מה ראינו בלילה: 5 סדרות שהפכו לנו את השבוע ליותר מעניין

1. ויקינגים: ולהאלה

מה שטוב בסדרה כמו "ויקינגים: ולהאלה" זה שאתם יודעים בדיוק למה לצפות. הסדרה, שהתחילה כדרמה של ערוץ ההיסטוריה הקנדי – לא בדיוק הכר הפורה ביותר לדרמה הטלוויזיונית הבאה שלכם – הפכה להתמכרות מפתיעה עבור לא מעט אנשים, בטח כשכל שש העונות שלה נחתו בנטפליקס. הסיבות? רבות ומגוונות, החל מהצורך העז שלנו, שנוצר עם "משחקי הכס" ומסרב לעזוב, בגרזנים, אלימות, תככים, מלכים ועירום. לא בהכרח בסדר הזה.

אבל זה לא רק זה, כמובן. זו גם העובדה שזו באמת סדרה טובה. לא טובה מהסוג של "22 סדרות הטלוויזיה הכי טובות של 2022 שמתחילות באות ג'", טובה מהסוג הטוב, הסולידי, לאנשים שיודעים שהדירוג הכי כיפי ב-IMDB הוא 7.2. ההפקה איכותית, הצילומים פצצה, השחקנים כריזמטיים אפילו שלא ברור איך השיער שלהם נראה כל כך טוב (היה שמפו במאה ה-11? אנחנו לא בטוחים שהיה שמפו במאה ה-11), והיא גם באמת השתפרה מעונה לעונה. בכלל, בשלב הנוכחי אפשר גם להפסיק להתייחס אליה כגילטי פלז'ר ולדבר עליה פשוט בתור פלז'ר.

2. פוינט ברייק

"נקודת שבירה" היא הסדרה החדשה מהצוות שהביא לכם לפני מספר שנים את "F1: Drive to Survive", שהכניס אינספור צופים לתוך הקרביים של פורמולה 1 – ענף ספורט מוכר, אהוב, אבל בו זמנית גם נישתי. ובזכות הסדרה ההיא, כאלו שממש לא התעניינו בו קודם עכשיו מכורים בלי שום אפשרות או רצון להפסיק. ועכשיו זה בדיוק מה שהם רוצים לעשות לכם עם טניס.

"נקודת שבירה" היתה יכולה להתמקד בשמות ענק כמו פדרר או סרינה וויליאמס – מה שבוודאי היה מעורר הרבה עניין – אבל אלו אנשים שחיו חיים שלמים באור הזרקורים והם יודעים בדיוק איך להתנהל מול מצלמה, איך להתראיין, מה להגיד, איך לנשום. במקום זאת, "ברייק פוינט" מתעניין דווקא בדור של טניסאים צעירים – כמו ניק קירגיוס, שניצח את נדאל כאנדרדוג ענק (ב-2014, כשהיה רק בן 19 ומדורג 144 בעולם) – ומאז ניהל קריירה מלהיבה אך לא אחידה. גם העיסוק של הסדרה בבריאות הנפש בעולם הספורט המקצועני (עכשיו הבנתם את כפל המשמעות בשם?) הוא חשוב ומעניין.
פוינט ברייק, עכשיו בנטפליקס

3. האחרונים מביננו

זהו, אחד האירועים הטלוויזיונים שעולם הגיקים הכי חיכה לו בשנה החדשה קרה. העיבוד למשחק המחשב המונומנטלי "The Last Of Us" הוא כאן, הביקורות מסכימות שהוא מצוין, המעריצים נרגעו שעשו כבוד ליצירה האהובה שלהם. עכשיו אפשר לשים לרגע את גודל המעמד בצד ופשוט ליהנות מסדרה פוסט-אפוקליפטית חדשה, עם קרייג מאזין ("צ'רנוביל") מאחורי המצלמה ופדרו פסקל ובלה ראמזי (שניהם כוכבי "משחקי הכס") לפניה.

באופן מעניין, הסדרה משלימה סוג של מעגל – היא מעדכנת את הנוסחה של "המתים המהלכים", שהתחילה טוב ומעניין ואז נשחקה באינספור עונות מיותרות באמצעות עיבוד למשחק בן עשור שבתורו, הושפע ממנה לא מעט. הצילומים מופלאים, הזומבים (שעד כה ראינו די מעט מהם, ובכל זאת) גם מפחידים וגם מעוצבים יפהפה – הם לא גופות רקובות אלא בני אדם שפטרייה טפילית השתלטה עליהם ואשכרה פורחת מתוך הגוף שלהם, מה שיוצר חיזיון מחריד וכובש בו זמנית. ולמרות שהעלילה עוד לא בדיוק התחילה, כבר ברור שהסדרה נדבקת לתסריט של המשחק באופן נאמן למדי, ובגלל שמדובר באחד המשחקים שקטפו הכי הרבה שבחים על הכתיבה שלהם – אל תדאגו. יהיה מעניין. אנחנו כבר הספקנו להתלהב מהפרק הראשון, וגם ליצור מדריך מקיף לכל מי שרוצה להיכנס פנימה.

4. "אחוזת המילפיות"

"אחוזת המילפיות", שעלתה השבוע ברשת TLC (רשת הידועה על ריאליטי הטראש חוצה הגבולות שלה), מרגישה כמו פארודיה – ובצדק. הרי לפני 14 שנה היתה זאת טינה פיי ב-"30 רוק" שיצרה את "אי המילפיות", ואמנם בגרסה של 2023 אין תלמידי כיתה ח', כי זה לא חוקי – אבל מה שכן יש זה שמונה נשים שנעות סביב גיל חמישים (הצעירה בת 43, המבוגרת 59) ומגדירות את עצמן מילפיות, עוברות לגור בוילה אחת עם 8 גברים בראשית שנות ה-20 שלהם. עד כה מוזר, אבל לא קיצוני. אבל רגע, יש טוויסט, והוא איכסה מושלם של ריאליטי.

אולי שאלתם את עצמכם למה קוראים לזה "אחוזת המילפיות" ולא "אחוזת הקוגריות", ואם כן – אתם מבלים יותר מדי באתרי פורנו. מה שהופך את המילפיות לכאלה הוא הרגע המפתיע בפרק הראשון בו מתגלה שהבחורים הצעירים הם למעשה הבנים של המילפיות. כלומר, כל מילפית נאלצת לחזר אחר הבחורים הצעירים לצד בנה, שמצידו ינסה לצוד איזה מילפית מבלי שאמא תפריע. אדיפוס הקליט כמנוי.

5. "מופע שנות ה-90"

נוסטלגיה היא אלמנט עוצמתי, ואין מי שיודע את זה כמו נטפליקס – שירות סטרימינג שהחייה כל כך הרבה סדרות עד שטכנית אפשר לקרוא לו בית קברות לחיות טלוויזיה. אבל עכשיו, אחרי ציפייה ארוכה, הם משיבים את סדרת הטלוויזיה שבעצמה נולדה בתור החייאה נוסטלגית של עשרים שנה לפני כן, וכך "מופע שנות ה-70", שהחלה את שידוריה בניינטיז, הפכה ל-"מופע שנות ה-90", עשרים שנה אחרי, ב-2023. מבולבלים? גם אנחנו, אבל נראה לנו שיש מה לצפות ל"מופע שנות העשרה" ב-2047.

וכפתורי הנוסטלגיה ילחצו חזק, תהיו בטוחים. אריק ודונה (ביחד, ועם ילדה), קלסו וג'קי (ביחד, ועם ילד), פז (בתור ספר, ואולי סוף סוף מחוץ לארון) ואפילו הסטלן הכי אהוב עלינו חוזר. לא, לא הייד, אלא ליאו (בגילומו של טומי צ'ונג האפוי תמידית). למה לא הייד? כנראה כי  דני מסטרסון, שגילם את הסטלן הקונספירטור החשוד, עומד כיום בפני משפט על תקיפה מינית של ארבע נשים שונות. אבל די עם חדשות מבאסות כי היי! הם מדברים על סיאטל! קיצר, זה לא הולך להיות הבינג' הכי מעמיק שלכם – וזה לא שסדרת המקור היתה כזו גאונית – אבל בהחלט עשוי להיות כיף.
"מופע שנות ה-90", עכשיו בנטפליקס