגנים לכם חינמים להופעות? חברים גרפיקאים שמעצבים לכם כטובה לוגו לפודקאסט? זה הזמן להשקיע גם בחברים אמנים. לא צריך לכוון גבוה מדי, סביר להניח שהלו"ז החברתי של דמיאן הירסט כבר מלא, אבל וואלה יש גם כמה כאלה לא רעים בכלל ממש פה בינינו. ואפילו נחמדים. ואז גדל הסיכוי לקבל הודעות כמו "אני מפנה את הסטודיו, כל מה שלא תקחי הולך לפח" (לקחתי. ברור שלקחתי).