מה רואים הלילה: דוקו על הדינוזאור הסגול שאתם אוהבים לשנוא

אם אתם בני גיל מסוים (בואו נאמר, פחות מ-30, אבל יותר מ-20), יש סיכוי טוב שפעם, די מזמן, מאוד אהבתם את הדינוזאור הסגול בארני. היום תופעת התרבות הזו, וסליחה על משחק המילים הבלתי נמנע, נכחדה – אבל לתקופה מסוימת, מאמצע שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000, הוא היה בכל מקום, עם השירים הרפטטיביים, האטיטיוד האופטימי עד אין קץ והזעם שהוא עורר בלא מעט אנשים. רגע, זעם? על מה הרעש? הרי טלוויזיה לפעוטות הייתה פחות או יותר מאז שיש טלוויזיה, ונכון שסביב חלקה נבנו תיאוריות תרבותיות על גבול הקונספירטיביות (כמו התיאוריה שטוענת ש"הטלטאביז" מתרחשת בעולם פוסט-אפוקליפטי ששרד מלחמה גרעינית, או כל מיני תזות מאחורי העלילה של "סמי הכבאי"), אבל זו כבר תגובה של מבוגרים משועממים שנאלצו לצפות בתוכניות האלה יחד עם הילדים שלהם, לא?

אז עם בארני קרה משהו קצת אחר, וסביב הדבר הזה נרקם הדוקו "אני אוהב אותך, אתה שונא אותי" (שמרפרר לשיר המוכר ביותר של בארני, בו כמובן "אני אוהב אותך, אתה אוהב אותי", וכך עד אין קץ). כי בארני, איתרע מזלו לפרוץ לתודעה הציבורית בדיוק כשהאינטרנט נכנס לכל בית, והשנאה לבארני הפכה לסוג של מם מוקדם (ולא רק אינטרנטי: את בארני שחטו גם ב"סאטרדיי נייט לייב", בקליפים ב-MTV, בחוברות קומיקס, ועוד. אבל הרוב היה באינטרנט), בזמן שהגולשים עדיין ניסו לעצב איזושהי שפה אינטרנטית שעוד לא התבשלה עד הסוף, אבל היה ברור שיש לה עניין רב בהומור שחור – ומה יכול להתאים יותר מאשר לשנוא, להתעלל ולכעוס על בובה של דינוזאור סגול חייכן מדי?

התופעה הזאת הייתה משמעותית מספיק בשביל להצדיק ערך ויקיפדיה משל עצמה (חפשו Anti-Barney humor) וגם, כך מסתבר, את הדוקו הזה, שמשודר הערב ביס דוקו וגם זמין ביס VOD. חוץ מזה, אם כבר נכנסתם לעניינים, אולי תחפשו גם קומדיה שחורה מופלאה ואנדרייטד לחלוטין מ-2002, שנקראת "סמוצ'י חייב למות" (שביים דני דה ויטו!) ועוסקת ביריבות אלימה בין מנחי תוכניות ילדים (רובין ויליאמס ואדוארד נורטון), שאחד מהם מופיע בדמותו של קרנף סגול וחייכן בשם סמוצ'י – שבבירור מרפרר לבארני.

"אני אוהב אותך, אתה שונא אותי", שלישי (6.12) 22:00 ביס דוקו וכן ביס VOD