מה רואים הלילה: זאת סדרת אייטיז אבל זאת לא *עוד* סדרת אייטיז

גל הנוסטלגיה לאייטיז נמצא על אדי הדלק האחרונים שלו, אם בכלל נותר עוד מי שמתגעגע, והמסכים מלאים בגוויותיהן של סדרות שהן קורבנות אופנה שהגיעו למסיבה קצת מאוחר מדי, כמו "Pose" של FX על סצנת הבולרום הלהט"בית-ניו-יורקית באייטיז או "Glow" של נטפליקס שעסקה בסצנת ההיאבקות החופשית של האייטיז. שתיהן היו סדרות חביבות למדי שהלכו ואיבדו גובה יחד עם אובדן העניין ההדרגתי בעשור המקושקש ההוא ששינה את פני התרבות. "פיזיקל" של אפל TV+, שחזרה בשבוע שעבר לעונה שלישית ואחרונה, נראית בהקשר זה כמו עוד מאותו דבר. אבל היא לא.

>> המסך הענק: 20 סדרות הטלוויזיה הכי טובות עכשיו
>> אוגוסט בנטפליקס: 9 סדרות וסרטים שיעשו לכם את החודש

"פיזיקל" מתרחשת בקליפורניה של שנות ה-80 ומתמקדת בדמותה של שילה רובין, עקרת בית נואשת שבעלה מתעלל בה נפשית. בעונה הראשונה היא מגלה את המחול האירובי ונכנסת חזק לסצנה, על כל בגדי הספנדקס והלייטקס הצבעוניים שכרוכים בכך פלוס חותלות ומגבי זיעה ופסקול פופי תואם, ומשם מתחיל מסע של ישועה עצמית שבמהלכו היא הופכת לכוכבת מחול אירובי עם קלטות וידיאו פופולריות על כל ההעצמה הנשית שכרוכה בכך. אבל בניגוד לרוב הדרמות שבוחרות סצינת אייטיז להתמקד בה, "פיזיקל" היא קומדיה שחורה שמזכירה יותר את "קווין יכול ללכת להזד**ן" האדירה ויש לה זכות קיום מעבר לסטיילינג המושלם והתסרוקות המופרכות.

"פיזיקל" מעמיסה את הערכים הפמיניסטיים של זמננו על עשור שהיה בעיקרו מאוד שוביניסטי, והיא עושה את זה בחינניות ובקלילות שנדיר לראות כשעוסקים בהעצמה נשית. רוז ביירן, שחקנית נהדרת שכבר ראיתם בהמון דברים (ומככבת בימים אלה לצדו של סת' רוגאן ב"אפלטוני" המוצלחת), עושה כאן תפקיד כובש שמעורר אמפתיה טוטאלית והרמטית, ואחרי שצולחים את מחסום ה"אוף עוד סדרת אייטיז" מגלים עלילה שמושכת יפה מפרק לפרק וגם לא הופכת בשום שלב ל"סדרת בנות" (לא שיש משהו רע בזה). יתכן שאם "פיזיקל" הייתה מגיעה למסך מוקדם יותר היא הייתה הרבה פחות אנדרייטד. נמתין בסבלנות לגל הנוסטלגיה הבא.
>> פיזיקל, עונה 3 (10 פרקים בשידור שבועי), עכשיו באפל TV+