אחרי שעסק בערפדים, גיבורי על ונאצים, הבימאי היהודי-מאורי החליט שהוא רוצה לעסוק במה שבאמת מעניין אותו - לוזרים. ולא סתם לוזרים, אלא לוזרים מחממי לב. עכשיו, עם הגעת הסרט "הגול הבא מנצח" לדיסני+, גם אתם יכולים להינות מסרט הפיל-גוד הזה
בתקופה האחרונה אנחנו מוצאים את עצמנו נמשכים יותר ויותר לסרטי פיל גוד. אתם יודעים, סרטים עם מסר מחמם לב וסיפורים מתוקים שגורמים לנו להרגיש חמימים מבפנים. זה רק מתבקש אל מול המציאות המדכאת הזו. אז מזל שהיום נחת בדיסני+ סרט פיל-גוד שכזה, אבל אחד שבכלל מבוסס על מציאות, מאת ידיו של אחד מהקולנוענים המצטיינים של השנים האחרונות, הבימאי היהודי-מאורי טאיקה וואיטיטי ("ת'ור: ראגנרוק", "ג'וג'ו ראביט"). והפעם מדובר בסיפור קרוב לליבו, על קבוצת הכדורגל הכי גרועה בעולם, והאיש שנטע בהם תקווה.
>>החלום הברלינאי: אין יותר ישראלי מהסיפור של הסדרה הגרמנית הזאת
"הגול הבא מנצח" מבוסס על סרט תיעודי מהולל באותו שם מ-2014, המגולל את סיפורה של נבחרת הכדורגל של סמואה האמריקאית – אי קטן לא רחוק מניו זילנד, עם 50 אלף תושבים ונבחרת כדורגל שנכנסה לספר השיאים של גינס, עם תואר די מבאס – ההפסד הכי גדול בתולדות הכדורגל המקצועי. בשנת 2001 שיחקה הנבחרת מול זו האוסטרלית במוקדמות מונדיאל, והפסידה 31-0. לא, זו לא שגיאת הקלדה. ההפסד הזה ליווה את החבורה, גם אחרי שרוב הכדורגלנים כבר פרשו, ועמד מעליהם כאיום לקראת מוקדמות מונדיאל 2014, כי מי רוצה להיות מדורג במקום האחרון בעולם?
לשם כך הם מקבלים את המאמן האמריקאי-הולנדי תומס רונגן (בגילומו של מייקל פאסבנדר), שמנסה ללמד חבורת כדורגלנים שהם לכל היותר חובבנים מקצועיים, אשכרה לשחק כדורגל ולהבקיע לפחות גול אחד, טו סמולר דה השפלה. עבור מי שחובב כדורגל ישראלי, זה לגמרי סיפור מעורר הזדהות, אבל גם מי שלא ממעריצי הספורט מקבל פה סיפור אנדרגראונד מושלם עם בימאי מוכשר ולא מעט הברקות קטנות. אחת מהן, למשל, היא העובדה שבקבוצה משתתפת גם שחקנית טרנסג'נדרית, ואף אחד (חוץ מהמאמן) לא עושה מזה עניין. אמרנו כבר שזה פיל גוד?
הנה, למשל, מהשכתבה עליו מבקרת הקולנוע שלנויעל שוב בביקורת: "המהלכים העלילתיים שמתפתחים מנקודת המוצא לא מפתיעים ותואמים את התבנית הדרמתית המוכרת, אבל הייחוד של וואיטיטי נמצא בפרטים. סצנת הפיטורים של רונגן, למשל, מצחיקה מאוד באופן שהיא משלבת את חמשת שלבי ההתמודדות עם אבל: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, וקבלה. בינתיים יושבי האי שובים את ליבנו בגישתם הנינוחה לחיים, שמניבה הרבה הומור בטעם וואיטיטי. חוסר ההתאמה הראשוני בין רונגן הזעום לבין הסמואנים החביבים מניב גם הוא הומור סימפטי, ואנחנו לא מרגישים שוואיטיטי דוחף לנו בגרון מסרים על מגדר ודעות קדומות, כמו שקורה לעיתים קרובות מדי בסרטים הוליוודיים עם כוונות טובות". נשמע כמו בינג' ערב פשוט ונפלא.
"הגול הבא מנצח", עכשיו בדיסני+