מה רואים הלילה: 8 סדרות אימה מהשנה האחרונה לבינג' האלווין

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת – את זה אתם יכולים לעשות לבד – גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, והיא תפטר אותנו ותחליף אותנו ב-ChatGPT, אל תתנו לזה להעיק על המצפון שלכם. לכבוד חג ההאלווין הבא עלינו לטובה (אז מה אם הוא נוכרי?! אנחנו צריכים סיבות לחגוג) בחרנו לקבץ את סדרות האימה שהמלצנו עליהן לאורך השנה – טראשיות, מזעזעות, מצחיקות או קוראניות, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן. מי יכול ללכת לישון בלילה שכזה.

>> סלאשר: הרוצח האמיתי של סרטי האימה הפוליטיים זה הוליווד עצמה

1. כמו בבית

הגיע הזמן ש"Sweet Home" תקבל את הכבוד המגיע לה גם כאן. הסדרה מבוססת על סדרת אנימציה אינטרנטית שנשאה את אותו שם, והיא מתרחשת בעולם שבו מתפרץ וירוס מסתורי שהופך אנשים למפלצות – והמפלצות הן גרסה מוקצנת של הצדדים הרעים באישיות שלהם. אל תוך המשבר הויראלי-אקזיסטנציאליסטי הזה נקלע גיבור הסדרה, נער צעיר שמתגלה כמפלצת המסוגלת לשלוט בעצמה ולחזור לצורת אנוש. האם הוא התרופה למחלה שתקפה את האנושות? כמובן שכן.המפלצות מרהיבות ומגוחכות כמו הסדרה כולה, האקשן מטורף, ועל האפקטים אחראים Legacy FX, שנתנו עבודה גם על סרטי "אווטאר" ו"הנוקמים" וגם על "משחקי הכס" ו"דברים מוזרים". הסיפור ויכולות המשחק קצת משניים אבל בכל זאת מחזיקים יפה את העסק. מעל הכל, בולטת כאן היכולת של הקוריאנים להפיק סדרות ברמה הוויזואלית הגבוהה ביותר, טלוויזיה קיצונית כמו שהיא מגוחכת. אם אימה קומיקסית היא האסקפיזם שלכם – הנה בינג' מושלם לזמנים המשונים האלה
נטפליקס, 3 עונות, 26 פרקים

2. ריאיון עם הערפד

דרמת אימה גותית המבוססת על ספרה של אן רייס, המלא כולו בערפדים חתיכים ותלבושות תקופתיות יפהפיות בסטיילינג מושלם שטובל באווירה קווירית-אירוטית על רקע שלל מזימות ואינטריגות ערפדיות. הסרט עם טום קרוז ובראד פיט מ-1994 בבימויו של ניל ג'ורדן הציב רף די גבוה לרימייק הטלוויזיוני, והסדרה חלפה מעליו, בעיקר כשאימצה בעוז את האלמנטים הקווירים שנוכחים בספר המקורי ורק נרמזו בסרט, והצליחה להחזיר לז'אנר הערפד את האדג' ואת הסקס אפיל שקצת אבד לו מאז תחילת עידן "דמדומים". הביקורות התעלפו מהנאה משתי העונות שיצאו (98 אחוז ב-Rotten Tomatoes לכל אחת מהן), כך שאין ספק שמדובר בסיפור אהבה בין סדרה ובין מבקרים. הערפדים קמים שוב לתחיה וכדאי שתצטרפו עכשיו במקום להצטער אחר כך.
AMC+, 2 עונות, 15 פרקים

3. מה שקורה בצללים

ואם אנחנו כבר בערפדים, קומדיית האימה המצוינת של טאיקה וואיטיטי מתקרבת לסיומה בעונה שישית והאחרונה בסדרה שעוקבת בסגנון מוקומנטרי אחר עולמם המופרע של ערפדים שחיים בעידן המודרני, אי שם בסטטן איילנד. לקראת העונה האחרונה ברור שחבורת הערפדים המלאה בעצמה נזכרים במטרתם המקורית, אז יש סיכוי שנראה לא מעט בני אנוש נשחטים, אבל שזה גם יהיה מצחיק כהרגלו של וואיטיטי.
FX,י6 עונות, 54 פרקים. העונה השישית משודרת בימים אלו ב-yes

4. פרזיט: האפורים

"פרזיט: האפורים" מפתיעה קודם כל כי היא עשויה ברמת ההפקה הגבוהה ביותר, עם אפקטים מבעיתים שלא היו מביישים סדרות ענק כמו "דברים מוזרים" ועלילה מקורית למדי שמכניסה את הצופה לעניינים מהרגע הראשון ולא מרפה. מאחוריה עומד הבמאי והתסריטאי הפופולרי יון סאנג-הו ("רכבת לבוסאן" הפוסט אפוקליפטי ו"פסיכוקינזיס" המבדר), ודי ברור ממה שהולך כאן שהתחנה הבאה שלו היא הוליווד. במרכז הסדרה עומדת ג'אונג, צעירה קוריאנית יפת מראה ועדינת נפש שסובלת מפוסט טראומה קשה. פלישה מהחלל של פרזיטים שמשתלטים על בני אדם והופכים אותם לסוג דוחה במיוחד של פלסטלינה מגיעה גם אליה, אך בניגוד לכל הקורבנות האחרים היא נותרת חצי אנושית ומקיימת דיאלוג עם הפרזיט שלה, מה שהופך אותה כנראה למחסום האחרון בפני כיבוש כדור הארץ והשמדת המין האנושי. יאיייי.
נטפליקס, עונה 1, 6 פרקים

5. הם: החשבון

העונה השנייה של סדרת האימה האפרו-אמריקאית של ליטל מארווין היתה הפתעה גדולה. אהבנו את העונה הראשונה, שפעלה במסגרת הגל הנוכחי של אימה אפרו-אמריקאית על שם ג'ורדן פיל, והצליחה לשלב סיפור אימה היסטורי עם סאבטקסט גזעני מעניין. העונה השנייה מתרחשת על רקע מהומות אל.איי מ-1992, המהומות שנולדו בעקבות זיכוי השוטרים שהכו את רודני קינג, אז שוטרת במשטרת לוס אנג'לס (שחורה כמובן) נקלעת לחקירה של רצח מחריד במיוחד של קשישה (גם היא שחורה כמובן). עם קאסט שכולל את פאם גריר ודירוג 100% לעונה ב-Rotten Tomatoes, זו עונה שאתם לא רוצים לפספס.
אמזון פריים וידאו, 2 עונות, 18 פרקים

6. כוס תה

הסדרה שהביאה למסך הקטן את אחד מיוצרי האימה היותר פוריים ופופולריים בשנים האחרונות – ג'יימס וואן, שפרץ עם סדרת "המסור", אבל לא הוריד את הרגל הכרותה מהגז והמשיך ליצור להיטים כמו "לזמן את הרוע" ו-"אנאבל", לצד עבודה על סרטים הוליוודים כמו "הרוע שבפנים", "מהיר ועצבני 7" או "אקוומן". ואם ראיתם את הסרטים האלו, אתם בטח יודעים שהוא הרבה יותר טוב באימה. "כוס תה", הסדרה שלו בפיקוק, מחזירה אותו למקומות שהוא הכי אוהב, אלו שמעוררים חוסר נוחות מוחלט בקרב הקהל, עם אותה צמרמורת אימה אהובה (כשהיא בחלל בטוח. התרגלנו יותר מדי לאימה אמיתית). הסדרה היא עיבוד של הספר Stinger של סופר המד"ב רוברט מקאמון, ומספרת על עיירה כפרית (בספר היא בערבות טקסס, בסדרה היא ביערות ג'ורג'יה), מלאה בשכנים מסוכסכים ותפיסות חיים שונות, שנאלצת להתאחד אל מול אויב מסתורי, אכזר וכנראה על טבעי. פרק הסיום יצא ממש היום, ושיהיה לנו בהצלחה.
פיקוק, עונה 1, 10 פרקים

7. לפני

"לפני" מתמקדת בפסיכולוג ילדים מזדקן בשם איליי (בילי קריסטל בתפקיד מפתיע לגמרי), שנמצא במשבר מאז מות אישתו, עד שילד קריפי למדי מופיע על מפתן דלתו כמו מסר נסתר. הילד המסתורי מתגלה כילד אומנה בעייתי במיוחד, שגר כרגע אצל דניס (רוזי פרז הנהדרת) אבל עשוי להישלח לבית חולים פסיכיאטרי, אם איליי לא יטפל בו. רק כשאיליי מתקרב לילד הוא מגלה שהוא מחובר אליו באופן מסתורי. אה, והוא גם רואה דברים זזים על הקירות ומדבר בשפה מסתורית. נו, קלאסיקות. בעוד איליי מנסה לפתור את הסיבה שהוא חווה את החיבור המוזר עם הילד, אנחנו מתחילים לראות רמזים לכך שאיליי מדחיק משהו די חשוב, והילד שם כדי לעזור (או שאולי, לא לעזור) לגלות את הכל. רק שני פרקים ראשונים יצאו, ולמרות שיש לנו מה להגיד, יש לה פוטנציאל הפחדה.
אפל TV, פרק חדש מדי יום שישי

8. גרוטסק

יש לנו לא מעט השגות עם הסגנון והגישה של ריאן מרפי, אבל חייבים להודות שמדי פעם יוצאת לו יציאה טובה. זו לא בדיוק אחת מהן, אבל התכונות הטובות שלה הופכות אותה לשווה על פני התכונות הפחות טובות. ובעיקר, אם בא לכם לראות איברים בחוץ, קניבליזם והשחתת גופות באופן תנ"כי – תראו את "שבעה חטאים". אבל אם כבר ראיתם, הסדרה הזו לוקחת לא מעט השראה מהסרט, ולפחות ריאן מרפי יודע לעשות את זה יפה.
גרוטסק, דיסני+, עונה 1, 10 פרקים