מה רואים הלילה: האמת מתחבאת בין דרמת רצח לדוקו פשע אמיתי

אינפלציית סדרות הרצח שעל המסך שלנו הובילה למצב שבו כל סדרה חדשה מנסה לייחד את עצמה. זה כנראה מה שקורה כשהביטוי "מבוסס על מקרה אמיתי" נשחק, וכוכבים גדולים כבר לא מביאים את הקהל. הסדרה הבריטית "אני, ג'ק רייט" לא בורכה באף אחד מהתנאים האלו, בין היתר כי היא בריטית, וכנראה שזו הסיבה שבחרה לבנות ייחוד דווקא דרך הצורה שלה, שמשתמשת באופן חכם בשני סוגי יצירה שונים – האחת דרמת רצח רגילה אך עשויה היטב, והשני דוקו-פשע מסוגנן (ומתוסרט, כמובן) שמספק פרספקטיבה אחרת לאותו הרצח.

ראשית הסדרה מתחיל משמה – שזו הדרך הרשמית לפתוח צוואה. ואכן, הסדרה מתילה עם מותו של איל הנדל"ן ג'ק רייט (טרבור איב, "להעיר את המתים"), שנמצא באחוזתו הכפרית במה שעל פניו נראה כהתאבדות. עם קריאת צוואתו מסתבר שהוא גם השאיר את אשתו הנוכחית, בנם המשותף ובניו מהנשואים הראשונים נותרו ללא דבר מ-40 מיליון לירה שטרלינג, בעוד נכדתו אמילי מקבלת את השליטה על החברה ואת רוב הכסף. וככל שהחקירה מתקדמת, כך גם נהיה ברור שלא מדובר בהתאבדות, אלא ברצח.

מאחורי הסדרה הבריטית הזו עומד היוצר כריס לאנג, שעומד מאחורי "בלתי נשכח" ו"חף מפשע", כך שבבירור מדובר באדם בעל ניסיון בתחום, מה שמסביר את הרצון להשתעשע בפורמטים. לצידו מתווספים מספר שחקנים בריטים מכובדים כמו ג'ון סים ("דוקטור הו"), ניקי אמוקה-בירד ("לות'ר") בתפקיד האישה השלישית השבורה, וג'מה ג'ונס ("יומנה של בריג'יט ג'ונס"). ששת הפרקים של המיני-סדרה עלו במלואם ל-yes, ועם 45 דקות בממוצע מדובר בבינג' בריטי למהדרין, עם טוויסט מחוכם בדרך לגלות את האמת.
"אני, ג'ק רייט", עכשיו ב-yes