הדבר הראשון שצריך לדעת על "Fallout", סדרת הדגל החדשה של אמזון פריים, הוא שהיא מבוססת על משחק מחשב. הדבר השני שצריך לדעת על "Fallout" הוא שהמשחקים בסדרה לא באמת משתנים, מאז יציאתו של הראשון שבהם ב-1997. נחמד מאוד לחקור את הציוויליזציה שמתפתחת לאחר השואה הגרעינית, אבל צריך סיפור מהודק, הדמות הראשית חייבת יעד וקונפליקט, משהו צריך להתהדק אחרת סתם משוטטים בשממה הפוסט-אפוקליפטית. לכן גם היה משמח לשמוע על עיבוד טלוויזיוני לסדרת המשחקים, כי הוא כובל את עולם המשחק לעלילה עם התחלה, אמצע וסוף. ומתברר שזה כל מה שהיה חסר ל"Fallout".

>> מה ראינו בלילה: 6 סדרות חדשות שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> מביכוש: 25 רגעי הקרינג' המחרידים של הטלוויזיה בישראל

למי שהחמיץ את התופעה התרבותית, משחקי Fallout מתרחשים בעתיד הרחוק, כשהאנושות עוד מתאוששת מהמלחמה הגרעינית שחוותה בשנות החמישים של המאה ה-20 בהיסטוריה האלטרנטיבית של הסדרה. שנות החמישים ב-Fallout הן כמו הפיפטיז שלנו, רק שהטכנולוגיה התפתחה מהר יותר ולכן יש שם רובוטים וחליפות קרב משוריינות בעיצוב רטרו-עתידני מגניב. הסדרה של אמזון פריים מתרחשת בשנת 2296, הכי מאוחר על הטיים-ליין של עולם המשחק עד כה.

במרכז הסדרה ניצבת לוסי מקליין (אלה פורנל), אישה צעירה שכל חייה בילתה במקלט הגרעיני העצום שהוא הכספת של חברת וולט-טק, אחת מיני רבות לכאורה, ובה כולם נחמדים אחד לשני וכולם מנומסים, עד שמגיעה כנופיית בוזזים שחוטפת את אבא שלה, המנהיג של הכספת. לוסי יוצאת לשממה לחפש את אביה, כשבינתיים מעל פני השטח החייל מקסימוס (ארון מוטן) מאחוות הפלדה הופך להיות נושא הכלים של האביר טיטוס בעל החליפה המשוריינת, אחד מהנשקים האייקונים של סדרת המשחקים. אבל חכו, כי יש לנו גם את וולטון גוגינס הנהדר בתפקיד "היצור" – בעולם הישן הוא היה קלינט איסטווד, בעולם החדש הוא הנבל בסרטים של קלינט איסטווד רק מכוער יותר – וכולם רודפים אחרי ראש כרות אחד.

אי אפשר להתעלם מכך ששלישיית הגיבורים הזאת מזכירה קצת את "הטוב, הרע והמכוער", המערבון הכי מפורסם בעולם ככל הנראה, והעובדה שג'ונתן נולאן היה חלק מצוות הבמאים מסבירה את זה, אם ציפיתם למשהו קצת יותר אפל ורציני מכיוון שאחד מהאחים נולאן ביים אותו, אתם תתאכזבו. זה לא דומה לשום דבר אחר שנולאן עשה בעבר. יש בסדרה אלימות ברמת "The Boys" ובעיקר המון המון הומור. תמיד היה הומור בעולם של "Fallout", אבל ההומור בגרסה המשודרת פרוע בהרבה. כתוצאה מכך, כל סיטואציה בסדרה יכולה לעבור ממצב שבו היא מזעזעת מאוד למצחיקה מאוד תוך שנייה, וקשה לחזות מה יהיה הדבר הבא שדמות מסוימת תעשה או תאמר, תחושה שלא חווינו כמותה המון זמן בעידן הטלוויזיה הנוכחי.

אפשר למנות הצלחות רבות לעיבוד הזה. לא רק שהסדרה הצליחה להתעלות על הציפיות של כולם, לייבא אלמנטים רבים מהמשחק ולגרום לצופה להרגיש שהוא נמצא בקווסט יחד עם הגיבורה, אלא שיוצרי "Fallout" הצליחו להוכיח את מה שאני טוען כבר שנים לגבי עולמות הגיימינג: סיפור מהודק וכתוב היטב חשוב יותר מעולם פתוח מטורף.

החולשה של סדרת טלוויזיה מול משחק מחשב, בדרך כלל, הוא היותה של הראשונה לא אינטראקטיבית: אין אפשרויות בחירה, אי אפשר לחקור עצמאית את עולם הסדרה ואי אפשר לקבוע את סדר הדברים. נולאן ושות' לקחו את הוויתור הבלתי נמנע על האלמנטים הנ"ל והפכו את החולשה ליתרון: הם בנו סיפור כתוב היטב, עם דמויות שקל להתחבר אליהן ולהזדהות איתן (בסופו של דבר), ונתנו להן להתמודד עם דילמות מורכבות שישפיעו על המשך הסדרה. כל מה שנותר לצופה לעשות זה להחליט אם הוא בעד הבחירות או נגדן.

כמו בכל סיפור של "Fallout", אין כאן טוב מוחלט או רע מוחלט. בכל טוב יש רע ולהפך. כל זה מסתכם בסופו של דבר בסדרת טלוויזיה איכותית ומצוינת שמעוררת חשק עז לעונה נוספת. קשה לכתוב ביקורת על סדרה כמו "Fallout" בזמן שיורים עלינו טילים מאיראן, אבל האמת היא שטוב שהיא יוצאת דווקא עכשיו ומזכירה מה מלחמה יכולה לגרום לעולם. המראות לא תמיד קלים לצפייה, אבל היי, זה עולם פוסט-אפוקליפטי, למה ציפיתם? כמו כן, האם מאוחר מדי להירשם לתכנית הכספות של וולט-טק?
>> "Fallout", עונה ראשונה 8 פרקים, עכשיו באמזון פריים

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• אמזון פריים
• מדע בדיוני
• גיימינג
• משחקי וידאו