"הממשלה לא רואה בנו בני אדם. בשבילם אנחנו כמו חיה שאפשר להתעלל בה"
סאפורה טאקלה הייתה עם חברות ליד גינת לוינסקי כשהמהומות פרצו אתמול בדרום תל אביב. בטור אישי היא מספרת על מה שראתה שם: "שמענו שוטרים צועקים ואז הם התחילו לירות אל כיוון הקהל. שני גברים נפגעו מהכדורים ושכבו מחוסרי הכרה על הארץ, באמצע הגינה. ברחנו משם ופחדנו על החיים שלנו"
אנחנו ידענו שזה מה שיקרה. כל קהילת הפליטים האריתראית בישראל ידעה שזה מה שיקרה. כולם ידעו שהפסטיבל של תומכי הדיקטטורה באריתראה ייגמר במהומות, כי זה מה שקרה בכל מקום בעולם שבו הם רודפים את מי שנמלטו על נפשם מהרצחנות של שלטון הנשיא איסאיס אפוורקי. כולם ידעו והודיעו למשטרה, והודיעו לרשויות, וביקשו לעצור את זה. אף אחד לא עשה כלום וכולם יודעים למה.
הייתי עם חברות שלי ליד גינת לוינסקי, כמו בכל שבת, ידענו שיהיו מהומות ורצינו להתרחק, אבל המהומות הגיעו אלינו. ראינו גברים אריתראים בורחים מתומכי משטר אריתראים ואת כולם בורחים מהשוטרים, שמענו את השוטרים צועקים ואז הם התחילו לירות אל כיוון הקהל. אני לא יודעת אם הם ירו כדורי גומי או אש חיה, אני לא מומחית, אני כן יודעת ששני גברים נפגעו מהכדורים ושכבו מחוסרי הכרה על הארץ, באמצע הגינה. ירו בהם כי הם שחורים. ברחנו משם ופחדנו על החיים שלנו.
לא ידענו לאן ללכת. בכל מקום היו שוטרים אלימים ומאיימים שצעקו עלינו למרות שהלכנו עם ידיים מורמות בכניעה, כדי שיהיה ברור שאנחנו לא קשורות למהומות. בשלב מסוים נתקלנו בשני תומכי דיקטטורה מאריתראה והם קיללו אותנו והניפו מקלות. ברחנו גם משם. אחרי שעה שהתחבאנו בחדרי מדרגות הצלחנו להגיע לבית של חברה בכניסה עמד שוטר שלא רצה לתת לנו להיכנס. ביקשנו בעברית מנומסת ובדמעות שיתן לנו להגיע לבית של חברה שלנו, והוא איים עלינו עם הרובה שלו. בדיוק באותו זמן קראו לו במכשיר הקשר והוא הלך, אבל לפני שהלך קילל אותנו "מסתננות שרמוטות".
אחר כך דיברנו קצת בבית. בכינו הרבה. ניסינו ליצור קשר עם משפחה וחברים כדי לדעת שהם לא נפגעו. דיברנו על מתווה האו"ם שנתניהו הסכים לו ב-2018 וכמה נורא שתוך יום אחד הוא חזר בו ולקח מכולנו את התקווה לחיים טובים יותר במקום אחר. תחזירו את המתווה הזה מחר ולא יישאר אצלכם אריתראי אחד. הממשלה שלכם השאירה אותנו פה בכוח, מתוך כניעה לקיצוניים. מעטים מאוד מאיתנו, אם בכלל, היו רוצים להישאר כאן. הממשלה והמשטרה פה לא רואים בנו בני אדם. בשבילם אנחנו כמו חיה שאפשר להתעלל בה.
יש הרבה ישראלים טובים בתל אביב שעוזרים לנו, ובזכותם אנחנו מצליחות לשרוד פה, אבל אחרי שברחנו מאריתריאה כדי שלא ירצחו אותנו אנחנו מזהות מקומות שמסוכנים לנו. תל אביב מסוכנת לנו עכשיו. הממשלה שלכם משתפת פעולה עם הדיקטטורה באריתריאה ועוזרת לתומכי הדיקטטור אפוורקי לרדוף אותנו. איך זה שמדינת ישראל כל כך רוצה להעיף אותנו, אבל מאפשרת למי שתומכים בשלטון הרצחני באריתריאה להישאר כאן?
מה שקרה אתמול בתל אביב לא היה צריך לקרות, אבל הממשלה שלכם נתנה לו לקרות כדי שאחר כך תוכל להשמיץ את הקהילה האריתראית כולה ולדבר שוב על הגירוש שלנו. את בקשות המקלט שלנו עדיין לא בודקים. אני מקווה שיש מספיק ישראלים שיזכרו שאנחנו כאן כי נתניהו השאיר אותנו כאן, שיזכרו שגם אנחנו בני אדם, שיזכרו איך ההורים שלהם והסבים שלהם ברחו ממקומות שבהם ניסו להרוג אותם. חזרתי הביתה וראיתי את ההרס ברחובות ואת החלונות המנופצים וקראתי הודעות בווטסאפ על חברים שנפצעו ומאושפזים. ירדו לי דמעות כל הדרך.