שאלוהים יעזור לנו: 20 הסדרות הכי טובות על המסך שלכם כרגע

מאחורי כל ימין דתי קיצוני יש ימין דתי יותר קיצוני. "משפחת ג'מסטון" (צילום: יחסי ציבור/HBO)
מאחורי כל ימין דתי קיצוני יש ימין דתי יותר קיצוני. "משפחת ג'מסטון" (צילום: יחסי ציבור/HBO)

עוד חודש עבר, עוד תשע סדרות חדשות פרצו אל מצעד הסדרות המתעדכן שלנו, כשאת הפסגה ממשיכות לכבוש קומדיות ודרמות קומיות מפתיעות. צחקנו, בכינו, הופתענו ראינו את הכל והתיישבנו לדרג את כל הממתקים שמתחבאים לכם בין המסכים. צפו: קיץ של הפתעות

חשבתם שבלי "יורשים" ו"בארי" חיינו אינם חיים? צדקתם, אבל זה לא שקודם היו לנו חיים גם ככה, ותור הזהב של הסטרימינג כבר העמיס עלינו בוכטה של סדרות חדשות ומוצלחות שישכיחו את האובדן והכאב ויאלחשו אותנו מול מכאובי המציאות. הקיץ הזה מתאפיין בלא מעט קומדיות ודרמות קומיות מבריקות ומקוריות, כולל שתי הסדרות שמובילות את הרשימה כבר חודש שני ברציפות, עם בונוס של קאמבק איכותי ומפתיע מאחת מסדרות האנימציה הגדולות בכל הזמנים ולא מעט ממתקים אחרים, כך שגם החודש אין לאיש על מה להתלונן. כלומר יש המון על מה להתלונן, אבל פשוט תפתחו את הטלוויזיה וזה כבר יסתום לכם את הפה.

1. The Bear ("הדוב") // FX/דיסני+ (1)

במהלך התקופה האחרונה הסתיימו אחת אחרי השניה מגוון סדרות איכות שליוו אותנו במשך שנים, כולן עם סיפורים גדולים על משפחה בעלת כח כלכלי עצום, ראפר מופרע או רוצח סדרתי בצרות. אבל "הדוב" היא הכל חוץ מגדולה. אין דמויות גדולות מהחיים, אין סיפור דרמטי חוצה יבשות, אין את הניצוץ והזוהר. כל מה שיש זה מטבח אחד (קטן), חבורה (קטנה) של אנשים מעניינים וסיפור (קטנטן) על ניסיון לשרוד. זה הכל, וזה באמת הכל, כי לא צריך יותר מזה. הצילום מפואר דווקא בשל העידון שלו, השיח ריאליסטי עד קושי מסוים לעקוב, הדרמה נוכחת יותר במה שלא נאמר והכל מתפוצץ בקטן, אבל מכה גלים בגדול. העונה השניה של הסדרה רק דייקה יותר את כל מה שאהבנו בראשונה (אמאל'ה פרק הקריסטמס), וכבר המון זמן שלא ראינו הייפ מוצדק כל כך לסדרה כל כך קטנה ומושלמת ששומרת על המקום הראשון בקלות מפתיעה.

2. I'm A Virgo // אמזון פריים (2)

הסדרה הזאת היא פלא גדול ועצום. בוטס ריילי, ראפר ומיוצרי האינדי הקולנועי המחוזרים ביותר בארה"ב (עם אמא יהודיה! הוא משלנו!) קיבל מאמזון פריים חופש אמנותי מוחלט לייצר איזה סדרה שבא לו, אחרי ההצלחה של סרט הביכורים המוזר שלו "סליחה על ההפרעה", ומה שיצא לו זו סדרה על נער בן 19 בגובה ארבעה מטרים שהוסתר מהעולם ויוצא לגלות אותו במסע קסום שמזכיר דמויות מסרטי דיסני/פיקסאר. "I'm a Virgo" מצליחה להיות בו זמנית גם סאטירה אבסורדית פרועה ואגרסיבית נגד הגזענות של הקפיטליזם המאוחר, וגם דרמת התבגרות קומית מרגשת ומדויקת. הלם הלם הלם.

3. The Righteous Gemstones ("משפחת ג'מסטון") // HBO/yesי(5)

החל מעונתה השניה, סדרת האוונגליסטים המופרעת של דני מקברייד החלה למשוך השוואות מתבקשות ל"יורשים" – שלושה אחים פרווילגים בעיצומה של מלחמת ירושה על ההון המופרז שצבר האב המחוספס. זה פרקטקלי אותו הדבר, ועם זאת, שונה לחלוטין – אם ב"יורשים" הפרעות והג'יפה של בני משפחת רוי היו מלאים בקלאס שייקספירי, אז כאן משפחת ג'מסטון שואבת השראה מהטראש הרדנקי הדתי של דרום ארה"ב. הציניות אותה ציניות, אבל הסביבה הרבה פחות חכמה. העונה השלישית מדגישה (כבר על הפרק הראשון) את הדמיון, ואת השוני – כשהפעם מצטרפים לסדרה חבורת רדנקים אפוקליפטיים אמיתית שטורפת את כל הקלפים. כיף מופרע שאוהב להתפלש בטינופת של האמריקנה, כמו שרק דני מקברייד יודע לייצר.

4. Futurama ("פיוצ'רמה") // Hulu/דיסני+

עשור אחרי שבוטלה בפעם האחרונה (מתוך 3 פעמים), פיוצ'רמה חזרה מהמתים ולא נשקר, היה לנו חששות. אחרי הכל, גם אם הדמויות לא חייבות להזקן, היוצרים, כותבים, המדובבים וכל אנשי הצוות לא זכו לאותה פרווילגיה. חוץ מזה, בכל פעם שפיוצ'רמה חזרה, היא היתה קצת פחות מרשימה, ולקח לה זמן לצבור תאוצה. אחרי שני פרקים בעונה ה-11, אנחנו כבר מרגישים בנוח להגיד שפיוצ'רמה חזרה במלוא כוחה – מצחיקה, חכמה, דבילית, מבדרת וברגעים הנכונים, גם מרגשת. שני הפרקים החדשים הרגישו כמו פיוצ'רמה קלאסית, כשהרוח, האופי וההומור שואבים מתור הזהב של הסדרה. מיילא לקבל עונה חדשה של פיוצ'רמה, אבל לקבל עונה ממש טובה? מה עשינו שמגיע לנו כל הטוב הזה?

5. Silo ("סילו") // אפל TV+י(4)

עם סיומה של "סילו", ובלי ספוילרים, אפשר היה לנשום לרווחה: זאת אחת מסדרות המד"ב הטובות של העת הזאת, ואם באפל TV+ ירצו אז יש להם כאן פרנצ'ייז שיכול לרוץ שנים. דרמת המד"ב הדיסטופית (כמובן, כל המד"ב דיסטופי עכשיו) בכיכובם של רבקה פרגוסון, ראשידה ג'ונס, טים רובינס וקומון היא יצירה אדירה שמתעלה על ניסיונות דומים לה בז'אנר (כמו "רכבת הקרח" או "Ascension"), ומצליחה להפתיע כמעט בכל פרק מחדש בתפניות עלילתיות בלתי צפויות ובדמויות כתובות להפליא שהולכות ומתעגלות מדקה לדקה. העובדה שחלק מרכזי בעלילה עוסק בניסיון של השלטון לרסק את מערכת המשפט בעולם התת קרקעי של "סילו" אולי תזכיר לכם משהו. אין יותר אסקפיזם, נגמר.

6. It's Always Sunny In Philadelphia ("פילדלפיה זורחת") // FX/דיסני+ (7)

העונה ה-16 של הסיטקום הלא-מאויר הכי ארוך בהיסטוריה עדיין בעיצומה, וכבר ברור לנו שזו עוד עונה מצוינת. כי מתי בדיוק היתה להם עונה רעה? בדיוק. הסדרה הכי מחורעת על המסך נוגעת בגבולות הטעם הטוב (ולא פעם דורכת על גבולות הטעם הרע) כדי לחזור ולתת לנו לחשוב על המציאות הדפוקה שכולנו חיים בה דרך חמשת המפלצות שבמרכזה. הם אנשים נוראים בעולם נורא, אבל הסדרה עצמה אוהבת אדם. זה נשמע לכם סותר אבל זה לא. העונה נפתחת ישר עם פרק שעוסק באינפלציה ויוקר המחיה – הם תמיד רלוונטים – דרך משפחת קרדשיאן וספות מתנפחות, וממשיכה לפרקים נהדרים נוספים – נגיד הפרק בו פרנק מרמה בשחמט, או הפרק בו בריאן קרנסטון וארון פול מתארחים (בתור "האבא ממלקולם" ו"מלקולם"), או פרק הסיום המבריק של העונה. לא סתם היא שרדה כל כך הרבה שנים מבלי לאבד מכוחה. הדמויות נשארות אותו הדבר, אבל הסדרה רק משתכללת.

7. The Witcher ("המכשף") // נטפליקס (17)

בעונה השלישית שלה, שהחצי הראשון שלה עלה בסוף יוני והחצי השני שלה יגיע לקראת סוף יולי, "דה וויצ'ר" מנסה לספק את כל המעריצים לקראת עזיבתו של הנרי קאביל המגלם את הדמות הראשית, והתוצאה ממשיכה להיות מקורית ומסקרנת עם כמויות מטורפות של אקשן ומפלצות. היא מאוד רוצה להיחשב "איכותית", אבל אם היא סדרה טובה או לא נדע רק בעונת הסיום שלה. בדיוק כמו שכתבנו עליה, "השאלה היא לא 'האם הסדרה טובה?', אלא 'האם הסדרה מעניינת?'. והתשובה היא כן, חד משמעית כן". נמשיך להסתקרן.

8. How to with John Wilson ("המדריך לחיים בניו יורק") // HBO/yes

עבור מי שהספיק לראות כבר את שתי העונות הראשונות של הדוקומנטרי הכי מוזר על המסך לא צפויות הפתעות משמעותיות, מהסיבה שהם כבר יודעים לצפות ללא צפוי. ג'ון ווילסון התמהוני-אך-מבריק מסתובב ברחבי ניו יורק ואוסף פיסות קטנות מהחיים, רגעים רנדומליים, ביזארים, גליצ'ים במטריקס. אחר כך הוא צולל לעבודת עריכה כמעט בלתי נתפסת, ואוסף את סדרת השוטים הלא קשורים לסיפור נראטיבי מבריק, ולפרקים אף מרגש, ומציג חיים מודרנים בצורה שטרם ראיתם, במלוא מוזרותם. העונה השלישית והאחרונה רק החלה, אבל כבר הצליחה לספק פרק נפלא על מציאת שירותים ציבוריים, שכהרגלו של ג'ון סוטה מהמסלול ומגיע עד לשברונות לב בפסטיבל ברנינג מן. מחכים כבר לראות עם איזה סיפור הוא יסיים.

9. Miracle Workers ("עובדי אלוהים")

מה זה הדבר הזה ואיך החביאו אותו מאיתנו במשך שלוש עונות? דניאל רדקליף, הלוא הוא הארי פוטר, מככב יחד עם סטיב בושמי ואנסמבל מפואר של שחקנים בהזייה הזאת שמסתתרת ברשת הבייסיק-כייבל TBS. מדוב ביצירת מפתח של הסופר וההומוריסט סיימון ריץ' (שיצר בעבר את הסיטקום הרומנטי ההזוי "כשגבר פוגש אישה"), שממציא מדי עונה סיפור ודמויות חדשים אליהם נכנס בדיוק אותו קאסט, כשהפעם אנחנו פוגשים זוג לוחמי דרכים צעיר שחי בעולם באווירת "מקס הזועם" ומחליט לעבור לגור יחד, עם שלל הסיטואציות הקומיות שנישואין טריים על רקע חברה פוסט-אפוקליפטית רצחנית יכולים לזמן. התוצאה כיפית ומטורללת להפליא והלוואי שאחד מגופי השידור המקומיים יחליט לייבא אותה כמו שמגיע לה.

10. Drops of God ("טיפות של אלוהים") // אפל TV+י(3)

צריך לראות כדי להאמין: סדרה שמבוססת על סדרת נובלות רומנטיות יפניות על עולם היין (!), שהפכו למאנגה (קומיקס) פופולרי על עולם היין (!!), שהופכת לעוד סדרה איכותית, מורכבת, מוקפדת ומקורית להפליא של אפל TV+ בבימוי של עודד רסקין הישראלי (!!!), וזהו, סיימנו את מכסת סימני הקריאה שלנו לשנה הקרובה. בביקורת של עודד קרמר שפרסמנו כאן נכתב שמדובר ב"משחק שח שאנחנו משחקים ביחד עם הגיבורה, רק שבמקום כלי משחק יש ייצוגים ויזואליים מרהיבים של טעמים וריחות. וזה מרהיב, וזה מותח, ואפילו אם בחיים שלך לא טעמת יין, זה לא נותן לך להוריד את העיניים מהמסך". והוא לא מגזים.

11. Foundation ("המוסד") // אפל TV+

המאסטרפיס של אייזק אסימוב הוא יצירה ספרותית מורכבת, מסועפת ומרובת חלקים, ובאפל TV+ החליטו לעשות הכל כדי להפוך אותה לפרנצ'ייז אפי ומונומנטלי למען הדורות הבאים. אל תתנו לביקורות הפושרות על העונה הראשונה לבלבל אתכם: מלאכת פריסת הסיפור וההיכרות עם העולם העשיר של "המוסד" הייתה אמנם מאתגרת לצפייה ובהחלט לקחה את הזמן שלה, אבל אתגרים אנחנו אוהבים ולפחות על פי פתיחת העונה השנייה, ההשקעה הזאת משתלמת: מדובר בסדרת מד"ב מפוארת, יומרנית ועצומה שיכולה להתפתח לסאגה של תוכן טלוויזיוני וספין-אופים עתיר פוליטיקה עתידנית ומשחקי כוח גלקטיים. עוד לא מאוחר לעלות על החללית הזאת.

12. בואו לאכול איתי // כאן 11

הריאליטי הישראלי הכי הולסום (הכל יחסי) חוזר למסך, ושוב יש לנו שבועות מסחררים שכולם להיכנס למטבח ולחיים של ישראלים, ולא פעם, גם תמהוניים. נכון לשבוע הראשון – תודה לאזור השרון – אין יותר מדי ניסיונות לייצר חיכוחים על בסיס פוליטיקה כמו בעונה הקודמת, וזה מצוין כי מאסנו. תנו לנו לראות טבעוני שמחטט בפח אשפה כדי למצוא בגטים, ואנחנו מרוצים. עם קצת מזל, העונה הזו תספק כמה רגעי קאלט, או לפחות כמה דמויות מבדרות. מיה דגן (לא מהטיקטוק) צפויה להשתתף באחד השבועות, אבל אנחנו לא בהכרח יודעים אם זה מטה את הכף לטובת העונה, או נגדה. נאלץ לחכות, לראות ולדרג בסיום.

13. Twisted Metal // פיקוק

אוקי, הנה הסדרה המשוגעת הבאה שלכם: מבוססת על משחק מחשב מהניינטיז, טוויסטד מטאל היא תוכנית הבנים הכי בנים שאי פעם בונתה. מכוניות, רובים, פיצוצים, דם וגם ליצן ענק ומטורף בשם סוויט טות'. מבחינה מסוימת, זה כמו "האחרונים מביננו" אם הזומבים היו נוצרים על ידי אסיד במי השתיה. מאחורי הדבר הזה עומדים שני תסריטאים של דדפול, כך שהשנינות והדביליות בהחלט נוכחת, ולצד קאסט לא רע בכלל (למעט ליהוק ראשי קצת מוזר), מדובר באחת הסדרות היותר מבדרות וכיפיות מהתקופה האחרונה. כלומר, רק חכו לרגע שיגיע שיר החוטיני. ממתק מפתיע.

14. Hijack ("חטיפה") // אפל TV+

לא ידענו כמה אנחנו צריכים סדרה כזאת: אקשן עשוי היטב בסגנון עדות "24", דרמה שמתרחשת כולה על מטוס חטוף (מזמן לא חטפו כאן מטוסים באמת, זה כמעט נוסטלגי), עם אידריס אלבה בתפקיד ראשי מצוין וכל הכיף הנלווה לכך. "חטיפה" היא אולי לא סדרת מתח שתיכנס לפנתאון, אבל היא עושה את העבודה באפקטיביות ותדביק אתכם לכיסא עד לשניות האחרונות של הפרק האחרון. ובקיץ הזה של שיאי טמפרטורות לא צריך הרבה יותר מזה.

15. The Afterparty ("אפטר פארטי") // אפל TV+

עונה שניה לסדרת המי-עשה-את-זה האהובה עלינו (אוקי, אחרי "רק רוצחים בבניין", אבל זה קרב לא הוגן). למרות הסוף הדי סגור של העונה הקודמת, כריסטופר מילר הנהדר הצליח להרים עוד עונה שמרגישה טבעית ונכונה לדמויות, למרות שאיכשהו הם שוב חשודים ברצח. מספיק חברי קאסט חזרו (במיוחד טיפאני האדיש הנפלאה), אבל גם מספיק התחלפו (תודה לאל על קן ג'ונס), וגם התעלומה השתדרגה – ועכשיו סימן השאלה אצל הקהל רק מתגבר, ואפשר למצוא אונליין אינספור תיאוריות, רמזים ופתרונות אפשריים לעונה. בנתיים, אנחנו פשוט נהנים מההרפתקאה של חידה שכתובה בז'אנר אחר בכל פרק. הכיף נמשך.

16. שישה אפסים // כאן 11 (11)

אפשר כבר להגיד שמחלקת הדרמה של כאן 11 היא חבל ההצלה של היצירה הישראלית בטלוויזיה? ברור שאפשר. "שישה אפסים" היא עוד יצירה איכותית ואולטרה-ישראלית שיוצאת מפס הייצור המצוין הזה, והיא מרימה את הרף בזכות התסריט המצוין של נויה אורן (יוצרת הסדרה) ולא פחות מכך בזכות הבימוי הרגיש והמבריק של ניר ברגמן. הפנטזיה הישראלית של הזכייה בלוטו מתנגשת בסדרה עם קיר המציאות, ואם חיפשתם סדרה ישראלית על הקפיטליזם המאוחר – הנה יש לכם אחת כזאת. ההופעה של ליאורה ריבלין ושלמה בראבא כבני זוג היא כבר עניין שמצדיק ספין-אוף משלו. אשכרה זכינו בלוטו.

17. Dave ("דייב") // FX/דיסני+ (3)

מי היה מאמין שהטמבלול שכינה את עצמו על שם בדיחת זין יצליח להוליד סדרה כל כך מורכבת, חכמה וממש ממש מצחיקה, בקטע בוגר וילדותי כאחד. "דייב" היתה הפתעה חיובית מהרגע הראשון, אבל העונה שלישית לא רק היתה הטובה מכולן (עד כה), אלא גם כזו שהצליחה להפוך את הסדרה לאחת המעניינות ביותר על המסך. חיפוש האהבה בסיבוב ההופעות הגיע לסיום בפרק סוף עונה מופתי עם צמד הופעות אורח כל כך מפוצצות שכל עד שכמעט ושכחנו את כל הופעות האורח המדהימות שהיו לפני. מקרה נדיר בו כל סלב שמצטרף רק מוסיף ערך, וכל פרק רק מעמיק את הסיפור – מבלי לשכוח שהמטרה היא קודם כל להצחיק, ורק אחר כך לרגש. כיף להכיר אותך, דייב.

18. Mrs. Davies ("גברת דיוויס") // פיקוק/yesי(10)

כולם מדברים על AI, כולם מפחדים מ-AI, אבל רק סדרה אחת שולחת נזירה להילחם ב-AI שהולך להשתלט על העולם. הפרמיס המשונה והמעט ילדותי של "גברת דיוויס" מרפרר אולי ל"צלילי המוזיקה", אבל איכשהו מהרעיון המוזר הזה יצאה לשירות הסטרימינג של NBC סדרה סופר-אינטליגנטית שמתקלת את נושא האינטליגנציה המלאכותית באופן מבריק למדי ושואלת את כל השאלות הנכונות. יש פה כימיה מצוינת בין שני השחקנים הראשיים הלא מאוד מוכרים (בטי גילפין היא הנזירה, ג'ייק מקדורמן הוא הפושטק שמלווה אותה במסעה להציל את העולם), יש את דיימון לינדולף ("הנותרים") שחתום על היצירה ויש יותר ויותר סיבות להצטער שפיקוק לא זמינה בארץ.

19. Survival of the Thickest ("שורדת בגדול") // נטפליקס

כל קיץ צריך סיטקום שתאוורר אותו קצת ותדביק לו חיוך על הפרצוף, ו"שורדת בגדול" היא בדיוק מה שהדוקטור רשם לאוגוסט: סדרת בנות כיפית, משעשעת ולא מטופשת על סטייליסטית מוכשרת ושמנמונת שבעלה בוגד בה עם דוגמנית, והיא עוזבת אותו לטובת מסע חיפוש עצמי בעיר הגדולה, הכי רחוק שאפשר מקארי ברדשואו. הקומיקאית והיוצרת מישל בוטו, שמגלמת גם את התפקיד הראשי, לא מפגינה כאן מקוריות יוצאת דופן וקומדיות פמיניסטיות של קומיקאיות נוירוטיות כבר ראינו בערימות, אבל עיסוק חכם בדימוי גוף ובפוליטיקה של זהויות נותן לסדרה הזאת את האקסטרה-טאץ' שהופך אותה ליותר מסתם בינג' גנרי. מגיע לנו קצת פאן כזה.

https://www.youtube.com/watch?v=eOKrWpaG5kk

20. Barry ("בארי") // HBOי(2)

המקום ששמור לפרידה מסדרות אהובות: ידענו שבארי הולכת להסתיים בירייה, פשוט לא ידענו במי זה יפגע. והתשובה, מבחינות מסוימות, היא שהקליע בסוף מגיע לכולם. כמעט. העונה הרביעית והאחרונה של בארי עמדה בפני רבים בסימן שאלה, בעיקר כי לא היה ברור לאן יש להמשיך את הסיפור אחרי שבארי נתפס והושלך להירקב בכלא בסוף העונה הקודמת. אחרי שראינו את הפתרון של ביל היידר לסיפור – שכלל המון מחשבה קדימה, בחירה שגם היא חילקה את המעריצים – אנחנו באמונה שהוא היה חייב לסיים את זה כדי להשלים את הקשת הרגשית של הדמויות. המעשיה נגמרה רק אחרי שהלקח חלחל, ובכלים קולנועיים נהדרים היוצר-שחקן הצליח לסיים בקלאס סדרה שנגמרה מושלם אפילו יותר מאיך שהתחילה. אנחנו כבר לא יכולים לחכות ליצירה הבאה שלו, שסביר להניח שתהיה סרט קולנוע מופרע וחכם.