סרטים

דובים, קמיעות ושיערות ערווה: מה לעזאזל קרה במידסומר?

סרט האימה המשובח על קומונה שבדית מבודדת זרוע ברמזים וחידות הקשורים לפולקלור סקנדינבי, שעשויים לשפוך אור על הסיום המסקרן ומזמין הפרשנויות. אזהרת ספוילרים

מתוך מידסומר
מתוך מידסומר
14 באוגוסט 2019

"אני כל הזמן אומר לאנשים שאני רוצה שהוא יהיה מבלבל", אמר הבמאי ארי אסטר ("תורשתי") בריאיון ל־Vox על סרטו החדש "מידסומר", שיוקרן בישראל בשבוע הבא (שלישי, 20.8) פעם נוספת ואחרונה, עקב דרישת הקהל. מי שצפה ביצירת המופת ודאי מבין למה אסטר התכוון: במשך קצת יותר משעתיים עוקבת העלילה באופן נהיר לגמרי (גם אם קריפי לחלוטין) אחר ביקורם של קבוצת חברים – שלושה גברים ואישה – בקומונה שבדית מרוחקת. אולם, ב־30 הדקות האחרונות, רצף של אירועים מבלבלים יותר ופחות פותחים את הנרטיב לפרשנויות ותיאוריות מסקרנות. על רקע האירועים הללו, מתבהרת חשיבותם של שלל חידות ורמזים ויזואליים הזרועים לאורך הסרט כבר מתחילתו להבנת הסיפור. למעשה, אסטר והצוות שלו חקרו במשך חודשים פולקלור גרמאני וסקנדינבי והשתמשו במידע הזה כדי להעצים את המשמעויות הנסתרות בנרטיב. עבור מי שבכל זאת רוצה להבין מה לעזאזל קרה שם, התפרסמו בשבועות האחרונים לא מעט תיאוריות ברשת שעשויות לסייע.  

אזהרה: המון המון ספוילרים מנקודה זו והלאה.

כפי שהעירו לא מעט כלי תקשורת, ובהם Business Insider, מידסומר עוסק בראש ובראשונה בפרידה. למעשה, אסטר עצמו היה מצוי בתהליך של פרידה בתקופה שבה פיתח את הרעיון לתסריט. הסרט בוחן את תהליך ההתפוררות של מערכת היחסים של דני (פלורנס פיו המצויינת) וכריסטיאן (ג'ק ריינור). אם אי אפשר להתעלם מהעובדה שכריסטיאן הוא בן זוג אנוכי ופחדן שאינו מוכן להקריב דבר מעצמו (אף שבסופו של דבר ייאלץ באופן אירוני להקריב את עצמו – עוד על כך בהמשך), בגרדיאן מעלים סברה שלפיה גם שני חבריו מייצגים אספקטים נוספים של גבריות רעילה: מארק (וויל פולטר) הוא חרמן בלתי נלאה, וג'וש (וויליאם ג'קסון הארפר) מוכן לוותר על מוסריות לטובת אמביציה. שלושתם ישלמו בסופו של דבר על הפגמים הללו. בהאפינגטון פוסט אף נכתב כי בעוד שסרטי אימה רבים סובלים מבעיה של "מיזוגניה קלילה", מידסומר מספק אלטרנטיבה מעצימה מבלי לגלוש לפולמיקה – ואולי אפילו מבלי להתכוון לכך. אסטר עצמו אמר כי לא כיוון לפוליטיזציה: "זה פשוט הרגיש נכון", הסביר, "שמתי הרבה מעצמי בדני. היא הייתה כלי הקיבול של הרבה דברים שעברתי והרגשתי בזמן שכתבתי את התסריט, וזה פשוט הרגיש נכון שהדמות המרכזית תהיה אישה. מעולם לא הייתה שאלה שזה מה שהסרט היה צריך". 

עם או בלי כוונה מצדו של אסטר, קריאה פוליטית נוספת של הסרט עוסקת בקסנופוביה, או שנאת זרים. בגרדיאן מציעים פרשנות שלפיה המסורות הפגאניות של חברי הקומונה הן לא יותר מאמונות של אנשי ימין קיצוני. לראייה, מתייחסים בגרדיאן למסורת השבחת הגזע הנהוגה בהרגה (הכפר השוודי שבו מתרחשת העלילה), ולעובדה שהמנהיג הרוחני של המקום הוא תמיד תוצר של זיווגי קרובים בעלי "מורשת דם טהור". 

לצד הנראטיבים הפוליטיים, התימות של הסרט מודגשות על ידי סימבולים שונים, בהם אותיות שונות מתוך האלפאבית הרוני (אלפאבית גרמאני עתיק) המוצמדות לכל אחת מהדמויות. על פי Business Insider, הרונה בצורת האות R על השמלה של דני מסמלת נסיעה או מסע – ככל הנראה, כדי לרמז על המסע האישי שלה, שיוביל אותה להכיר בעובדה שמערכת היחסים שלה אינה מספקת. לצד ה־R, ישנו גם סמל בצורת שעון חול שפירושו יום או התעוררות, שייתכן שמרמז על פקיחת העיניים של דני ביחס לכריסטיאן. ההתעוררות הזאת מתוארת גם ברגע שבו דני מקיצה מהטריפ הרע שלה, קצת לאחר הגעתה לשבדיה, על רקע תאורה זהובה וזוהרת.

הרונות על חזית השמלה של דני. מתוך מידסומר
הרונות על חזית השמלה של דני. מתוך מידסומר

בניגוד אליה, על התלבושת של כריסטיאן רקומה רונה בצורת חץ הפונה מעלה, שפירושה סמל הגבריות או מוכנות להקרבה עצמית. כאמור, כריסטיאן הנעדר את היכולת להקרבה עצמית בחייו ימצא את מותו כקורבן אדם בסופו של הסרט. עוד לפני כן מוקרבים שני חברים מבוגרים מקהילת הרגה בטקס המכונה "אטסטופה" (ättestupa) שבו הם משליכים את עצמם מראשו של צוק. לפני שהם קופצים אל מותם, הם מורחים את דמם על מצבה שעליה מופיעים שני הסמלים שמאפיינים את דני וכריסטיאן – ה־R והחץ. 

רונה בצורת חץ על דש החלוק של כריסטיאן. מתוך מידסומר
רונה בצורת חץ על דש החלוק של כריסטיאן. מתוך מידסומר

גם שולחן האוכל – שצורתו כשל הרונה המסמלת מסורת והעברת טקסים – משמעותי. אותה צורה נמצאת גם בסמוך לכניסה לכפר, המדמה שמש. בנוסף, ה־X בתוך המקדש שנשרף בסוף הסרט מסמל מתנה – כרמז למתנה שתינתן לאלים בדמות תשעת קורבנות האדם.

המקדש. מתוך מידסומר
המקדש. מתוך מידסומר

רמזים ויזואליים נוספים זרועים לאורך כל הסרט, כבר מרגעיו הראשונים: כמה וכמה מבקרים חדי עין הבחינו כי הציור שתלוי מעל למיטתה של דני הוא "!Stackars lilla Basse" ("דוב קטן ומסכן!"), עבודה של הצייר השבדי ג'ון באואר, שהלך לעולמו ב־1918. הציור מדמה ילדה עטורת כתר מנשקת דוב על אפו – רמז מטרים לסוף הסרט שבו דני עטורת כתר הפרחים תצפה בכריסטיאן עולה בלהבות כשהוא מצוי בתוך גופו של דוב. דימוי הדוב בלהבות מופיע פעם נוספת בכניסה לביתה של סיב, שבה ממתין כריסטיאן לשוחח איתה.  

רמז מטרים נוסף נמצא בציור על בד שתלוי בשולי השדה הפתוח, המתאר נערה שמכניסה את שערות הערווה ודם הווסת שלה לאוכל ולשתייה של נער – מה שדמותו של פלה מכנה "סוג של סיפור אהבה" – אקטים שיתממשו בהמשך הסרט כחלק מטקס החיזור של מאיה אחר כריסטיאן, שסומן כזיווג המתאים עבורה.

גם שמו של כריסטיאן עצמו מהווה רמז למה שעתיד להתרחש לו. בעידן הזהויות, הגבר הלבן הנוצרי – שמסומן כארכיטיפ בעצם השם שלו – צריך להישמר כשהוא נכנס בסרט אימה לקהילה פגאנית שוויונית.

מתוך מידסומר
מתוך מידסומר

לצד כל הסימבוליות, אליסה וילקינסון מ־Vox העירה כי עוזר לחשוב על מידסומר במונחים של אגדה. למעשה, אסטר עצמו תיאר אותו כ"סיפור עם/אימה" וכ"קוסם מערץ עוץ לסוטים". יש משהו בדבריו, שכן העלילה אכן עוקבת אחר מסעה של נערה המלווה על ידי שלוש דמויות גבריות לוקות בחסר – ויש אפילו דרך צהובה בדמות מרבד פרחים צהובים בכניסה לקהילת הרגה. כך או כך, טוענת וליקינסון, הקווים של הסרט הם קווי עלילה קלאסיים של אגדה: בהתחלה מאבדת הגיבורה – שהיא גם מלכה עתידית – את משפחתה באופן טראגי, בדומה לסינדרלה או שלגיה. לאחר מכן היא נוסעת לארץ רחוקה, חווה קשיים ובסופו של דבר מוצאת משפחה חדשה. אולם, כדי להשלים את המסע עליה לעשות את מה שאחד מזקני הכפר מכנה "להשיל את התכונות הגרועות" – במקרה של דני, מערכת היחסים ההרסנית עם כריסטיאן. וכך, על רק בניין הפירמידה הצהוב והבוער, מסיימת דני את מסעה בטקס טיהור, לצד כל הקהילה. היא הפכה למלכה.