מה רואים הלילה: אולי זו סדרת המופת שנטפליקס חיכתה לה
החלק הראשון של עונת הסיום ל"אוזרק" עלה בתחילת השבוע בנטפליקס, ולפניכם שבעה פרקים אינטנסיביים שכנראה סוגרים את הדיון לגבי הצטרפותה של הסדרה לפנתיאון הטלוויזיוני של הסדרות הגדולות באמת
בואו נעשה את זה קצר: אם יש לכם נטפליקס בבית, "אוזרק" היא ממש לא הסדרה שאתם אמורים להחמיץ. שתי העונות הראשונות שלה חלפו מעט מתחת לרדאר, אבל בשלישית כבר היה ברור שיש כאן עסק עם סדרה שאינה מוערכת די הצורך, שלא לומר פשוט אנדרייטד בטירוף. אולי זה כי אף אחד לא באמת האמין שג'ייסון בייטמן ולורה לייני החביבים יכולים לסחוב על גבם יצירה טלוויזיונית אפלה ומורכבת, אולי כי התרגלנו לקבל מנטפליקס סדרות כיפיות, ממכרות ואפקטיביות, אבל מעט מאוד סדרות מעולות באמת. כך או כך, אף אחד לא ממש סופר את "אוזרק" כשמדברים על סדרות הטלוויזיה הטובות ביותר של הזמן הזה, וזאת כנראה טעות.
בייטמן ולייני הם כנראה הליהוק המושלם לסדרה שמתמקדת במשפחה אמריקאית נורמטיבית שנשאבת אל תוך עולם הפשע הגדול של קרטלי הסמים, ובדומה לאופן שבו ראינו את אמריקה הלבנה קורסת לתוך עצמה ב"שובר שורות" ו"העשב של השכן", גם כאן המסע הפנימי שעוברות הדמויות מרתק ועמוק ואלגורי מאוד לשבר המוסרי בו שרויה ארצות הברית. המשפחה עומדת במרכז, כמובן, אבל הסיפור הפסיכולוגי כאן שונה מאוד מהתירוצים שסיפרו לעצמם וולטר ווייט וטוני סופרנו, ולמעשה אפילו מהופך (בלי ספוילרים).
בתחילת השבוע עלה לנטפליקס חלקה הראשון של העונה הרביעית והאחרונה של "אוזרק", שבעה פרקים אינטנסיביים ומורטי עצבים שמקרבים את העלילה לסיומה ואת בני משפחת בירד אל הקצה. את שני הפרקים האחרונים של מחצית העונה הזאת ביימה רובין רייט (כן, כוכבת "בית הקלפים") ובלי לספיילר אפשר רק לקוות שהיא תביים עוד כמה פרקים גם בחלק השני של העונה (נטפליקס עדיין לא נקבה בתאריך לעלייתו). אם טרם צפיתם בה כלל אז מחכים לכם לא פחות מ-37 פרקים ואפשר רק לומר שכיף לכם, אך גם לציין שבדומה לסדרות מעולות רבות, גם "אוזרק" משתפרת מעונה לעונה וצריך מידה מסוימת של סבלנות בעונה הראשונה שלה. זה לא כאילו יש לכם משהו יותר טוב לעשות בקור הזה.