האם "המכשף" באמת טובה, או שהיא רק מעמידה פני איכות?

הכישוף עוד לא לגמרי עובד, אבל הוא בדרך. "המכשף". צילום יח"צ
הכישוף עוד לא לגמרי עובד, אבל הוא בדרך. "המכשף". צילום יח"צ

העונה הראשונה של "המכשף" השאירה אותנו מבולבלים, אבל גם מסוקרנים. עכשיו, עם הגעתה של העונה השלישית, יוצרי הסדרה ניסו לקחת את הביקורת שספגו, ולספק את כל המערצים. אז נכון, היא עדיין רחוקה מלהיות מושלמת, אבל היא ללא ספק ניסוי מעניין

6 ביולי 2023

גראלט מריוויה, הזאב הלבן, גווינבלייד, הקצב של בלוויקן, ראוויקס פורהון – או פשוט "המכשף". כנראה שאתם מכירים את צייד המפלצות כסוף השיער בדרך כלשהי. אולי שמעתם מחבר חנון שלכם שבדיוק סיים את המשחק ולא יכול להפסיק לדבר על כמה הוא מדהים, אולי נתקלתם בפרסומות וטריילרים לסדרה ולא הבנתם למה לסופרמן יש שיער לבן פתאום, ואולי אתם מאותם אנשים נדירים שאשכרה קראו את הספרים המקוריים. כך או כך, כנראה נתקלתם מתישהו בחייכם ביקום המטורף שיצר אנדז'יי ספקובסקי. הוא אמנם לא מוכר כמו זה של טולקין ב-"שר הטבעות", בכל זאת סדרת הספרים לא זכתה לאותה הצלחה, אבל סדרת המשחקים מבית CD Projekt Red הביאה את גראלט להכרה כל כך רחבה שכמו כל משחק מחשב מפורסם, היא חייבה עיבוד קולנועי. או לפחות טלוויזיוני.

מעריצים רבים שמחו לשמוע שגראלט מגיע למסך הקטן, אי אז לפני שלוש עונות, והתאכזבו כשגילו בלגאן לא ברור ולא ליניארי. לא אשקר – עבורי זה היה מרענן והשאיר אותי על הקצה, גם אם לפעמים נותרתי קצת מבולבל. זאת הייתה חוויה שלא קיבלתי בעבר בסדרה, והמסע המבלבל של גראלט סלל את השביל לעונה השנייה. רק אז יוצר הסדרה לורן שמידט היסריך (נשבע לכם שזה שם אמיתי ולא דמות של חנוך לוין) קיבל על עצמו החלטה להקשיב למעריצים, ויצר קו עלילה ליניארי שמציג את מערכת היחסים בין סירי (פריה אלאן) לגראלט. בשבוע שעבר עלה חלקה הראשון של העונה השלישית (החלק השני יעלה בנטפליקס ב-27.7), ולמען האמת – היא אין שוני משמעותי מהקודמת.

גראלט הוא עדיין מכשף ממורמר וחסר חוש הומור, סירי ממשיכה להיות מורדת, ייסקייר עדיין מחפש מוזה בצורת רומנים חפוזים (נטיות ביסקסואליות זה לא תחליף להתפתחות של הדמות), אבל לעומתם ינפר (אניה צ'אלוטרה) מצליחה להיות דמות משמעותית עם רצונות משלה. בעונה הקודמת, היא פעלה תחת השפעתה של המכשפה וולת' מייר, מעין עיבוד למיתוס הסלבי של באבא יאגה, והלכה בעקבות הרצון שלה ללדת. לי לא היה ברור למה זה רצון שמוביל אותה לעשות דבר מטופש כל כך כמו לסכן את סירי, ולא אהבתי את זה – אבל זה קרה. העונה השנייה אמנם הצילה את הסדרה וריסנה את הרצון לעשות משהו נסיוני ומהפכני, אך הדמות של ינפר נשארה תקועה במשבצת שבדרך כלל קשה לצאת ממנה. בעונה השלישית של "המכשף", ינפר נטולת השפעה חיצונית והופכת לשחקנית פוליטית משמעותית כאשר היא מנסה לאחד את כל הממלכות כנגד שלטון נילפגרד. העניין הוא, שכל אחת מהממלכות מעוניינת בסירי למטרה אחרת.

קשה לא לאהוב את פריה אלאן בתפקיד סירי. היא מצחיקה, בעלת טיימינג קומי מצוין ומכניסה המון אור לסדרה די אפלה, שזה בדיוק מה שהיה חסר בסירי מהעונה הקודמת. העונה הראשונה עסקה בשאלה "איך גראלט קיבל את סירי?", העונה השנייה עסקת בשאלה "איך גראלט הכיר את סירי?", והעונה השלישית עוסקת ב-"איך גראלט שמר על סירי?". ולמרות שהסדרה מתמקדת ביחסים של סירי וגראלט, הפעם זה מרגיש כאילו הפוקוס עובר ליחסים של סירי עם העולם. למדנו שהיא יכולה לפתוח פורטלים, ופגשנו גם את "ציידי הפרא" שרודפים אחריה – הכנה לעלילה מהמשחק האחרון בסדרה, The Witcher 3: Wild Hunt.

העונה השלישית עוסקת המון בפוליטיקה. כולם רוצים חלק מסירי וכולם עסוקים במזימות כדי לרדוף אחריה – ולמרות שבדרך כלל אני חסיד של דיאלוגים, כאן הם פשוט עשויים בצורה מאד יבשה. מרוב שעברנו כל כך הרבה עם הסדרה הזאת, כל דמות שמופיעה לראשונה בפרק עסוקה בלהזכיר מה היא עשתה ומה היא רוצה להשיג. לפעמים זה נחוץ, אך לעתים קרובות יותר זה מייגע. אפשר לטעות ולחשוב שהביקורת הזאת היא שלילית, אבל למעשה היא מאד על הגדר. מתוך חמישה הפרקים שיצאו עד כה (החלק השני ישלים אותם ל-8), ארבעה הרגישו ארוכים מדי ומילוליים ברמת להירדם בזמן שהדמויות מדברות. רק כשהגיע האקשן, האופי של הסדרה צץ לו מבין חורבות הדיאלוג, ולרגע אפשר לטעות ולחשוב שצופים בקטעים שנלקחו מתוך המשחק באופן ישיר. כשזה קורה, הסדרה הופכת לכיף מטורף של אקשן מפלצות. ובעונה השלישית, האקשן מרהיב ועיצוב המפלצות הפך לעצמאי מהישענות על המשחק, ובכך הפך למעניין, כי הוא הלך למקום מאד רחוק. אפילו הבסיליסק נראה פתאום יותר בסילסקי. 

רק עוד כמה שנים, כשהסדרה תגיע לסיומה ואת גראלט ישחק ליאם המסוורת', נדע אם הסדרה היתה באמת טובה, או שהיא רק מסווה את עצמה בכסות של איכות. בינתיים אנחנו רק יכולים לראות איך היסריך מקבל את הביקורות, ומנסה ליישם – אבל אולי עם צמצום בדיאלוגים והסברים, לצד שמירה על סצינות אקשן מצוינות, הסדרה תוכל להמשיך בבטחה אל היעד הבא, העונה הרביעית. למרות שאנחנו מדברים כאן על איכות, השאלה היא לא "האם הסדרה טובה?", אלא "האם הסדרה מעניינת?" והתשובה היא כן, חד משמעית כן. העונה הראשונה אמנם מבולגנת, אבל הם מנסים דברים תוך כדי תנועה ואולי אם הם ימשיכו עוד טיפה לנסות, העונה הבאה תוכל להיות מושלמת.
חלקה הראשון של העונה השלישית של "המכשף" זמינה עכשיו בנטפליקס