מה רואים הלילה: אם בוב אודנקירק רוצה לעשות סדרה קלילה, מגיע לו

זה יכול להיות קשה, לחזור לטלוויזיה אחרי שסיימת את התפקיד המכונן של הקריירה שלך – ויש לנו מספיק הוכחות לזה (ע"ע "קללת סיינפלד"). אבל "קשה" זה לבני תמותה רגילים, ובוב אודנקירק הוא בוב פאקינג אודנקירק, שבקושי סיים לפני חצי שנה כהונה מצטברת של 13 שנים בתור סול גודמן/ג'ימי מקגיל, העורך דין הנכלולי שהוא גילם תחילה ב"שובר שורות" ואז ב"סמוך על סול" – שצריך לומר, התעלתה עליה לבסוף כמעט בכל פרמטר – והנה כבר חזר למסך בסדרה חדשה של AMC (שמגיעה כרגע למסכים הישראלי דרך הויאודי של yes).

במקום לנסות להיאבק על תפקידים קולנועיים גדולים, בוב אודינקירק לקח צעד הצידה מהציפיות – ופשוט עשה מה שבא לו. ומה שבא לו זו סדרה קטנה, עדינה, מצחיקה ומדכאת על מרצה לספרות (מבוססת על הרומן Straight Man של ריצ'ארד רוסו) בשם "המזל של האנק". כן, הוא בדיכאון. כן, הוא די פריבילג וגם הטיפוסים הסובבים אותו פריבילגים, והסקנדלים הכי גדולים שהולכים להיות כאן הם קנאת סופרים וסכסוכים בין מרצים לסטודנטים, עוד יותר פריבילגים מהמרצים שלהם. אבל מה שמעניין כאן הוא לא רק הקאמבק הזריז של אודנקירק, אלא גם השם של אחד היוצרים: פול ליברשטיין, או בשבילכם – טובי, איש ה-HR העגמומי מ"המשרד", שגם היה תסריטאי בכיר בסדרת המופת, עוד שם לא צפוי ברשימת הקרדיטים הוא של הבמאי של הפרק הראשון: לא אחר מאשר פיטר פארלי, שביים יחד עם אחיו בובי שורה של קומדיות ניינטיז ענקיות כמו "טיפשים בלי הפסקה".

כעת, כאמור, הסדרה מגיעה ל-yes וזה מה שכתב לנו עמית קלינג בביקורת עליה: "'לאקי האנק' היא סדרה קטנה, נישתית ואינטלקטואלית. בהחלט יהיו צופים שלא יהיה להם כוח לפטפטת האינסופית שלה, לסוודרים ולספריות. זה לא לכולם – אבל מי שהוא כן קהל היעד שלה, כנראה שיתאהב בה מיידית. חיי האוניברסיטה נוטים להיראות כמו משהו חשוב במידה אינסופית כשאתה נמצא שם – וזניח, מנותק ופריבילגי לחלוטין כשאתה לא. "לאקי האנק" דורשת מהצופה להתאזן בשתי נקודות המבט האלו בו זמנית: כוחה הוא בקטנוניותה, אבל בשביל להנות ממנה צריך גם להתמסר לעובדה שבשביל המרצים הבינוניים במכללה הבינונית הזאת, היא גדולה יותר מהיקום כולו".

"לאקי האנק", ימי ראשון ב-AMC, והחל מה-4.4 גם ב-yes (בשם "המזל של האנק")