מה רואים הלילה: ג'יי ג'יי אברהמס יצר מותחן פשע עם גרוב מהסבנטיז

יש משהו בשנות ה-70 שמייחד אותן יותר מכל עשור אחר. למרות שחמישים שנה עברו ביננו, התרבות העולמית אוהבת יצירות שמתעסקות באותן שנות דיסקו ואפילו בתחומי הקולנוע יש כבר לוק סבנטיז מאופיין שכולנו מזהים בניקל: גוון צילום כרומטי עמום, לבוש מתוקתק וצבעוני, מוזיקה פ'אנקית והרבה תסרוקות אפרו. ג'יי ג'יי אברהמס, אחד מיוצרי הקולנוע (מ"ארמגדון" ועד הסיקוולים של "מלחמת הכוכבים") והטלוויזיה (מ"פליסטי" ועד "אבודים") הכי משמעותיים של השנים האחרונות החליט שהוא רוצה גם משהו מהסבנטיז בקטלוג שלו, ו"דאסטר" מגשימה את כל האפיונים.

>> הוא ראפר. הוא רסלר. הוא קנדי קראשר. זאת העיר של שי בלנקו

לא מדובר רק בסדרה שמתרחשת בשנות השבעים (1973, ליתר דיוק), אלא משהו שמרגיש כאילו הוא נוצר בשנות השבעים – מותחן פשע עם חוש הומור והמון סטייל שמחזיק גיבורים שכאילו נתלשו מסרטי בלאקספלויטיישן, ובראשם סוכנת ה-FBI השחורה הראשונה נינה (רייצ'ל הילסון, "לייקרס: קבוצה מנצחת") שמתחזקת אפרו לתפארת ואטיטוד ששמור רק לנשים שחורות ששוברות תקרות זכוכית, ומתוארת בטריילר על ידי אחת מהדמויות בתור "הטירונית שחושבת שהיא יכולה להפיל את אל קפון של הדרום-מערב". האל קפון הזה הוא בכלל עזרא סקסטון, שלמרות השם הקיבוצניקי הוא בכלל ראש ארגון פשע אכזרי במיוחד (בגילומו של קית' דיוויד הנפלא), והדרך של נינה להפיל אותו היא כל כך סבנטיז.

נינה משדלת את נהג השודים האהוב והקרוב לסקסטון להפוך למודיע, שזה לא פשוט כמדובר בחתיך שתקן כמו ג'ים אליס (בגילומו של האחד והיחיד ג'וש הולווי, או סוייר מאבודים. לאן באמת נעלמת?)? – דמות שמזכירה את הנהגים המסתוריים והקשוחים של סרטי הגריינדהאוס מהסבנטיז. עם תספורת ארוכה שמתנפנפת ברוח המדברית, ג'ים יתלבט אם לשמור על נאמנות וקוד שתיקה של עולם הפשע, או לעזור לסוכנת ה-FBI להפיל את האדם שככל הנראה רצח את אחיו. הפעלולים בסדרה – רובם עם רכב – בוצעו גם הם לפי המסורת ההוליוודית הישנה יותר (זה אומר שהם אשכרה קרו, ולא היה CGI שמיחשב את הכל), ועם ניסיון לשחזר את אותה תחושה מיוחדת של סדרות סבנטיז, רק עם מישהו שיודע לעשות גם בידור מודרני בתפקיד היוצר. לא שום דבר מעמיק, אבל לגמרי כיף נקי להיכנס אליו.
"דאסטר", עכשיו ב-HBO Max