סרטים עד קאן: מירי רגב מוציאה את המיץ לקולנוע הישראלי

תקציב התמיכה בענף הקולנוע אושר היום, אחרי כאוס שנמשך חודשים ושבגללו הוקפאה במידה רבה הפעילות הקולנועית בארץ. הייצוג הדל בפסטיבל קאן הוא רק סימפטום למה שקורה תחת ניהולה של השרה רגב. ליאור אשכנזי: "את התערבותה נתחיל להרגיש בשנה הבאה"

מירי רגב בפסטיבל קאן. צילום: קורין גלסמן
מירי רגב בפסטיבל קאן. צילום: קורין גלסמן
1 במאי 2018

פסטיבל קאן, שייפתח בחמישי הבא (8.5), לא יכלול אף סרט ישראלי באורך מלא באף מסגרת, ויוקרנו בו רק שני סרטים קצרים ישראלים. לאור ההצלחה היחסית של ישראל בפסטיבל בשני העשורים האחרונים, עצירת המגמה השנה מעוררת שאלות לגבי מצב ענף הקולנוע המקומי ומדיניות פיתוחו המצויה באחריות משרד התרבות והספורט. אבל תת הייצוג בקאן הוא רק סימפטום למה שמתריעים ממנו זה זמן מה בענף: התנהלות משרד התרבות מקשה על פיתוח סרטים ופוגעת בקולנוע הישראלי. תקציבי התמיכה, בסך כ-80 מיליון ש"ח, הוקפאו עד ליום זה ממש, לאחר שמועצת הקולנוע פוזרה ולא פעלה בחודשים האחרונים. היום, לאחר פניות חוזרות ונשנות, הודיע משרד התרבות שהמועצה כונסה מחדש ואישרה את התקציב. עם זאת, בכל הנוגע לסעיפי התמיכה והלקטורה נעשו שינויים מסוימים, ככל הנראה בהתאם למדיניות שמובילה רגב בהעדפתה יצירות עם תכנים מזן מסוים.

כשמציבים מול הכאוס בענף את מידת ההשקעה של משרד התרבות בניראות הישראלית בפסטיבל קאן עולה תמונה כמעט קומית. הוצאות המשלחת המיניסטריאלית והביתן הישראלי בקאן מוערכות בכ-4 מיליון ש"ח. בשנים הקודמות, 2016 ו-2017, שימש הביתן בעיקר כעמדת משחקי אנימציה למבקרים תועים וכמקום מחניק לקיום טקסים ממלכתיים עם נאומי השרה. נדמה שהשטיח האדום הוא מטרתה האמיתית של רגב, שרת התרבות היחידה שהגיע פעמיים ברציפות לפסטיבל (וויתרה על הנסיעה השנה), ולא הסרטים הישראלים.

נשאלת השאלה האם לא היה כדאי להשקיע תקציב זה בפיתוח סרטים של יוצרים מבטיחים, בסדנאות שכבר הוכיחו שמייצרות פרסים בינלאומיים כמו החממה הבינלאומית של סם שפיגל ובשיווק סרטים ישראלים. אפילו יום עיון במסגרת הפסטיבל בייצוגי הקונפליקט בקולנוע הישראלי, או הכרזה על מענק פיתוח לסרטים יהודים, היו תורמים יותר לקידומו של הקולנוע הישראלי והגברת נוכחותו בפסטיבל.

מעדיפה ניראות על פני האמנות. מירי רגב (צילום: בן קלמר)
מעדיפה ניראות על פני האמנות. מירי רגב (צילום: בן קלמר)

ישראל מקיימת עם קאן רומן עוד משנות השבעים, בעיקר בגלל היוצרים והבמאים הישראלים אך גם בגלל הסקרנות האירופאית לגבי ישראל שמעבר לדיווחי החדשות. בעשור האחרון כבר מדובר על הרבה יותר ממומנטום, זוהי כמעט מסורת. ב-2014 הוקרנו שישה סרטים ישראלים באורך מלא, ב-2015 הוקרנו שניים, ב-2016 שלושה (עם זכייה אחת), ב-2017 סרט באורך מלא אחד (ועוד שניים במסגרות שונות), ואילו השנה – רק שני סרטים קצרים ישראלים, "דולפין מגומי" של אורי אהרון ו"גבריאל" של אורן גרנר, ואף לא סרט אחד באורך מלא.

אז מהם הגורמים האפשריים לבציר הדל השנה? הבמאי עטור הפרסים עמוס גיתאי, שהוא ויצירותיו הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מה-DNA של הפסטיבל, מנסה לענות. "לי אישית אין תלונות לפסטיבל קאן, הצגתי שם שבעה סרטים שלי. מה שמצער זה שיש היום כוחות שפועלים כדי לפגוע בקולנוע הישראלי והם ברובם מקרבנו, ועל זה נאמר 'והמשכיל בעת ההיא יידום כי עת רעה היא'".

גם ליאור אשכנזי הוא כבר תושב כבוד בריביירה ורק לאחרונה היה בעין הסערה עם "פוקסטרוט", אך נהג באיפוק מול התקפותיה של השרה.

האם אתה חושב שמעורבותה הגוברת של רגב בענף השיגה אותנו לאחור? האם זה קשור לעצירת מגמת ההצלחות?

אשכנזי: "נראה לך שלמישהו זה מזיז שם? את התערבותה של השרה רגב נתחיל להרגיש בשנה הבאה, כשלא יהיו סרטים ישראליים גם בארץ".

"את התערבותה של רגב נתחיל להרגיש בשנה הבאה". ליאור אשכנזי ב"פוקסטרוט"
"את התערבותה של רגב נתחיל להרגיש בשנה הבאה". ליאור אשכנזי ב"פוקסטרוט"

רועי אסף ("המשגיחים", "ארץ פצועה", "חתונה מנייר"), שגם זכור כמי שמחה מול רגב בנאומה בטקס פרסי אופיר 2016, מציין ש"יש עיכוב גדול בקרנות, ישנם המון סרטים שכבר אושרו אבל קיבלו ברקס בקבלת התקציבים, ושם מתחיל ונעצר הכל בשנה וחצי האחרונות. לכן היבול של השנה הבאה הולך להיות דל ביותר יחסית למה שאנחנו רגילים בשנים האחרונות. אני רואה את זה על עצמי, אני רואה ששום סרט לא מצטלם מסביב. אני מתחיל לצלם סרט של ארז תדמור, 'נפילות', בשבוע הבא, אבל הוא בכלל לא הוגש לקרנות, וזה הסרט היחידי שמצטלם כרגע ככל הנראה".

הסיבה לייבוש הענף היא פיזור מועצת הקולנוע שאוישה מחדש באיחור ניכר ותחת לחץ. השחקן הוותיק אריה צ'רנר, שהיה עד לא מזמן חבר קבוע במועצה, מספר ש"כמו חבריי רוני סומק, דוד וינדר וגבי עמרני, סיימנו את הקדנציה, למעשה נעזבנו. היחיד שנותר מן המועצה הקודמת הוא ליאור גלבוע (שהוא ככל הנראה מקורב לשרה – ע"ד) וכל השאר חדשים". חלק מהחברים החדשים במועצה הודיעו שלא יצביעו למימון סרטים שאינם מכירים, וד"ר דבורי הנדלר, מרצה לתקשורת במכללת אורות ישראל שבשומרון, הגדילה לטעון כי היא לא מוכנה להעביר כסף לקרנות כלל.

איך הועזבתם, קיבלתם מכתבים?

צ'רנר: "לא. לי למשל, נאמר שהקדנציה שלי הסתיימה בגלל 'מיעוט בישיבות מועצה', רק שהאבסורד הוא שלא היו ישיבות מועצה, מכיוון שהרבה עזבו בדרך, והשרה לא אישרה מינויים חדשים מה שהפך את המועצה ללא חוקית. הטיעון הזה הצחיק אותי מכיוון שהייתי מאוד פעיל ומעורב".

היום – בתחילת חודש מאי, יש להדגיש – הודיע משרד התרבות כי המועצה בראשותו של היו"ר דוד אלכסנדר (שצפוי לסיים בקרוב את תפקידו) אישרה את התמיכות בסך כ-80 מיליון ש"ח לגופים ולמוסדות הקולנוע ל-2018. "באשר ללקטורה", מציינים במשרד, "זו פועלת על פי הבנת הקרנות את מבחני התמיכה הנוכחיים בקולנוע". השרה רגב הודיעה כי "התקציב יאפשר לגופים להמשיך ולהפיק סרטים בשנה זו". אולי, אם כי לאור מה שאומר יו"ר המועצה, ייתכן שנראה שינוי כבר השנה בתכני הסרטים. לדבריו, "בתוך הסעיפים השונים אין כל שינוי מהותי, לבד משינויים קטנים פה ושם. אם כמה שקלים עברו משמאל לימין ולהפך, זה לא משמעותי". זאת, רק הזמן יגלה.