אורי גלר ממש רוצה שתתרשמו מהמתנות שהוא קיבל ממפורסמים

"איי ביליב ווי אר נוט אלון אין דה יוניברס!", אומר בפתוס אורי גלר לקבוצת תיירים מניגריה שהגיעו לבקר ביפו העתיקה ועצרו ליד כפית אדירת ממדים שניצבת בכניסה למה שעתיד להיות מוזיאון אורי גלר. המוזיאון צפוי להיפתח בעוד כשמונה חודשים, אבל גלר כבר מתורגל בקהל שמגיע אל פתח המוזיאוןכדי לבקר את פסל הכפית הענקית, 11 טונות ו־18 מטר – שיא גינס. לגלר יש תסריט קבוע עבור קבוצות התיירים שמגיעות בזו אחר זו – בשקית שמונחת ליד הכניסה ממתינות לו עשרות כפיות שמחכות שישלוף אותן וידגים לנוכחים את המוב המפורסם שלו.

כשתיירת יפנית, בסיור מאוחר יותר, מאשימה אותו בצחוק שהוא משקר ושהוא לא באמת כופף את הכפית, הוא אומר לה שהיא טועה וממהר להדגים. זה חשוב לו, ממש כפי שחשוב לו להצטלם עם כל אחת מהקבוצות ועוברי האורח.

"יש לכם עשר אגורות?", הוא שואל משפחה של אבא ושלוש ילדות, מוכן להדגמה. "ראית אותי עם נועה קירל? כן זה אני! אני השופט ליד נועה קירל בגוט טלנט!". הוא מתאים את עצמו לכל קהל, מכל גיל ומקום בעולם, ושיפי, גיסו שהוא גם המנהל שלו, מצלם אותו עם העוברים והשבים.

זו הכפית הכי גדולה בעולם או שאתה שמח לראות אותי? הכפית מחוץ למוזיאון אורי גלר

גלר רכש את המבנה העתיק ועתיר הקשתות בסמטת מזל אריה ביפו העתיקה תמורת 9 מיליון ש"ח. המבנה ניצב סמוך לביתו של גלר עצמו, שבו הוא מתגורר עם אשתו חנה. למרות החום הכבד גלר מחזיק מטרייה שחורה, "בגלל השמש!", וגם כדי להתחבא מאחוריה אם הוא רוצה להתחמק מהמבקרים במוזיאון הצמוד לביתו.

לאחרונה עלה גלר לכותרות בהקשר ביזארי במיוחד: כבריטי לשעבר הוא נטל אחריות על נזילת המים שקרתה בבית הנבחרים באנגליה: "אני כופפתי את הצינורות ואני לא אתנצל על זה", כתב בחשבון הטוויטר שלו בצירוף השטאג brexit# כדי להדגיש את המחאה והוסיף: "אני לא יכול לפטר אותם אבל אני יכול להטביע אותם". בציוץ נוסף הוא חשף שאת ההשראה הוא קיבל מתהליך בניית מוזיאון אורי גלר שבו גילה במקרה צינורות בעת עבודות ההקמה והשיפוץ.

"יש פה כוחות". מוזיאון אורי גלר

"הרגשתי אנרגיות שיש משהו מתחת לאדמה", הוא מספר. "קיבלתי מרשות העתיקות אישור לפנות את העפר, אנד לו אנד ביהולד מצאנו בית חרושת לסבון שמן זית בן אלף שנה!", הוא מראה את האתר העתיק שהתגלה במקום וצפוי להיות משומר ולהיכלל במוזיאון החדש. "באו עשרות ארכיאולוגים ואמרו לי: 'אורי מצאת משהו מדהים!'. דוברת ראש העתיקות הוציאה קומוניקט לכל העולם, כל העולם כתב על זה!".

גלר הוא המנהל והאוצר של המוזיאון החדש, שצפוי לכלול ממורביליה שלו לאורך השנים. "כל הדברים שיהיו במוזיאון הם לא היצירות שלי, אלא מתנות שקיבלתי מאנשים מעניינים מאוד". הוא מספר על מפגשים עם דיוויד בואי, ג'קי קנדי וסלבדור דאלי.

"יום אחד דאלי יוצא מחדר השינה שלו, מחזיק ביד כדור קריסטל, ואומר לי: 'זה שלך אורי, שמור את זה! זה היה שייך ללאונרדו דה וינצ'י!'. לקחתי את הכדור כי הוא יפה מאוד, כבד מאוד, ושמתי את זה על הקאדילק בתור mascot. איך אומרים mascot בעברית? זה הרבה שנים על הקאדילק, במוזיאונים. פתאום אני רואה סיפור בטיימז שמצאו תמונה של לאונרדו דה וינצ'י! ומה הוא מחזיק ביד שמאל? את הכדור הזה! וכך ידעתי שדאלי לא בילף אותי".

אותה הקאדילק, שדבוקות אליה כאלפיים כפיות של סלבס שונים, צפויה להיות אחד ההיילייטים במוזיאון, וגלר מייעד חדר לאירועים קטנים והרצאות. "אני חושב שאני מפורסם מספיק כדי שאנשים ירצו לראות את הדברים שנתנו לי כמתנות, שקשורים לג'ון לנון לדוגמה. הציור היחיד של ג'ון לנון שבו הוא צייר צלחת מעופפת, הוא האמין בזה".

בקרוב זה יהיה מלא במוצגים. המוזיאון

אף שמתבקש שהמוזיאון יכלול הסברים כלשהם על העל טבעי ועל עולם הקסם, גלר לא מתכוון לכלול זאת ואומר שזה מובן מתוך ההקשר והמוצגים, למשל "מצלמה שה־CIA נתנה לי כדי להשתמש בכוחות שלי לשכנע את הרוסים לחתום על פירוק הנשק הגרעיני. עם הסיפורים הם מקבלים תמונה שיש פה כוחות, שזה magic".

אבל אתה לוקח את זה כמובן מאליו, אתה לא מתעכב להסביר את זה.
"כולם יודעים! אני עדיין קיים לא מפני שכולם מאמינים בי, אלא כי אני אפוף בחילוקי דעות. חילוקי הדעות – כן אמיתי לא אמיתי – יצרו מיסטיקה סביבי, מסתורין כזה. זו מתנה על מגש כסף".

עם איזו חוויה אתה רוצה שהמבקרים ייצאו מהמוזיאון?
"שיהיה וואו פאקטור, שיגידו 'אתם ראיתם את הקדילאק? ראיתם כמה כפיות? ראיתם שהוא שם קריסטל של לאונרדו דה וינצ'י על המכונית? מי עושה דבר כזה'?".

"הכניסה תהיה בתשלום, אני קורא לך את המחשבות", אומר גלר, ואני רוצה להגיד לו שבעצם רציתי לשאול משהו אחר. "לא תשלום גבוה!", הוא מבטיח, "כי אני רוצה שכולם ייהנו מזה".
חתולה שהתגנבה אל המבנה הריק רצה למקום שפעם, לפני מאות שנים, עמדו בו התנורים של בית הבד. "אולי היא מרגישה שם משהו", אומר שיפי.